איך מתארים רומנטיקה? שורות שורות של גפנים בתוך כרמים מוריקים, נצבעים בקרני השמש האחרונות של היום. נשים צעירות, ריחניות ויפות, לבושות שמלות לבנות המתבדרות ברוח ושיבולים ופרחים בשערן, מחוללות בין השורות, שרות וקוראות לאהוביהן להגיע, לגלות את עצמם.
עם קצת דמיון אפשר להניח שכך קרו הדברים בט"ו באב, חג האהבה היהודי, שנוצר וצמח בשילה, העיר המקראית הקדומה שהתקיימה בתקופת השופטים בנחלת שבט אפרים. אלא שרגע לפני הרומנטיקה, היו לט"ו באב מקורות אחרים - בני העיר חגגו את בציר הגפנים, במחולות ובשירה סביב המשכן ששכן בשילה והודו לה' על הגעתם לארץ המובטחת, לאחר 40 שנות נדודים במדבר.
הארץ פרחה, הכרמים הוריקו וייפו את סביבות המשכן שעמד במרכז הכרמים ושמען של החגיגות השמחות יצא למרחקים ומשך המוני גברים ונשים. "הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִמְסִלָּה הָעֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה וּמִנֶּגֶב לִלְבוֹנָה" (שופטים כאי ט).
לאתר שילה הקדומה>>
אלא שמסתבר שעוד לפני הרומנטיקה, כלל התסריט גם כאבי לב: מלחמת אחים טרגית שכונתה "פילגש בגבעה" פרצה בין שבטי ישראל לשבט בנימין. זקני השבטים נדרו שלא יאפשרו לבני שבט בנימין לשאת נשים מכלל העם והקרב האכזרי הכחיד כמעט לחלוטין את נשות השבט ואיים למחוק את שבט בנימין כולו.
או אז עצרו זקני השבטים את המלחמה, והצער הכבד הביא לפיוס בין השבטים. באותה שנה ציינו שבטי ישראל את חג האהבה והאחדות שחזרה לעם וכחלק מכך, "עקפו" הזקנים את הנדר והתירו לבני בנימין לצאת אל הכרמים ו"לחטוף" נשים מבין המחוללות. לא הייתה בכך חטיפה של ממש, אלא שהתפאורה הרומנטית וההיתר לקיים מפגש ישיר בין נשים וגברים צעירים ויפים, בשיא פריחתם - לעומת הצנעה והשידוכים של ימי קדם - עשו את שלהם.
וכך, לאורו של הירח המלא שפיזר קרניים קסומות, באוויר הקיצי הנעים, נפגשו והתאהבו צעירי השבטים, גיבורי החיל ועלמות החן וזוגות חדשים ומאוהבים נולדו והולידו את חג האהבה היהודי, המתוק והמרגש מכולם.
מאז, עברו יינות רבים בין יקבי האזור. בני בנימין חגגו בכרמים, מצאו את שאהבה נפשם ונשאו נשים מבנות העם, האחדות שבה לשכון בין שבטי ישראל והחג הפך למסורת של מחולות, אהבה ויין.
לאורך השנים, זוכה ט"ו באב להכרה כחג האהבה "מתוצרת עצמית" וגם בימינו אנו, יש הרואים בו סמל להנחת המחלוקות מאחור, לטובת פיוס, הבנה ואהבה בין כל שכבות העם. אז אם מציעים לכם לצאת לכרמים בליל ירח מלא, בלבוש לבן כדי לחגוג - קחו אתכם קצת רומנטיקה ובקבוק יין בסל, ולכו על זה.
על אותו תל בו שכן האתר המקראי שילה, שהיה מרכז רוחני ודתי של עם ישראל ובו ניצב ארון הברית, נמצא כיום אתר שילה הקדומה. זהו אתר מורשת מרשים ועוצמתי, המביא את סיפורי המקרא בלבוש עדכני ובנוף קדומים בראשיתי. רוצים לשמוע עוד על שילה הקדומה, המקום בו התפללה חנה לפרי בטן ובו הוקמה ממלכת ישראל, ולהכיר את שפע הפעילויות הערכיות ומרתקות שמציע המקום? היכנסו לאתר שילה הקדומה.
לאתר שילה הקדומה>>