70 ק"מ בלבד מפרידים בין חופי תל אביב לחופי עזה, אבל תהום עמוקה של תרבויות, דעות, אנשים, סטטוס כלכלי ומה לא נפערת בין שני צידי הסכסוך.
זהו בדיוק נושא הפרויקט המדהים של שני צלמי זוכי פרס פוליצר, עודד בלילטי הישראלי וחליל חמרה הפלסטיני, שמסקרים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני עבור סוכנות הידיעות AP. מאז שישראל הסיכה את הצבא מעזה ב-2005, בלילטי, כמו רובנו, לא ביקר בעזה. חאמרה, מאידך, אף פעם לא ביקר בתל אביב. שניהם נפגשו פעם אחת בלבד ב-2003 בתערוכת צילומים באירופה.
כדי להוציא את פרויקט הצילומים לפועל, הם תיקשרו באמצעות זום, שיתפו צילומים זה של זה וניסו למצוא תמונות דומות, כל אחד בחוף הים שקרוב ונגיש אליו.
לראות את עזה דרך העיניים של חליל
לדברי בלילטי, הפרויקט גרם לו להרגיש שהוא "רואה את עזה דרך העיניים של חליל". בעבור חאמרה, קובץ התמונות הדומות מתל אביב ומעזה, שבהן רואים חבר'ה צעירים על החוף, גרם לו להתרגשות רבה. אותם צעירים, סביב תחילת שנות ה-20, לא לחמו במדי צה"ל ומנגד אותם צעירים בצד הפלסטיני לא הפגינו או נלחמו לצד גדר הגבול. "החבר'ה האלה פשוט נרגעו, שחו בים, נהנו", אומר חאמרה.
ישראל וחמאס, שתפסה את השלטון ב-2007, נלחמו בארבע מלחמות מאז 2008, האחרונה בחודש מאי. רקטות שנורו מעזה נחתו בתל אביב ואילו תקיפות מטוסים ישראליים הפילו בניינים רבי קומות בעזה, בנוסף לחיל הים שהפגיז את חוף העיר.
למרות זאת, אבל יום קיץ טיפוסי בחוף הים חושף אנושיות שמשותפת לישראלים ולפלסטינים, מרחק עשרות קילומטרים אלו מאלו. כולם מתחממים באותה השמש הים-תיכונית, כולם צופים בגלים מתנפצים אל החוף וכולם מתענגים על ימי הקיץ הארוכים שנמשכו.
