אתמול בערב (שלישי) עמד טים קוק, מנכ"ל אפל, על הבמה המפוארת בסן פרנסיסקו, והציג לראווה את האייפונים החדשים. המחירים נעים בין כמה מאות דולרים לאלף ויותר, ולפי מחקרים וסקרים שנערכו עד היום, האדם הממוצע מחליף סמארטפון כל 21-18 חודשים.
סמארטפונים הם אומנם קטני מימדים, אך הם מכילים מאות ואלפי רכיבים - נגדים, דיודות, קבלים, סלילים, תושבות SIM, חריצי הרחבה ועוד. ייצור המכשירים הסלולריים מצריך משאבים רבים כמו כריית קובולט, זהב, טונגסטון, ברזל, אלומיניום, נחושת ועוד, מהאדמה. כדי לעבד את המתכות הנדירות, משתמשים בחומרים רדיואקטיביים כמו טוריום ואירידיום, שכרייתם מייצרת פסולת מוצקה. בנוסף, ישנו שימוש רב בחומרים רעילים אחרים כמו אמוניה, חומצות הידרוכלוריות וסולפטים.
"על פי מקורות שונים, לייצור אייפון אחד נדרשות 62 סוגי מתכות שונות, שמגיעות ממדינות מתפתחות לרוב, בהן אין רגולציה סביבתית רצינית, או בכלל. במידה ולא יטופל כראוי, הטלפון הישן שלכם הוא מקור לזיהום אוויר, מי תהום וקרקע, מהחמורים שיש", אומר עמרי דה גרסיה, מנכ"ל "אקולוגיה לקהילה מוגנת", מפעל למיחזור פסולת אלקטרונית במשגב.
החוק לטיפול בפסולת האלקטרונית
הישראלים מייצרים מדי שנה בין 160-130 אלף טונות של פסולת אלקטרונית בשנה, שהם רק 3% מכמות הפסולת השנתית, אולם כ-70% מהזיהום הסביבתי. לפני כשמונה שנים חוקק בישראל חוק לטיפול בפסולת האלקטרונית, במסגרתו הוקמו שני תאגידים האמונים על איסוף הפסולת והעברתה למיחזור, בין אם באמצעות חידוש הוא השמדה מבוקרת וראויה. אחד מהם הוא "אקומיונטי", שתחתיו פועל המפעל "אקולוגיה לקהילה מוגנת", שבו מועסקים יותר מ-80 אנשים עם מוגבלויות שונות ברמות תפקוד קשות וקלות, בתנאים סוציאליים מלאים וביחסי עובד-מעביד.
משנת 2008 מוחזרו שם יותר מ-23,000 טונות של פסולת אלקטרונית, ורק החל מחודש מרץ חידשו יותר מ-5,000 מחשבים ישנים. "רוב העובדים שלנו אף המשיכו לעבוד בתקופת משבר הקורונה, כיוון שהוגדרו כחיוניים וסיפקו מחשבים לתלמידי מערכת החינוך שנשארו בביתם, לעובדים שנאלצו ועדיין נאלצים להישאר בבית בימים אלו, להנאה ופנאי וגם כתרומות לתלמידים ומשפחות שאין ביכולתם לממן את עלויות המחשב", מוסיף דה גרסיה.
סין - המובילה בייצור פסולת אלקטרונית
בחודש יולי האחרון פורסם דו"ח חדש שנכתב על ידי צוות מעקב אחר הפסולת האלקטרונית של האו"ם, שממנו עולה כי כמות הפסולת האלקטרונית ברחבי העולם גדלה בחמש השנים האחרונות ב-20%, ופחות מחמישית ממנה מגיע למיחזור. רוב הפסולת האלקטרונית מוטמנת או מושלכת לסביבה ומהווה סיכון בריאותי.
על פי הממצאים, בשנת 2019 כמות הפסולת האלקטרונית שהאנושות ייצרה הייתה 53.6 מיליוני טונות, גידול של 21% בתוך חמש שנים ומי מובילה? סין, המייצרת 10.1 מיליוני טונות של פסולת אלקטרונית בשנה אחת בלבד. בכל הנוגע לייצור פסולת שנתית לנפש, אירופה מובילה עם 16 ק"ג, לעומת יבשת אפריקה, שם מייצרים רק 2.5 ק"ג לנפש.
"הישראלים אוהבים שפע, אנחנו במרדף מתמיד אחר המותג הכי נחשב, הבגד הכי חדש וגם האייפון המשוכלל והעדכני ביותר", מציין דה גרסיה. "אם נעצור לרגע ונדמיין את הנזקים הסביבתיים העצומים שתרבות הצריכה שלנו יוצרת, נצליח לצמצם ולו במעט את ההשלכות מרחיקות הלכת על כדור הארץ שלנו. לכן, רכישה או החלפת טלפון נייד בחדש - רק כאשר קיים צורך אמיתי, כי מאחורי כל מכשיר מתחבאים חומרי גלם בכמות עצומה, שעשויים להוביל לזיהום אויר ומים ותרומה ממשית להתחממות כדור הארץ. וכמובן, אם החלטתם להשתדרג, נשמח לקבל את המחשבים, טלפונים וכל ציוד אלקטרוני אחר. אתם תתרמו גם לסביבה וגם לחברה בישראל".
להפוך נטל אקולוגי לנכס חברתי
חברת "אקולוגיה לקהילה מוגנת" הוקמה בשנת 2008 על ידי דני קוגן, אב לילד עם מוגבלויות, ופועלת לשינוי התפיסה בחברה הישראלית לגבי מקומו של האדם האחר בה, על ידי הכרה במסוגלותו לתרום לחברה בעבודה יצרנית, בעלת ערך ובמקצועיות מירבית, הגדלת שיעור התעסוקה בקרב אוכלוסיית האנשים עם המוגבלויות בעבודות ראויות ובעלות ערך שיקומי וכלכלי. זאת, במקביל לאקולוגיה סביבתית.
קוגן מוסיף כי הוא רואה בפסולת האלקטרונית משאב לאומי שניתן למנף אותו לצורך קידום העסקת אוכלוסייה עם מוגבלויות. "אני מברך על כך שגם המשרד להגנת הסביבה וגם החוק למחזור פסולת אלקטרונית תומכים ושותפים לדרישה לקידום אוכלוסייה עם מוגבלות בתחום מחזור הפסולת האלקטרונית. אני סבור שזו אכן צריכה להיות משימה לאומית להפוך את תחום הפסולת והמחזור לדגל ודוגמא לדרך בה הופכים נטל אקולוגי לנכס חברתי, למען הסביבה ולמען עובדים עם מוגבלויות", הוא מסכם.