עצם אדם בת 1.5 מיליון שנה מישראל משנה את מה שידענו על האדם הקדמון

מחקר ישראלי-אמריקני בדק חוליית עמוד שדרה של אדם בת כמיליון שנים וחצי, שהתגלתה באתר עובדיה שבעמק הירדן, ומצא ש"היציאה מאפריקה" לא היתה אירוע חד-פעמי, אלא התרחשה בלפחות שני גלים: תחילה לגיאורגיה ואחרי 300 אלף שנה גם לישראל

02/02/2022
חוליית עצם אדם בת 1.5 מיליון שנים שנמצאה באתר עובדיה (צילום: רשות העתיקות)

במשך שנים היה נהוג להניח שיציאת האדם הקדמון מאפריקה צפונה לפני כשני מיליון שנים, היתה אירוע חד פעמי שממנו הוא התפשט לרחבי העולם. אבל מחקר ישראלי-אמריקני חדש של אוניברסיטת בר אילן, הקריה האקדמית אונו, אוניברסיטת טולסה בארה"ב ורשות העתיקות מצא שההתפשטות נעשתה בגלים, תחילה לגיאורגיה (לפני כ-1.8 מליון שנים), ואז הגיע גל שני (לפני כ-1.5 מליון שנים) שעבר גם בארץ ישראל, באתר הפרהיסטורי עובדיה שבסמוך לקיבוץ בית זרע בעמק הירדן.

את הממצא החדש והמרתק גילו החוקרים לפי חוליית עצם אדם בת כמיליון שנים וחצי שהתגלתה באתר עובדיה - הנחשב לבעל חשיבות ארכיאולוגית ואבולוציונית אדירה, משום שהוא אחד המקומות הבודדים ששימרו שרידים של פעילות האנושית של היציאה מאפריקה. האתר נחשב לאתר השני הקדום ביותר מחוץ לאפריקה, אחרי האתר דמניסי (Dmanisi) שבגיאורגיה.

עוד בוואלה!

המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ לאפריקה נמצא בישראל

לכתבה המלאה
חוליית עצם אדם בת כמיליון שנים וחצי שנמצאה באתר עובדיה. רשות העתיקות
חוליית עצם אדם בת כמיליון שנים וחצי שנמצאה באתר עובדיה. צילום מכמה כיוונים(צילום: רשות העתיקות)
אחד המקומות הבודדים ששימרו שרידי פעילות אנושית של היציאה מאפריקה. אתר עובדיה(צילום: רשות העתיקות, עמרי ברזילי)
ד"ר עומרי ברזילי ופרופ' מרים בלמקר בעת סקירה על חפירת עובדיה(צילום: רשות העתיקות, מירי בר)

מכירים את "נמר שן-חרב" שחי פה?

לפי עדויות מאובנים ומחקרי דנ"א, האבולוציה האנושית החלה באפריקה לפני כשישה מיליון שנים. לפני כשני מיליון שנים, החל האדם הקדמון - עדיין לא האדם מודרני - לנדוד מאפריקה צפונה, ולהתפשט ברחבי אירואסיה - תהליך המכונה "היציאה מאפריקה".

עובדיה נחפר החל משנות ה-60 של המאה הקודמת על ידי מספר משלחות חוקרים, בראשותם של פרופ' משה שטקליס, פרופ' עפר בר-יוסף ופרופ' איתן צ'רנוב, אשר חשפו מכלולים עשירים ונדירים של עצמות בעלי חיים וכלי צור ואבן. לאחרונה, התחדשו החפירות בעובדיה, בראשותם של דר' עומרי ברזילי מרשות העתיקות, ופרופ' מרים בלמקר מאוניברסיטת טולסה בארה"ב, במסגרת פרויקט לתיארוך ולשחזור הסביבה הקדומה של האתר.

מגוון בעלי החיים בעובדיה כולל מינים שחלקם נכחד זה מכבר מהעולם, כמו נמר שן-חרב, ממותות, ואנטילופות ענקיות, לצד מינים שאינם נמצאים כלל בישראל, כמו קופים, היפופוטמים תנינים ודובים. בנוסף, נמצאו באתר כלים מצור ומאבן, שהיו בשימושו של האדם הקדמון, הדומים לכלים שנמצאו באתרים באפריקה.

במהלך עיבוד מחודש של עצמות בעלי החים מחפירות שטקליס, המאוכסנות באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, זיהתה הפליאונטולוגית פרופ' מרים בלמקר, עצם המזכירה חוליית עמוד שדרה של בני אדם. העצם, שנחפרה ב-1966, נחקרה על ידי ד"ר אלון ברש ופרופ' אלה בין שזיהו אותה כחוליית עמוד שדרה מותני בת כמיליון שנה וחצי והיא, למעשה, הממצא הקדום ביותר של אדם קדמון שהתגלה בישראל.

עוד בוואלה!

שני שלדי ניאנדרטלים שנמצאו בצפון מפריכים את תיאוריית אנשי המערות

לכתבה המלאה
מגוון בעלי החיים בעובדיה כולל מינים שחלקם נכחד מזמן מהעולם(צילום: רשות העתיקות)
כלי קיצוץ עשוי צור בן 1.5 מליון שנה מעובדיה(צילום: רשות העתיקות, דפנה גזית)

"כעת יש בפנינו עדות ברורה לנוכחות בני אדם קדומים בעובדיה"

לדברי ד"ר אלון ברש, חוקר אנטומיה ואבולוציה בפקולטה לרפואה על-שם עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן: "החוליה מעידה על קיומם של מספר מינים של הומינידים בו-זמנית מחוץ לאפריקה באותו פרק זמן (בגיאורגיה ובישראל), דבר המאשר כי היציאה מאפריקה התרחשה, ככל הנראה, מספר פעמים. בספרות המקצועית יש דיון מתמשך על סוגיית היציאה מאפריקה - האם היא התרחשה כאירוע חד פעמי, או שהיו מספר גלי הגירה. כעת, יש בפנינו עדות ברורה לנוכחות בני אדם קדומים באתר של עובדיה, בדמות חוליית עמוד שדרה אנושית. בני אדם אלה היו שונים מבני האדם שאנו מוצאים בגיאורגיה, זאת על פי השוני שבין גודל וצורת החוליות שלהם".

לדברי ד"ר עומרי ברזילי, ראש תחום מחקר והתמחויות בארכיאולוגיה ברשות העתיקות, "הכלים שנמצאו בשכבה הארכיאולוגית שבה נמצאה החוליה, מזוהים עם התרבות האשלית הקדומה, מלפני 1.5 מיליון שנה. הכלים כוללים אבני יד מבזלת וכלי קיצוץ ונתזים מצור. אמנם, ידוע שכלי הצור והאבן של עובדיה ודמניסי משוייכים לתרבויות שונות, האשלית והאולדובאית, אבל כעת - בעקבות זיהוי מין האדם של עובדיה, אנו יודעים שגם מדובר במיני אדם שונים - זה הגיאורגי, וזה שנמצא בישראל".

עוד בוואלה!

תגלית עולמית: חוקרים ישראלים גילו מין אדם קדום שלא היה מוכר למדע

לכתבה המלאה
העבודות באתר עובדיה(צילום: רשות העתיקות, אמיל אלג'ם)
חוקרי אתר עובדיה: אלון ברש, מרים בלמקר, איזי מרמיסקי ועומרי ברזילי(צילום: רשות העתיקות)

"כל גל הגירה הביא עמו בני אדם שונים"

פרופ' מרים בלמקר, פליאונטולוגית מאוניברסיטת טולסה בארה"ב, החוקרת את תנאי הסביבה האקולוגית של האתרים קיבלה מענק מיוחד מה-National Science Foundation כדי לקדם את המחקר בתחום זה. בשיחה מארצות הברית אמרה: "השונות בין האתרים מתבטאת לא רק בתרבות החומרית ובין המינים. ישנן עדויות ברורות לקיומן של סביבות אקולוגיות שונות בגיאורגיה של אז ובארץ. בעובדיה התנאים לחים יותר, ותואמים לאקלים הים תיכוני, בעוד שבדמניסי מדובר בסביבה יבשה יותר שתואמת לתנאי סאוונה".

פרופ' אלה בין, ראש החוג לספורטתרפיה בפקולטה למקצועות הבריאות בקריה האקדמית אונו ומומחית לאבולוציה של עמוד השדרה, מציינת כי ''האנליזה שעשינו מראה כי החוליה מעובדיה היתה שייכת להומיניד צעיר כבן 12-6 שנים, שהיה גבוה לגילו הכרונולוגי. לו פרט צעיר זה היה מגיע לבגרות הוא היה מתנשא לגובה של למעלה מ-180 ס"מ. פרט צעיר וגבוה זה דומה בגודלו להומינידים גדולים אחרים שנמצאו באפריקה באותה התקופה והוא שונה מההומינידים הנמוכים שחיו בגיאורגיה".

"נראה אם כן", מסכם ד"ר ברש, "כי בתקופת הזמן המכונה הפלייסטוקן התחתון, אנו מזהים לפחות שני מינים של אדם קדמון מחוץ לאפריקה. כל גל הגירה הביא עמו בני אדם שונים - גם במראה בצורה שלהם, גם בטכניקת ייצור כלי האבן שלהם, וגם בנישה האקולוגית שבה בחרו לחיות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully