בשמורת החרמון באזור ברכת (בריכת) מן, הר שזיף ומקומות נוספים, החלו אימוני צה"ל שעתידים להימשך מספר שבועות הקיץ ויכללו מתקן אימון זמני - לש"ביה (לוחמה בשטח בנוי - י.א) בבקעת מן שבשמורת הר חרמון. בקשה זו כללה הקמה של כ-20 מבנים זמניים מעץ בשטח הבקעה
שישמשו לאימון של יחידות שדה במהלך חודשי הקיץ מיולי עד ספטמבר. בתגובה, פנתה אתמול (רביעי) החברה להגנת הטבע בפנייה דחופה לשר הביטחון בני גנץ ולרמטכ"ל אביב כוכבי, במחאה על כי האימונים מבוצעים ללא התיאום הנדרש בין הצבא לרשות הטבע והגנים, ותוך גרימת נזקים לטבע.
כזכור, באוקטובר 2020 ערך צה"ל אימונים בחרמון, שלא תואמו כמקובל עם רשות הטבע והגנים, וכתוצאה מהפגזים כ-1,500 דונמים של חורש עלו באש. "גם ביום שני השבוע אירועה שריפה בשמורה שכילתה למעלה ממאה דונם", אומר טפסר משנה נתן בנשימול מפקד שירותי הכבאות באזור. "אנחנו לא יודעים להצביע על הגורם לשריפה. אש כזו אנחנו גם לא ממש חוקרים. זה משהו רגיל, שבעונה החמה הזו קורה כאן פעמיים-שלוש בשבוע. זה גם לא דבר חדש. אני משרת כאן כ-15 שנה 'און ואוף' וכך היה לאורך כל השנים. יש לנו דיבור עם צה"ל, בימים בהם אינדקס השריפות גבוה מאוד, וזה לא המצב שהיה השבוע, אז המפקדים מדברים אחד עם השני ובדרך כלל יש היענות לבקשות שלנו להשעות את אימוני הירי באש חיה. לא תמיד".
הפנייה נשלחה בשבוע שעבר בדחיפות למפקד פיקוד הצפון אלוף אמיר ברעם, אבל נותרה ללא מענה ואילו האימונים ממשיכים כסדרם ולדבריה, אתמול שוב פרצה שריפה במקום כתוצאה מהם (בצה"ל מכחישים קשר). בחברה להגנת הטבע מדגישים כי השטח הוא לא רק טבע אלא אפילו שמורת טבע, מאושרת, ובין צה"ל לרשות הטבע והגנים ישנה אמנה המסדירה את אופן ההתנהלות במקום. מדובר בשמורה שופעת צמחים, שחלקם נדירים.
בפנייתה של מנכ"לית החברה להגנת הטבע איריס האן, היא מבקשת מגנץ וכוכבי לוודא כי יתקיים תיאום בין אלוף הפיקוד לבין מנהל מחוז צפון ברט"ג. "פגישת תיאום כזאת, למיטב ידיעתנו, טרם התקיימה וכתוצאה מכך האימונים בשטח נעשים שלא בהתאם לאמנה ונגרם נזק מיותר לטבע", היא מוחה.
מן המידע שהגיע לחברה להגנת הטבע, מדובר באימונים של מסגרות רחבות היקף ובמקום אף מקים צה"ל תשתיות שונות. זאת, למרות ששטח האימונים המדובר הינו אזור ערכי ביותר מבחינה אקולוגית הנמצא בתוך שמורת טבע החרמון, שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון רק השנה, וזאת לאחר עיכובים של למעלה מ-20 שנה.
בקיץ אחד: 10 שריפות ב-8 אירועים שונים
אזור יער הספר ההררי בחרמון משתרע מגובה 1,200 מטרים ועד לגובה 1,800 מטרים לערך. זוהי חגורת צומח ייחודית במינה, כמותה ניתן למצוא בישראל אך ורק בחרמון. השטח מאופיין בחורש עצי אלון ועצים נוספים הייחודיים לחרמון, והוא מהווה בית גידול ייחודי למינים רבים של בעלי חיים: יונקים, זוחלים ועוד. עבור כ-20 מיני ציפורים זהו אתר הקינון היחידי בישראל, או העיקרי והחשוב שבהם. על מינים אלו נמנים בין היתר: ורדית סיני, ירגזי חרמון, סיטת צוקים, חכלילית סלעים חרמונית, בזבוז לבנון, עלווית חורף, עלווית לבנת בטן, שיחנית גדולה ועוד. בית הגידול הייחודי של יער הספר ההררי בחרמון הוא המקום היחידי שבו ניתן למצוא מינים אלו ונוספים, ופגיעה בו היא פגיעה ישירה בהם.
האן מדגישה כי בשנים האחרונות נשרפו בחרמון אלפי דונמים של חורש טבעי עקב פעילות צה"ל, מה שהוביל אף להגשת תביעה ייצוגית.
כך, בדו"ח שפרסם האקולוג ד"ר דידי קפלן בשנה שעברה, הוא מביא מנתוני ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון של רשות הטבע והגנים, מהם עולה כי בקיץ 2020 לבדו התרחשו בחרמון לפחות עשר שריפות בשמונה אירועים שונים, שנגרמו על ידי פעילות צה"ל, ששרפו יחד שטח של 7,738 דונם. ד"ר קפלן מזכיר כי ככל שהשטח השרוף הרציף גדול יותר - כך קטנה יותר יכולת השיקום של בעלי חיים ושל צומח. חוות דעת של ד"ר דולב בהיבט של יכולת השיקום העצמי של הצומח והחי בשמורה, מציינת כי החורש בהר מירון, לאחר שריפה חמה שהתרחשה בשנת 1989, טרם התאושש גם לאחר למעלה מ-30 שנה. "ישנם שטחים מוגדרים ששרפות מתרחשות בהם באופן חוזר ונשנה, שנה אחר שנה, בעיקר סביב שטחי אש שמתקיימים בהם אימוני צבא באש חיה", מצטט קפלן מדו"ח "מצב הטבע בישראל" שפירסמו ב-2017 הביולוגית ד"ר מיכל שורק והאקולוג פרופסור אבי פרבולוצקי, מהמכון הוולקני.
"הנזק האקולוגי משריפות אלה הוא רב ביותר, וסכנת השריפות באימונים הנוכחיים היא רבה ומוחשית", טוענת מנכ"לית החברה להגנת הטבע בפני שר הבטחון והרמטכ"ל. היא מתריעה כי החברה להגנת הטבע תפעל בכל כוחה ובכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להגן על שמורת החרמון.
צה"ל: "האימונים מתואמים"; רשות הטבע והגנים: "ההפך הוא הנכון"
בצה"ל טוענים שהאימונים תואמו עם רשות הטבע והגנים, אבל ברשות טוענים: "ההפך הוא הנכון".
"המכתב התקבל בלשכת הרמטכ"ל ומענה יועבר במישרין לפונה", אומרים בדובר צה"ל ומוסיפים כי האימונים בפיקוד הצפון בכלל ובמרחב הר החרמון בפרט הינם אימונים מתואמים המתבצעים בהתאם לסיכום בין צה"ל לרשות הטבע והגנים במחוז הצפון. "פיקוד הצפון רואה חשיבות גדולה ביותר בשמירה על החי והצומח במרחבו. ישנו תיק הוראות מיוחד אשר תפקידו להדגיש מה הם השטחים המותרים והאסורים לאימון בשטח ההר, וכן התקופות בהן ניתן או אסור לקיים אימונים כלל (למשל בתקופת קינון הציפורים).
"לצד הייחודיות הטבעית במרחב זה, מדובר במרחב מדמה לחימה בזירה הצפונית וקיימת חשיבות רבה לקיום אימונים כחלק משמירת הכשירות של כוחות צה"ל לחירום ולמלחמה בלבנון. האימונים בתקופה הקרובה נבחנו באופן מדוקדק, הוצגו לרשות הטבע והגנים ואושרו תוך מאמץ משולב לשמור על איזון עם החי והצומח בחרמון. שיתוף הפעולה בין צה"ל לבין רשות הטבע והגנים ימשיך להתקיים בהתאם לסיכומים ולאמנות בין הגופים".
עוד ציינו כי "מפקד פיקוד הצפון קיים תדריך למפקדי החטיבות והכוחות המתאמנים בחרמון על מנת להדגיש את חשיבות ההקפדה על ההנחיות הייחודיות ושמירה על הנכסים הטבעיים במרחב החרמון".
בלשכת שר הבטחון בחרו שלא להתייחס לטענות והפנו לדובר צה"ל.
רשות הטבע והגנים: "מבקשים שהאימונים לא יתקיימו שם"
אבל בשיחה שקיימנו היום (חמישי) עם ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, הוא אמר דברים הפוכים בנוגע לתגובת הצבא. "ההפך הוא הנכון", הוא אומר. "אני הוצאתי חוות דעת למה אנו מבקשים שהאימונים לא יתקיימו שם. בתוך החרמון יש עמק שבו בריכת מן. הבקשה היתה לבצע אימונים בתוך העמק ויש שם רצף של בולענים, בהם בריכה עגולה שמצטברים בה מים מגשמים שמחזיקים תקופה משמעותית והיא משמשת כמקור שתייה, כי החרמון הוא מדבר בקיץ ואין בו מקורות מים. הוא כמו ספוג של סלעים חרוצים וכל השלג והגשמים שיורדים בו נבלעים לקרקעית. זו הנקודה היחידה בחרמון שיש בה גוף מים פתוח שמאפשר שתייה לציפורים, עטלפים ושאר יונקים ואי הגישה של בעלי החיים לשם תפריע לרבייה ולהישרדות שלהם בעונה הקרובה. ברגע שאתה לוקח את המדבר היחיד באזור ואתה מרכז בו פעילות גדולה ועוצמתית רבה במשך שעות היום והלילה למשך תקופה ארוכה של חודשיים-שלושה, בייחוד בתקופה שמשמשת לרבייה וגידול צאצאים - אתה פוגם ומשפיע על החיות, ומהסיבה הזו לפני תחילת האימון התקיימו שיחות ושוחח איתי מנהל התרגיל בצבא, שאמר 'על זה לא חשבנו'".
לדבריו של דולב, רשות הטבע והגנים סיפקה חלופה לאימון בעמק אחר בנחל גובתה בחרמון, היכן שבוצע אימון בשנה שעברה. "אבל למרות חוות הדעת שלי ולמרות ההסבר המפורט - גורמים מסויימים בצבא החליטו בכל זאת שהם מקיימים את האימון בשלושה אתרים בחרמון, כולל בעמק מן. למה? כי מותר להם", אומר דולב. "זה לחלוטין לא נעשה בהיתר ובניגוד להסברים ולסיכומים. הדבר המתבקש הוא קודם כל לעצור את האימון בנקודה הזו כי זה שימוש לא ראוי בתחמושת, ויפתחו שם שריפות. זו שמורת טבע, והחרמון הוא מקום שכולנו מתארחים בו".