כנסייה בת 1,300 שנה, בעלת רצפות פסיפס מעוטרות, נחשפה לאחרונה בחפירות של רשות העתיקות בכפר כמא שבצפון, בשיתוף עם המכללה האקדמית כנרת ובסיוע מתנדבים מהאזור. הארכיבישוף הקתולי ד"ר יוסף מתא, ראש הכנסייה היוונית-קתולית בישראל, הגיע להתרשם בעצמו מהשרידים הקדומים.
החפירה, בניהולה של נורית פייג מטעם רשות העתיקות, ובשיתוף עם פרופ' מוטי אביעם מהמכללה האקדמית כנרת, התקיימה לקראת הקמת פארק משחקים, ביוזמת המועצה המקומית כפר כמא וקרן קיימת לישראל.
לדברי פייג, הכנסייה, ששטחה היה 12 על 36 מטרים, כללה חצר קדמית גדולה, מבואה ואולם מרכזי. ייחודה של הכנסייה מצוי בקיומם של שלושה אפסיסים (גומחות תפילה). אולם התווך והסיטראות רוצפו בפסיפסים אשר שרדו בחלקם. עיטורם הססגוני בולט, ושולבו בהם דגמים גיאומטריים וצמחיים בצבעי כחול, שחור ואדום. ממצא מיוחד שנתגלה הוא רליקוריום (תיבה מאבן) קטן, אשר שימש לשמירת שרידים קדושים.
בחפירה הופעל רדאר חודר קרקע
באתר נחשפה שורת חדרים נוספת שהייתה צמודה לכנסייה, ועל פי בדיקה של רדאר חודר קרקע שהופעל על ידי ד"ר שני ליבי, קיימים באתר חדרים נוספים. לדברי החוקרים, "לא מן הנמנע כי מכלול גדול זה היה מנזר".
כנסייה קטנה יותר, בעלת שתי קפלות, נחשפה בתחילת שנות ה-60 בכפר כמא, ובה נמצאו כתובות. כנסייה זו תוארכה למחצית הראשונה של המאה ה-6 לספירה. לדברי החוקרים, "נראה כי הכנסייה בכפר והמנזר שאותו חפרנו, שייכים לאותה התקופה".
הצ'רקסים השתמשו באבני הכפר לבניית בתיהם
הגילוי החדש, מרמז כנראה על מקומו החשוב של הכפר הנוצרי ששכן במקום בעבר הרחוק. בשנת 1876, כאשר התיישבו בכפר כמא הצ'רקסים בני שבט השפסוגים, הם השתמשו באבני הכפר הקדום כדי לבנות את בתיהם הראשונים.
חשיפת הכנסייה בכפר כמא תתרום למחקר רחב היקף על היישוב הנוצרי בגליל, שמנהלים פרופ' מוטי אביעם וד"ר יעקב אשכנזי ממכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית באקדמית כנרת.
