למרות שאינו מסוכן הוא נחשב לנחש, ואפילו קרוב משפחה של האנקונדה הגדול והארוך בעולם, אבל לחַנָּק המשריץ (Eryx jaculus) לא היה סיכוי מול נקבת בז מצוי שאיתרה אותו מרחוק והתכוננה לסעודה.
אבנר רינות, סוקר ביחידת טבע עירוני של החברה להגנת הטבע וצפר מקצועי בתחנה לחקר ציפורי ירושלים על שם נילי ודוד, יצא אתמול (רביעי) עם אביו לסיור קצר לפנות ערב בשדות ליד קיבוץ עין הנצי"ב שבעמק המעיינות, במטרה הייתה לחזות בפריחת כלניות. במהלך הסיור הם איתרו בזה מצויה ניזונה מנחש חנק, שככל הנראה צדה בשולי אחד המעיינות בסביבה. "הנחש הצעיר נאכל ונבלע במהירות, כאשר ראשו נתלש בתחילה ולאחר מכן, שאר גופו נבלע כאילו היה ספגטי", מסביר רינות.
החנק: "בן דוד" של הפיתון
רינות מציין כי חנק הוא הנציג היחיד במשפחת החנקיים שמופיע בישראל. "הוא מאופיין בגוף עבה ושרירי עם זנב קצר מאוד, ובאמצעות מבנה זה הוא חונק את טרפו", הוא אומר. "זהו אחד הנציגים הקטנים במשפחה (עד 80 ס"מ בלבד), שידועה במינים הגדולים בעולם כדוגמת האנקודה והפיתון המרושת. החנק הוא נחש איטי ושקט, אינו ארסי ולא מסוכן לאדם. ניזון בעיקר ממכרסמים ותורם בהדברה ביולוגית בשטחים פתוחים הסמוכים ליישובי אדם".
לדבריו, גם הבז המצוי נחשב למדביר ביולוגי אולטימטיבי בהיותו מקנן ביישובי אדם וניזון ממכרסמים, זוחלים, פרוקי-רגליים ועוד בשטחים הפתוחים סביב המרחב הבנוי, כולל שדות חקלאיים. "כשישנם 'משארי טבע' (שטחים טבעיים שנותרו במרחב החקלאי) כדוגמת שולי שדה שנותרים בעלי אופי טבעי ללא התערבות האדם, כולם מרוויחים משירותי המערכת הטבעית", מוסיף אבנר רינות.