בווילנה שבליטא הושלמה בשבועות האחרונים חשיפתם של בימת בית הכנסת וארון הקודש של בית הכנסת הגדול אשר חרב לפני כ-60 שנה, כך הודיעה היום (חמישי) משלחת החפירה הישראלית-ליטאית, אותה מנהל ארכיאולוג רשות העתיקות, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן. בכך הגיע לשיאו פרויקט החפירות בן שש השנים, אשר שם לו למטרה לחשוף את שרידי בית הכנסת הגדול וחלקים מה'שולהויף' - מרכז החיים היהודיים הקהילתיים והתורניים של וילנה. חפירה זו החלה בבדיקת רדאר חודר קרקע בחצר בית ספר, והתפתחה לכדי חשיפות וגילויים של ממש.
ממש הבוקר, בעת סינון האדמה שנחפרה מסביבת בימת התפילה של בית הכנסת, התגלה ממצא מרגש: "יד" עשויה כסף - תשמיש קדושה ששימש לקריאה בספר התורה.
בית הכנסת הגדול של וילנה, שנבנה במאה ה-17 בסגנון הרנסנס-בארוק, שכן ב"שולהויף" - מרכז יהודי גדול של לימוד תורה וקהילה. זה היה הלב הפועם של היהדות הליטאית, אשר כלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, בית מרחץ ומקוואות טהרה, את בנין מועצת הקהילה, דוכני בשר כשר, ספרייה מפורסמת בשם "שְטרָאשוּן", את בית המדרש של הרב אליהו, הגאון מווילנה, ועוד.
מאות שנות קיום, באו לסיומן עם חורבנה של קהילת וילנה היהודית במהלך השואה. המקום, הקדוש ליהודי ליטא, נבזז ונשרף על ידי הנאצים, ובשנים 1956-7 שרידיו נהרסו כליל על ידי השלטונות הסובייטיים. בית הספר מודרני נבנה ופעל במקום.
לפני מספר שנים, ביקר ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן בווילנה במסגרת טיול שורשים, וכך ניצת הרעיון לחשוף ולגלות את שנותר מהמתחם ומבית הכנסת. לדברי זליגמן ויוסטינאס ראקאס מחברת החפירות הליטאית, שבחפירתם השתתף צוות משולב של ליטאים, ישראלים וצפון אמריקאים: "כשהגענו לחפור את ארון הקודש ובימת בית הכנסת, שממנה קראו דורות של יהודים בספר התורה במשך 300 שנים ברציפות, התברר, למרבה הצער, כי ליבת בית הכנסת נפגעה מאוד בהרס הסובייטי. שני גרמי המדרגות המרשימים שנראים בבירור בתמונות הרבות מימיו הטובים של בית הכנסת נהרסו, אך גילינו עדויות לקיומם. בחזית ארון הקודש, נחשפה בחפירה רצפת 'טראצו' דקורטיבית המציגה דפוס של קרני השמש, שלא ידענו על קיומה. דפוס זה, תואם את הדפוס שמצאנו בשנת 2019 על רצפת בימת בית הכנסת. בנוסף, הושלמה חפירת הבימה עצמה תוך כל חזית הבימה, כולל שרידיו המלאים של אחד מארבעת העמודים הענקיים שתמכו בגג בית הכנסת הגדול".
ארון הקודש, ששרידיו נחשפו בעונת החפירות שהסתיימה כעת, ואשר מופיע במלוא פארו בתמונות הרבות של בית הכנסת, שופץ לאחר שריפה במאה ה-18 - בתרומת ה"יסוד" - יהודה בן אליעזר (נ '1762 ). "היסוד" אף תרם את הבימה המעוטרת, שהייתה מבנה דו-קומתי, עם ארבעה עמודים קורינתיים ושמונה עמודים טוסקניים.
חפירת בית הכנסת הגדול בליטא היא מיזם משותף של רשות העתיקות, חברת החפירות הליטאית, קרן הרצון הטוב, והקהילה היהודית בליטא. אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "הגילוי האחרון של חלקים מפוארים מבית הכנסת הגדול, מרמז על פוטנציאל לחפירה נוספת באתר, לקראת האפשרות המרגשת להציג בעתיד את שרידיו".
במסיבת העיתונאים בוילנה, שיבח שגריר ישראל בליטא, יוסי לוי, את הארכיאולוג זליגמן והוסיף: "כל יהודי, דתי או לא, חש התרגשות עצומה כשנחשפת הבימה עליה עמד הגאון מוילנה והתפלל בראש הציבור. וילנה היתה עיר ואם בישראל עד שחרבה בשואה, והגילוי הזה, ממש בלב העיר, פותח חלון מדהים להיסטוריה של העם היהודי, שהיא גם חלק מההיסטוריה של ליטא".