זוהי תקופה לא קלה לאדם, אבל נהדרת להעלי החיים. הסגר נותן את אותותיו על הטבע, במיוחד בעונת הסתיו שהחלה רשמית לפני כשבועיים. זוהי עונת הנדידה, שבה בעלי הכנף נודדים לאפריקה החמה, ובדרך עוברים גם מעלינו ואף עוצרים ל"הצטיידות".
זוהי גם העונה של החיזור והרבייה אצל כמה מהיונקים הגדולים שחיים כאן, כמו היעל הנובי במדבר והיחמור הפרסי בכרמל ואזור הגליל המערבי. ובתוך כך, גם בעלי החיים הימיים פוקדים את אזורנו - מכריש לוויתן ענק באילת ועד דולפינים ששוחים בשמורת ים אבטח, ליד ניצנים. היעדרותו של האדם בטבע - היא הזמנה לחיות הבר, העופות ומיני הדגה ויונקים ימיים להתקרב יותר אלינו, ואולי בעצם למקומם הטבעי שנגזל לפני אלפי שנים על ידי חיית-העל - האדם?
כך או כך, ליקטנו כמה צילומים וסרטונים מעלפים שאספו פקחי ואנשי רשות הטבע והגנים השבוע ברחבי הארץ, ובימים רגילים שאנחנו היינו צריכים לגדוש כל פיסת טבע בארץ - הם עושים זאת במקומנו, ואולי טוב שכך.
" הרגשה של משהו טוב שקורה בים"
גיא לויאן פקח יחידה ימית רשות הטבע והגנים, כותב על חוויה מרגשת שעבר השבוע עם דולפינים בים:
"הרגשתי כמו בנשיונל ג'יאוגרפיק.
יוצאים לים מוקדם, מזהים מרחוק ספינת מכמורת בדרך להיכנס לפוליגון אסור, יורדים למטה כדי להגיע מתחת לשמש המסנוורת ומתקדמים אל הספינה, מגיעים אל הדייג כשהוא בדיוק מרים את הרשת. באופק נגלים זוג סנפירי גב, ואז עוד, ועוד. להקת הבית של שמורת ים אבטח עם 15 דולפינים מצויים, שלושה גורים. טירוף של אכילות וקפיצות בירכתיים של המכמורתן, השחפים מצטרפים לחגיגה בצהלות, בתוך כדי אנחנו מקווים שאף דולפין לא יסתבך ברשת או בחבל, דקות ארוכות של מופע דולפינים בזריחה, פתאום טריגון שהצליח איכשהו לברוח מהרשת - שוחה אלינו, המכמורתן מסיים עם הרשת ומתחיל לעלות לעומק. אנחנו ממשיכים צפונה יחד עם הדולפינים כאשר הם ממשיכים להעניק לנו רגעים נדירים של מבטים קרובים מתחת לחרטום וקפיצות וירטואוזיות, פתאום משום מקום, טיל בליסטי בצורת בז עצים עף בהתקפיות לכיוון הסירה עד שכמעט יירט אותנו במרדף אחר איזה פרפר, מרביץ בנו מבט חודר וחוזר לעומק הים. למזלי תמונה אחת הצליחה להתפקס.
"ממשיכים בהפלגה ולאחר כדקה קולטים שזה לא היה פרפר אלא עלווית אפורה בנדידה (ציפור ששוקלת 9 גרם ונודדת מסיביר לאפריקה בסתיו), שתפסה מחסה בסירה מפני הבז ולא הסכימה לעזוב עד שהייתה בטוחה שהבז הסתלק. ממשיכים בהפלגה עם "חברתנו" החדשה, עד שבאחד הניסיונות לתפוס אותה התעופפה וחזרה לאחר כמה שניות והתיישבה לי על היד, אמרה תודה והמשיכה לנדוד. ואם כל זה לא הספיק אז כל הדרך חזרה ליוו אותנו להקות ענקיות של דגיגים. הרגשה של משהו טוב שקורה בים".