מקימים מאהל בחוף אכזיב? שלמו 300 שקל "מס אשפה" על כל לילה

(בווידאו: איי אכזיב ורצועת החוף המדהימה)

תופעת המאהלים שמוקמים בחלק מהחופים בארץ מוכרת לכולנו, יש גם כאלה שמסתייעים במקימים מקצועיים בתשלום, שמספקים מאהל מאובזר בפינות ישיבה, מקרר, שירותים וכל מה שצריך ללינה של כמה לילות על החוף.

אבל מזה יותר משבוע החלה עיריית נהריה בראשות רונן מרלי, לגבות תשלום של מאות שקלים לכל לילה מהנופשים במאהלים בחוף הכי יפה, כנראה, בארץ - חוף אכזיב - שמגולם כמעין "מס" עבור פינוי אשפה, מה שמייקר באלפי שקלים את השהייה בחוף. "הם באים עם פקחים ושוטרים, ממש כמו חברת גבייה, ונותנים לך קבלה", סיפר לוואלה! משה (שם בדוי) בעל עסק להקמת מאהלים.

מעדויות שהגיעו לוואלה! תיירות, נראה שמהלך הגבייה של העירייה החל לפני כשבוע וחצי, אז הגיעו פקחים בליווי שוטרים אל רצועת החוף שמשתרעת לאורך 1.5 ק"מ בין הבננה ביץ' באכזיב לנהריה, שבה מותר להקים מאהלים, והחלו לבקש מהנופשים לשלם מס של 300 שקלים לכל לילה שהם לנים על החוף, לאחר שהמחיר לפני שבוע עמד על 500 שקלים ללילה. "הבנתי מאנשים שעובדים בחוף באופן קבוע, שהעירייה מתחילה להציק", סיפר רוני (שם בדוי), בעל עסק נוסף להקמת מאהלים וזולות, בשיחה לוואלה! תיירות, "כשבניתי אתמול קאנטה על החוף, אמר לי מישהו לידי שפירקו לו את האוהל ואמר שצריך לשלם לעירייה".

משה אומר שהתופעה החלה ממש בימים האחרונים. "זה משהו חדש, הם לוקחים אגרת פינוי אשפה ושימוש בשטח", הוא אומר. "פתאום ככה, בבת אחת, הם דרשו מכל מאהל 500 שקל ללילה של 24 שעות. הם נכנסו לכל אוהל ומי שלא שילם, הם דפקו לו דוח של 730 שקל. לקולגה שלי פירקו אוהל וחתכו חבלים והחרימו לה אותו. אני משלם כי יש לי לקוחות והתחייבתי להם למחיר לפני ההנחייה הזו, אבל העירייה לא נותנת לנו לעבוד". לדבריו, בעלי המאהלים לא צריכים שהעירייה תפנה את האשפה כי הם עושים זאת כחלק מההקמה והפירוק של המאהל. "יש לנו עובדי ניקיון שאחראים על זה", הוא מוסיף.

תופעת הקמת המאהלים אינה חדשה בנוף החופים. בלא מעט מהחגים והחופשות שמתקיימות החל מהאביב וצפונה בואכה אל הסתיו, תמצאו מאהלים רבים וזולות, או בשם העמימי יותר "קאנטות", ששוכרים ישראלים בחופי נווה ים בעתלית, מעיין צבי וחוף כרמל ואכזיב. בישראל אין חוק האוסר על הקמת מאהלים, אולם יש חוק עזר להסדרת חופים שמרשה לעיריות והמועצות האזוריות לאכוף סדר ציבורי, פינוי אשפה ועוד.

העיריות והמועצות האזוריות שאחראיות על האכיפה בחופים, שולחות לא פעם פקחים שייחלקו קנסות למאהלים עסקיים, כאלו שהוקמו על ידי חברות אירועים או עסקים קטנים שדואגים להקים ולפרק את המאהל לאחר מספר ימים. לדברי כמה מבעלי העסקים, הפקחים באים דווקא בלילה, בלי כל התראה מוקדמת ומתנפלים על הנופשים ומבקשים לתת להם ולבעל העסק (שאינו נמצא בשטח) קנס, היות ולא הסדיר מראש את "תשלום פינוי האשפה".

דני (שם בדוי) סיפר גם על התנהלות אגרסיבית של פקחים מעיריית נהריה, שלדבריו מאפיינת גם את ההתנהלות בחופי מאהלים אחרים, כמו נווה ים וחוף כרמל. "לפני שבוע היתה לי משפחה בחוף באכזיב", אומר דני, "והפקחים הגיעו בשעה 21:00 למאהל, שאלו מי הקים להם את המאהל ורשמו לי דוח ושלחו לי בדואר. ברגע שיהיה חוק שאומר שאסור אני לא אקים מאהל, אבל כרגע אין חוק והם לא נוגעים בזולות פרטיות של אנשים, אלא רק מסחריות".

לדבריו, הוא נותן שירות לציבור הישראלי. "יש אנשים שבאים עם כיסא גלגלים או שאין להם יכולת להקים אוהל, ואני נותן שירות כמו כל בעל עסק אחר", הוא אומר ומוסיף שהסכום שהעירייה מבקשת לא ריאלי וגם משרד הפנים נותן לעירייה סכום לפינוי אשפה, "אז למה היא גובה כאלה סכומים מאיתנו?"

לדברי משה, "בעבר העירייה רצתה שנקים תא שירותים לכל אוהל, ועשינו את זה. כל פעם יש לה דרישות חדשות שאנחנו עומדים בהן, בתקנים ומביאים אנשים שינקו, ובסוף גם דורשים מאיתנו כסף על פינוי אשפה שאנחנו מפנים בכל מקרה".

יש לציין, כי בחודש יוני השנה דן בג"ץ בראשות הנשיאה אסתר חיות בעתירה שהגישו חברות הקמת המאהלים מסחריים בחוף להפסקת האכיפה נגדם, וקבע שפעילות המדינה לאכיפה פירושה שמירה על החופים הציבוריים. בעקבות כך, משכו העותרים את עתירתם.

עם זאת, נראה שעיריית נהריה מנסה להסדיר את הקמת המאהלים באזורה על ידי תשלום תחת הכותרת של "דמי אגרה, פינוי אשפה וסדר ציבורי", שכמה מהמצוטטים בכתבה אומרים ש"זה פרוטקשן לכל דבר". העירייה אף הוציאה כתב התחייבות להצבת מאהל באזור הקמת מאהלים, שעליו מתבקשים מקימי המאהלים לחתום ולהסדיר את התשלום ב"קופה מול הקאנטרי העירוני ברחוב המעפילים, נהריה", כך נכתב במסמך שהגיע לידי וואלה!.

לדעתה של מירה לילך, אחת שבאמתחתה עסק להקמת מאהלים ולא מפחדת להזדהות בשמה, הפקחים משחקים בפרנסה של אנשים. "אנחנו עובדים קשה בחום של הקיץ, בשמש הלוהטת ואתה לא רוצה שיהרסו לך את האירוע", היא אומרת, "אז אתה אומר 'יאללה נשלם להם' (לפקחים - ז.ר)". לדבריה, מנהל מחלקת פיקוח עירוני ורישוי עסקים בעירייה, דודו אלחיאני, "רוצה להפעיל שרירים ולהגיד אני פה, וכל יום ב-6 בבוקר יש הודעות בקבוצת וואטסאפ של הפקחים ושלנו שהם הולכים לתת לנו קנסות", מוסיפה מירה. מר אלחיאני סירב להגיב לטענות בכתבה.

מירה מוסיפה, שהשטח שהוקצה בים שייך למנהל מקרקעי ישראל ולא לעירייה, והיא רק קיבלה הרשאה לאכוף ולפקח ועושה זאת דרך הסדרה קבועה של תשלום. "החוף הזה לא נוקה אף פעם בעבר, היה מזוהם ואף ילד לא היה בא לנהריה ומחלקת הפיקוח בעירייה החליטה לשבש את המהלך הזה, שבו האנשים באים והעסקים פורחים מסביב אחרי סגר הקורונה", היא אומרת.

"המינהל פירגן לנו השנה בגלל הקורונה והקושי להתפרנס", ממשיכה מירה, "ואנשים נהנו, אבל העירייה נתנה לנו דוחות. כל הבריונות הזו להיכנס למאהלים של אנשים בשעה 20:00 בערב ולפרק להם את האוהלים כי לא שילמו, זה לא בסדר".

לדבריה, בערב יום רביעי, חמישי ושישי בשבוע שעבר נכנסו חמישה פקחים בלבוש משטרה בערך בשעה 20:00 לכל מאהלים. "נכנסו גם למאהל לשלי שבו היו נערות שנכנסו ללחץ. אחד מהם לקח ת.ז של אחד הילדים ונתן לו דוח".

לדברי בעלי המאהלים, ברגע שיש תשלום מס, מי שיפגע אלו האנשים שיהיו צריכים לשלם יותר. מתי (שם בדוי), הוא בעל משפחה מתוך כמה משפחות ששכרו הקמת מאהל לסוף השבוע הקרוב. גם הוא לא מבין את ה"מס" שייקר לו ולחבריו את השהייה על החוף. "זה מכעיס שאני צריך לשלם מס פינוי אשפה, בעוד שאנו משלמים מיסים ודאגנו לשירותים אקולוגיים ופחים שמביא מקים המאהל, כדי שלא נעשה צרכים בשטח", הוא אומר. "יש מי שדואג לפינוי האשפה מצידנו ואנו משלמים לו על כך".

מעיריית נהריה נמסר בתגובה: "ברצועת החוף של נהריה נערכה לראשונה הסדרה לאורך החופים הלא מוכרזים שכללה: הסדרי תנועה, חנייה, הגבלת שימושים - קרוואנים, מאהלים משפחתיים-פרטיים ומאהלים עסקיים. רצועת החוף בנהריה ייחודית, ומושכת אליה מאות אלפים בשנה. בעלי המאהלים העסקיים שגובים כסף מלקוחות על פעילותם, מייצרים כמויות גדולות של פסולת, אותה מפנים צוותי העירייה להטמנה. בנוסף, צוותי פיקוח בשילוב שיטור משולב, מסייעים בשמירה על הסדר הציבורי ובאכיפת חוקי העזר העירוניים במקום. בתחילה נקבע סכום של 500 שקלים ליממה, אך בתום פגישה עם נציגי בעלי המאהלים העסקיים, הורד המחיר ל-400 ולאור בקשה נוספת ל-300 שקלים כאגרה על שירותי פינוי אשפה וסדר ציבורי, מתוך רצון לשמור על ניקיון חופי העיר. נדגיש כי משפחות המקימות מאהל פרטי, אינן משלמות כסף".