בסרטון - "מחנה יהודה" המקורי: האם התגלה השוק של ירושלים מימי בית שני?
מספר חוקרים מאמינים כי ניתוח מודרני של הנתונים שבידיהם עשויים לאשש את אחד מהסיפורים התנ"כייםעל נבוכדנצר השני, מלך בבל. פרופסור טום מאייר, מומחה לשפות מזרח תיכוניות מבית הספר למכללת התנ"ך שאסטה ובית הספר לתארים מתקדמים בקליפורניה, ארה"ב, טוען כי ניתן להשתמש בארכאולוגיה וברפואה המודרנית כדי לאמת את התנ"ך בכל שלב. בפרט, אמר המומחה ל- Express.co.uk, יש סיבה להאמין שטכניקות מודרניות יכולות להסביר את אחד הסיפורים היותר חריגים של התנ"ך - שיגעונו של נבוכדנצר השני.
פרופסור מאייר אמר: "התבוננות במצב רפואי ייחודי וגילוי של חפץ ארכאולוגי קשור עשויים לעזור להסביר את אחד הסיפורים המוזרים ביותר בתנ"ך, העונש האלוהי האכזרי והלא שגרתי על מלך בבל במאה השישית לפני הספירה, נבוכדנצר השני. על פי המקרא, לאחר חורבנה של ירושלים בשנת 586 לפנה"ס ובשיא שלטונו של נבוכדנצר, אלוהי ישראל הסיר ממנו את סמכותו המלכותית והגלה אותו מהחברה האנושית. המלך המפורסם והחזק ביותר בעולם באותה תקופה נידון לחיות שבע שנים בשדות עם חיות הבר ולאכול עשב כמו פרה, עד שהוא הבין כי לאלוהי ישראל יש את השליטה על כל הממלכות ושהוא היחיד שיבחר למי להעניק אותן".
עוד בנושא:
על פי אמות המידה המודרניות ניתן להסביר את התנהגותו המוזרה של המלך באמצעות מצב המכונה בואנטרופיה. זו למעשה הפרעה פסיכולוגית הגורמת לאנשים להאמין שהם פרות ולחיות את חייהם בהתאם. על פי כתב העת "Pharmaceutical", נבוכדנצר הוא האדם המפורסם ביותר שסבל מההפרעה הזאת, כפי שמתואר בספר דניאל. פרופסור מאייר אמר: "בשנת 1946, תיעד ד"ר ריימונד הריסון מאנגליה את חוויותיו מהתבוננות במקרה מודרני של בואנטרופיה. ד"ר הריסון ציין כי החריגויות הפיזיות היחידות של המטופל היו התארכות שערו ושינוי עובי ציפורניו, אותן חריגות שפקדו את נבוכדנצר".
הוא הוסיף: "כמו כן, כמו המלך המפורסם, המטופל בילה את כל היום בשיטוט באדמות המרעה, החל משעות בין הערביים ועד עלות השחר, אכל חופן עשב ושתה משלוליות כמו חיה. על פי המקרא, בתום שבע שנים יכולותיו של נבוכדנצר שוקמו במלואן והוא שיבח את אלוהי ישראל".
ישנן תיאוריות אחרות שיכולות להסביר את התנהגותו של מלך בבל. נבוכדנצר אולי היה נגוע בפורפיריה - מחלה תורשתית מטבולית בה אנזימים בגוף נפגעים כתוצאה מהצטברות פורפירין בגוף. המחלה נקשרת להזיות, דיכאון ופרנויה, דברים מהם ככל הנראה סבל נבוכדנצר.
פרופסור מאייר בטוח גם כי ניתן לאמת את מחלתו של נבוכדנצר באמצעות תגליות ארכאולוגיות. הוא אמר: "יתכן שיש גם רמז ארכאולוגי שמרמז על תקופת הזמן הזו של טירוף נבוכדנצר. ארכיאולוגים טרם גילו צווים מלכותיים של נבוכדנצר וצבא בבל ככל הנראה לא השתתף בקמפיינים צבאיים בתקופה זו, יש להניח בגלל שיגעון המלך שלהם".
הוא הסיף: "באשר לאובייקט הארכיאולוגי המקושר לסיפור זה, האשורולוג אלברט גרייסון פרסם כתב יתדות מהמאה השישית לפנה"ס שנמצא בבבל וכעת מוצג במוזיאון הבריטי - אובייקט מספר 34113 - הקובע כי חייו של נבוכדנצר נראו חסרי ערך ושהוא נתן ללא הרף הוראות סותרות, לא יכול היה לזהות את בני משפחתו או לתרום בכל אחד מפרויקטי הבנייה שלו. תקופת השיגעון הזו ככל הנראה התרחשה בשבע השנים בהן הוא הוגלה מהחברה האנושית. באמצעות הנתונים שנחשפו על ידי מחקר רפואי וארכיאולוגי, אנו יכולים למדוד את הדיוק ההיסטורי של התנ"ך במקרה זה ובמקרים רבים נוספים. גם בסיפור מוזר זה התנ"ך מתגלה כאמין ומדויק".
נבוכדנצר שלט באימפריה הבבלית בין 605 ל-562 לפנה"ס והיה אחראי לכיבוש יהודה. עלילותיו מתוארות בספר דניאל, ספר מלכים, ספר דברי הימים וספר ירמיהו.