לקראת הפסקת אש: האם בטוח לישראלים לטוס בקרוב לאירופה?

בימים האחרונים, בעקבות האירועים הביטחוניים המתמשכים, היינו עדים לסדרה של הפגנות נגד ישראל ברחבי אירופה. בלונדון, מפגינים דרכו על דגלי ישראל מול השגרירות הישראלית, בברלין הותקף צוות של ערוץ "כאן", ובפריז המשטרה פיזרה מפגינים באמצעות גז מדמיע.

נכון לעכשיו, אין כל אזהרות מסע של המטה לביטחון לאומי מפני נסיעה ליעדים אלו, למרות שגורם במטה ללוחמה בטרור אמר לוואלה! תיירות ש"האזהרות כל הזמן נבחנות מחדש. לאירועים האחרונים יש השפעה על השיח האנטי-ישראלי בעולם, וזה מוביל למחאות ועלייה בעויינות. כמו תמיד, גם עכשיו יש התראות לבצע פיגועים נגד ישראלים, אבל אין שינוי מלפני המלחמה". עם זאת באופן טבעי, נשאלת השאלה האם בטוח לישראלים לטייל במדינות אירופה בימים אלו, כמו גם בעתיד הקרוב.

"התשובה הקצרה לשאלה הזו היא 'לא'", מציין פרופ' יואל מנספלד, ראש תכנית ה-MA בתכנון ופיתוח משאבי תיירות באוניברסיטת חיפה. לדבריו, תקופה זו מהווה דוגמה למושג "גיאוגרפיה של פחד". במילים פשוטות, אנו יוצרים בתודעתנו "מפה" של מרחבי תיירות שנחשבים כבטוחים, לעומת כאלו שנחשבים כלא בטוחים.

אותה "מפת פחד" היא כמובן סובייקטיבית, משתנה מאדם לאדם ומיעד ליעד. "זאת ועוד: תפיסת הביטחון של התייר משתנה בין שלב התכנון לבין שלב הביצוע של הטיול, כאשר בדרך כלל, אנו מופתעים לטובה. בבית אנו נסמכים על מה שאנו רואים בתקשורת, שנוטה להגזים ולהעצים את הדברים, אבל כאשר מגיעים ליעד, הדברים נראים אחרת".

זה הרקע האקדמי לדברים. ומה באשר למצב הנוכחי, לא מבחינה סובייקטיבית אלא אובייקטיבית? האם על התייר הישראלי לחשוש מנסיעה לאירופה בעתיד הקרוב?
"באירופה ישנן אוכלוסיות מוסלמיות בהיקף לא מבוטל, שעבורן, מה שהתרחש במסגד אל-אקצא והר הבית, הוא חציית קו אדום. הם רואים הפגנות בהיקפים גדולים, כמו זו שנערכה בהייד פארק שבלונדון, וזכתה להד תקשורתי רחב. הדבר עלול לתדלק מקרים של יוזמות ספונטניות של יחידים, גם בתוך קהילות שנראות ממבט ראשון שקטות ולא מיליטנטיות. לעומת יוזמות כאלו, שקשה מאוד לחזות, יש גם גם גורמים פורמליים שעלולים לנקוט יוזמה, כמו איראן או אל-קעידה, הרואים בסיטואציה הנוכחית הזדמנות להכות באויב הציוני. כל אלו מגבירות את הסיבות שלנו לא לנסוע".

האם יש קשר ישיר בין מבצעים צבאיים של ישראל בעזה לבין פגיעה בתיירים ישראלים בחו"ל?
"חד משמעית, ישנו קשר. ייתכן שמבצע כזה יגביר את ההסתברות לפגיעה בתיירים בחו"ל".

פרופ' מנספלד אף מפתיע ומספר על הקשר בין ההמלצות של המטה ללוחמה בטרור לבין התנהגותם של הישראלים בחו"ל. לפני מספר שנים הוא ערך, יחד עם עמיתתו ד"ר עליזה יונס, מחקר מקיף בנושא. בין השאר, חשף המחקר ממצא מרתק: כ-70 אחוזים מהישראלים שנחשפים למידע שמפרסם המטה ללוחמה בטרור, אכן מאמינים למידע המוצג בפניהם. עם זאת, רק 30 אחוזים מהם, מוכנים לפעול בהתאם לאזהרות. אנו רואים זאת היטב בכל מה שקשור בנסיעות לסיני, אבל לא רק. במילים פשוטות: הישראלים מאמינים - אבל בכל זאת נוסעים.

כל אלו מעלים שוב את הסוגיה של הצנעת סממנים ישראלים ויהודיים כאשר אנו מטיילים בחו"ל. נכון, אי אפשר באמת לדעת האם אי פעם תייר ישראלי אכן ניצל מפגיעה בזכות הסוואת ישראליותו, אך העניין בהחלט מופיע שוב ושוב בהמלצות של המטה לביטחון לאומי.

"בכל מה שקשור לנראות, ישנם תיירים ישראלים שהנראות שלהם תהיה גלויה בכל מקרה, כמו למשל יהודים אולטרה-אורתודוקסים, שלהם מגבעת, פאות לחיים ועוד. אלו ייסעו פחות בתקופות מתוחות. לעומתם, חובשי כיפות מסווים את ישראליותם באמצעות חבישת כובע", מסביר פרופ' יניב פוריה, ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמנהל האקדמי של קמפוס אילת.

פוריה מוסיף כי "שאר הישראלים ישתמשו בשלל שיטות להסוות את זהותם. מי שנוהגים לצעק בעברית בחדר האוכל, יפסיקו לעשות זאת. הם גם לא ילבשו חולצות עם כיתוב בעברית, ושרשרת המגן-דוד תיכנס מתחת לחולצה. רבים אחרים ידברו באנגלית בינם לבין עצמם. זאת ועוד: ההסוואה הזו באה לידי ביטוי לא רק באופן הלבוש, אלא גם במקומות הביקור של הישראלים. במיוחד בתקופות כאלו, הישראלים לא ייכנסו למקום שעליו שלט 'כשר', ולא יבקרו בבתי כנסת או במוזיאונים יהודיים".

פוריה מספר כי בימים סוערים כפי שאנו חווים כעת, ישנו היתר ליהודים דתיים להיות גם בשבת עם הטלפון פתוח ופעיל. לדבריו, מדובר בפיקוח נפש - בין אם מדובר בקריאה מהירה לעזרה, בשעת הצורך, ובין אם בצורך להשתמש בווייז כדי להגיע ליעד בדרך הקצרה, המהירה והבטוחה ביותר.

"חשוב להבין שתחושת הסכנה היא בעיניי המתבונן, ובתקופות כאלו אנו חשים פגיעות ועוינות סביבנו, ולכן כתיירים, ננסה להימנע מתחושות כאלו", אומר פוריה.