הסרטים שחייבים לראות לפני שנוסעים לבקר ביפן

אין הרבה מדינות בעולם שנהנות מהיסטוריה עשירה כמו יפן. "ארץ השמש העולה" היא למעשה ארכיפלג ענק, עם קרוב ל-7,000 איים והיא אחת המדינות החזקות והחשובות בעולם, כלכלית ותרבותית.

יפן ידעה לאורך קרוב ל-3,000 שנותיה (על פי המסורת היא קמה ב-660 לפני הספירה) אינספור תהפוכות, שהצמיחו מסורות מרתקות ואופי מיוחד. זה בא לידי ביטוי במקומות רבים ואחת הדרכים המושלמות להכיר את יפן קצת יותר טוב היא הקולנוע כמובן.

לאורך השנים קמה שורה ארוכה של במאים יפנים דגולים ולצידם, יוצרים רבים ששמחו להציג את המדינה המיוחדת הזו בסרטיהם. הנה עשרה סרטים (פלוס אחד למיטיבי לכת) שמומלץ מאוד לראות, רגע לפני שאתם עולים על המטוס ליפן. הסרטים האמורים מציגים את המדינה ואת התרבות שלה לאורך מבחר של שנים ותקופות ונותנים הצצה וקדימון למראות והנופים המתגלים למטייל המגיע ליפן לראשונה.

ואם גם אתם מתכננים לעשות בדיוק את זה, ולגלות את יפן מקרוב - טיול מאורגן הוא בדיוק הדרך הנכונה לכך. כפי שתראו בכתבה שלפניכם, ליפן יש אינספור רבדים וטיול מאורגן, עם מדריך ישראלי מנוסה שמכיר את התרבות היפנית על בוריה, יעזור לכם לא לפספס שום דבר בדרך. היום שאחרי הקורונה הוא הרגע המושלם להצטרף לקבוצה, לא לדאוג לשום דבר ורק ליהנות וללמוד על הקסם היפני.

טיול מאורגן ליפן עם פגסוס - הקליקו למידע נוסף

לפני כמה שנים פנה מגזין הקולנוע הנחשב ביותר, "Sight & Sound", לכמה מהבמאים הבכירים בעולם ושאל אותם מהו לדעתם הסרט הגדול בכל הזמנים. בראש הרשימה שלהם ניצבה יצירת הפאר הזה של יסוג'ירו אוזו מ-1953, העוסקת בזוג קשישים המגיע מעיר חוף שקטה לבקר את ילדיהם העסוקים בטוקיו הסואנת. סרט איטי ורגוע, שמציג בצורה מופלאה את פערי הדורות וגם אם המינימליזם שלו גורם לכך שאיננו קל לצפייה, הרי שהוא מספק מראה מדויקת ליפן של אחרי מלחמת העולם השנייה, מדינה שנחשפת לראשונה למערב.

כמו רבים אחרים, גם הבמאית הגרמניה דוריס דוריי התאהבה ב"סיפור טוקיו", שהעניק לה השראה לסרט שלה מ-2008. דוריי מציגה לנו את רודי, שאחרי מותה הפתאומי של אשתו מחליט לפתע לטוס לבקר בטוקיו את בנו קארל. אלא שלקארל אין באמת זמן בשבילו ורודי מוצא עצמו משוטט בעיר הגדולה, מאבד את דרכו ומגלה מחדש את עצמו, את משפחתו ואת התרבות הקסומה שסביבו. נקודת המפנה של הסרט תשאיר אתכם פעורי פה.

הקולנוע היפני אולי פחות נודע בזכות ההומור שלו, אבל כל זה לא תופס לגבי טמפופו, סרטו מ-1985 של איטמי ג'וזו, שמשלב בין סוג של סאטירה ופארודיה על מערבוני הספגטי האמריקאים לבין סרט אוכל, שמציג את הקולינריה היפנית בצורה ייחודית דרך הראמן (הסרט נודע כ"מערבון ראמן", משחק מילים על "מערבון ספגטי"). אם אינכם מכירים עדיין את התרבות היומיומית של יפן, זו הזדמנות מצוינת לעשות זאת, בתוספת חיוך קבוע וצחוק מתגלגל מדי פעם.

זוכה האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ב-2009 מציג את סיפורו של נגן צ'לו מטוקיו שמחליט לחזור עם אשתו לעיר הולדתו השקטה ובטעות, מוצא עצמו עובד כשולייה לאדם שמכין גופות של אנשים לטקס קבורה יפני מסורתי. סרט מריר, עוקצני ומבריק על פערי התרבות בין יפן המודרנית למדינה המסורתית והקלאסית שעוד מתקיימת במלוא עוצמתה הרחק מהעיר הגדולה.

עוד זוכה אוסקר, הפעם בפרס התסריט המקורי. סרטה המשובח של סופיה קופולה מ-2003 היה הפתעה ענקית בזמנו, לא מעט בזכות תצוגות המשחק של ביל מארי וסקרלט ג'והנסון. הוא עוסק בכוכב הוליוודי שמצלם בטוקיו פרסומת לוויסקי מקומי ופוגש שם צעירה אמריקאית שזה עתה התחתנה. בין השניים נוצרת מערכת יחסים אפלטונית מעניינת, שהולכת ומתחממת בעודם מגלים את עולם התרבות והבילויים של יפן.

מי לא מכיר את המפלצת שמאיימת על טוקיו? המפלצת דמוית הדינוזאור החלה להופיע בקולנוע היפני כבר ב-1954 ומאז נעשו עליה קרוב ל-40 סרטים (!), כולל לא פחות מארבעה בהוליווד (שם היא אפילו זכתה לכוכב משלה בשדרת הכוכבים), כמו גם סדרות טלוויזיה, משחקי וידיאו ועוד. אם אתם רוצים לראות את אחד מאותם סרטים, אפשר לפנות בין היתר או לאותה גרסה היפנית המקורית משנות ה-50, או לסרט המוכר מ-1998 בכיכובו של מתיו ברודריק, שם המפלצת נותרת עם סממנים יפנים, אך הסיפור רובו מתנהל בכלל בניו יורק.

אף רשימת צפיית חובה קולנועית על יפן לא תהיה שלמה בלי סרט של גדול במאי המדינה בכל הזמנים, אקירה קורוסאווה. לבמאי היפני המוכר ביותר במערב יש שורה ארוכה של יצירות מופת וכמעט כל סרט שלו ילמד אתכם משהו שלא ידעתם על יפן, אולם רשומון, שנמצא חזק בצמרת היצירות שלו, הוא כנראה גם הפשוט ביותר לצפייה עבור הקהל המודרני. הוא קצר, רק 88 דקות ומספר את אותו סיפור מארבע נקודות מבט. אם זה נשמע לכם מוכר, זה כי מאז יציאת הסרט ב-1950, הרעיון הזה שוכפל ושוחזר במגוון סרטים וסדרות.

הרומן הסנסציוני של ארתור גולדן מ-1997 הפך לרב מכר וזו הייתה רק שאלה של זמן עד שיהפוך גם לסרט. זה אכן קרה ב-2005, בהפקת סטיבן שפילברג בין היתר וגרף אוסקרים לצילום, עיצוב התלבושות והארט. הסרט היפהפה מספר על צ'יו, שיחד עם אחותה נמכרת בשל עוני בשלהי שנות ה-20 ומגלה את עולמן של הגיישות המסורתיות ביפן. הסיפור מציג נאמנה את פערי המעמדות העצומים ביפן והסרט יקשה עליכם להוריד את העיניים מהמסך במשך 145 הדקות שלו.

עוד אוסקר, הפעם עבור הסרט המונפש הטוב ביותר, הלך להייאו מיאזאקי וסטודיו ג'יבלי, מלכי סרטי האנימציה. צ'יהירו בת ה-10 נקלעת בטעות לעולם רוחות משונה, הכולל מכשפה מאיימת, רוח ללא פנים, תינוק עצום ועוד שלל הפתעות. המסע המופלא חושף בפנינו את הפולקלור היפני במיטבו ונחשב בעיניי רבים לאחד הסרטים המצוירים הטובים שנעשו. אם התאהבתם, כנראה שמיד תרוצו לחפש עוד סרטים של מיאזאקי, כולל "השכן הקסום שלי טוטורו" ואחרים.

ב-2006 ביצע קלינט איסטווד הגדול ניסוי קולנועי מעניין. מצד אחד, הוא ביים את "גיבורי הדגל", שמציג את הגבורה האמריקאית בקרב המפתח על איוו ג'ימה במלחמת העולם השנייה, דרך אותה תמונה מפורסמת של החיילים שתוקעים את הדגל באי. מצד שני, הוא ביים את "מכתבים מאיוו ג'ימה", שמביא את הסיפור מנקודת המבט היפנית. נדיר למצוא סרטים על הצד המפסיד, בטח ובטח כאלה שנעשים על ידי הצד המנצח, אבל "מכתבים מאיוו ג'ימה" נהדר והיה מועמד לאוסקר בקטגוריות הסרט, הבמאי והתסריט הטובים ביותר. הצגה מאלפת של סיפור שלא נתקלים בו בכל יום.

אחד משיאי הקולנוע הצרפתי הוא סרט לא פשוט כלל לצפייה, למרות שהוא קצר יחסית (90 דקות). היצירה של אלן רנה מורכבת ורבים מאמינים שהיא בישרה את הולדת הגל החדש הצרפתי, אחת התנועות המשמעותיות אי פעם בקולנוע. הסרט עוסק בשחקנית צרפתייה נשואה, המשחקת בסרט שמצולם בהירושימה 14 שנים אחרי הטלת פצצת האטום על העיר. היא פוגשת בגבר מקומי ומנהלת עמו רומן, תוך שהיא נזכרת בעבר האפל שלה ושל הירושימה.

הכתבה בחסות פגסוס טיולים מאורגנים - כחלק ממטרתה לקידום ההיכרות עם תרבויות העולם והעשרת הידע