רבי שמעון בר יוחאי חי במאה השנייה לספירה והיה אחד התנאים חכמה המשנה. בספרות חז"ל (חכמינו זכרונם לברכה), מתואר שרבי שמעון היה בקיא בניסים ובתורת הנסתר - תורת הסוד.
רבי שמעון היה עולה אל הרקיע ולומד שם סודות ורזים ועל פי המסורת, במערה בפקיעין ישב וכתב את ספר הזוהר הקדוש. רבי שמעון ישב באותה מערה במשך 13 שנים יחד עם בנו אלעזר, שכן הרומאים חיפשו אותו על מנת להורגו, כפי שנודע בסיפור המפורסם, שישב רבי שמעון עם חבריו התנאים ולא הסכים להתחנף לרומאים.
הוא נפטר במערה בפקיעין, ביום ל"ג בעומר ועל פי המסורת, נקבר במירון. אותה מערה הפכה למקום קדוש, לא רק ליהודים, כי כולם ראו ניסים גלויים שהתרחשו שם. גם דרוזים וערבים שחיו במקום רחשו כבוד לזכרו של רבי שמעון.
במאה ה-16 הנהיגו מקובלי צפת יום משתה ושמחה (הילולה) על קבר רבי שמעון, שביקש שביום פטירתו תהיה שמחה גדולה. המנהג נשתמר עד ימינו. כיום, ממשיכי אור הקבלה ולימודו של רשב"י הם ישיבת אור הרשב"י. הישיבה הקימה במירון את בית הרשב"י. מדובר בישיבת מקובלים, בה לומדים את תורת הסוד ומתפללים על עם ישראל הזקוק לישועה. מוסדות אור הרשב"י שמו להם למטרה את הפצת אורו ותורתו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. במוסדות מקיימים פעילויות רבות ובכללם הכנסת האורחים הגדולה בעולם, תיקונים וכמובן, הילולת הר מירון בל"ג בעומר ומובילים את לימודי הקבלה על פי מורשתו של רבי שמעון. השנה, בשל הקורונה, לא ניתן להגיע להילולה בהר. ישיבת אור הרשב"י מאפשרת לכם לשלוח (בחינם) שמות עליהם הרבנים והמקובלים היושבים במקום יוכלו להתפלל, עבורכם.
לשליחת השמות בחינם לתפילות הרבנים והמקובלים עבורכם בהילולה - היכנסו לאתר
במשך תקופה, היה יום פטירתו של רבי שמעון חג למעטים שעסקו בתורת הסוד - סודות הקבלה של רשב"י (רבי שמעון בר יוחאי), אך עם השנים הושפעו יותר ויותר אנשים מתורת הקבלה וביקשו לחגוג יחד את הילולת מייסד תורה זו.
כיום, רבבות ישראלים, מכל החוגים והעדות, מושפעים מדרכה של פנימיות התורה, בין אם דרך אימוץ נוסח התפילה שעל פי המקובלים, בין אם באמצעות מנהגי ישראל המיוסדים על אדני הקבלה ובין אם על ידי לימוד ספרי פנימיות התורה ותורת החסידות. למעשה, מדובר בנבואה מוקדמת של רשב"י עצמו. בספר הזוהר (א, צב, ב, וכמה מקומות נוספים) מובא אשר בתקופת עקבתא דמשיחא, גם "רבייא" - קטנים שבישראל, יהגו בתורת הנסתר וירוו בה את צימאונם.
יש לזכור כי המוני בית ישראל חשים כי תורת רשב"י מעניקה תרופה נפלאה לבעיות הייחודיות של דורנו. הניסיונות עמם מתמודדים יהודים כיום הינם קשים מנשוא, אך התחושה היא כי "תורתו מגן לנו".
"יום שמחתו" של רשב"י הוא קריאה וציווי לכל אחד מאיתנו, כדברי האר"י הקדוש: "בדורותינו אלה, מותר ומצווה לגלות זאת החכמה". במשך השנים נהגו גדולי הרבנים לעשות הכל על מנת להגיע לקברו של רשב"י וכולם ראו ניסים גדולים ועצומים, כאשר ביקשו מרבי שמעון שיתפלל עבורם. כך למשל, ב-1869 עלה הרב יוסף חיים מבגדד, הבן איש חי, לארץ ישראל. מיד בהגיעו, דאג בין קברי הצדיקים הראשונים בהם התפלל לפקוד את קבר התנא האלוקי הקדוש רבי שמעון בר יוחאי.
הבן איש חי חיבר באותה עת בתפילה על הקבר את הפיוט "ואמרתם כה לחי". בפיוט, סידר לפי הא'-ב' את תיאור חייו של רבי שמעון בר יוחאי. הוא מתאר את ההערצה הרבה שלה זכה מבני דורו ומהדורות אחריו ואת כוחו הגדול בתורת הנגלה ובתורת הנסתר ועוסק גם בסיפור חייו, המחבוא במערה, לימוד תורת הנסתר וטיהור. למעשה, כל מי שהיה מחובר למסורת לימוד הקבלה נמשך לרשב"י, שהיה מקור לימוד הקבלה.
מובא בגמרא, כי בכוחו של רבי שמעון בר יוחאי לפטור את כל העולם כולו מן הדין. בזוהר הקודש נאמר שתפילתם של ישני עפר עושה רושם גדול בשמיים והעולם מתקיים בזכותם. הגמרא מספרת שאליהו הנביא נמצא לעיתים בפתח מערתו של רבי שמעון, וכשבא אור החיים הקדוש לקבר הרשב"י, הוא זחל על ארבע במעלה ההר, לגודל קדושת הרשב"י. אחר כך זכה להרגיש במקום ריח גן עדן, בעת לימוד התורה שם.
איך עלו למירון לפני 100 שנים?
הנסיעות למירון ארכו 10 ימים והיו מספר מסלולים: הראשון, דרך רמאללה ושכם, שם היו מתעכבים לילה בקבר יוסף הצדיק. משם לג'נין, טבריה ומירון. את הדרך היו עושים על עגלות, חמורים וגמלים. השני, מירושלים עם רכבת ליפו ומשם על ספינה לחיפה. ממנה לרכבת העמק עד לצמח, סירה לטבריה, לרבי מאיר בעל הנס, לשם הגיעו כבר בי"ד באייר. אצל רבי מאיר היו נשארים יום ומשם היו עולים למירון בעגלות וחמורים. משפחות שלמות היו עולות עם הילדים ולא מפספסות הילולה אחת אצל רבי שמעון.
בהמשך, החלו לפעול גם אוטובוסים ואנשים היו קונים כרטיסים למירון כבר בחג הפסח. אחרי מלחמת ששת הימים, כאשר הדרכים נפתחו, החלה הנהירה הגדולה והיה נוח יותר לנסוע למקום. הדרך ארכה שלוש-ארבע שעות במקום שבע. כיום עמותת אור הרשבי היא המנהלת בהר מירון את ישיבת המקובלים הגדולה הממשיכה את המסורת העוברת מדור לדור בלימוד הקבלה והנחלתה בעולם כולו.