שמורת גדור ריקה מאדם, והשרקרקים באו לנפוש על החוף

זוהי עונת הקינון של השרקרק המצוי, שאוהב להגיע למצוקי הכורכר של מישור החוף עבור טיפוח הזוגיות וגידול דור ההמשך. פקח היחידה הימית רשות הטבע והגנים תפס את להקת השרקרקים המרהיבים, שצובעת מעט את המציאות האפורה שבה האדם נעדר מהים

  • שרקרקים
  • ציפורים
שרקרקים בחוף גדור (צילום: גיא לוויאן, רט"ג)

חוף גדור בחדרה נחשב לאחת משכיות החמדה של מישור החוף, כשהוא גם מספק גובה רב של רכס הכורכר שממנו תצפיות נהדרות, וגם מפרצים קטנים להיחבא בהם בימים כתיקונם. אבל את היעדר האדם בימים האחרונים מנצלים חבורות שרקרקים, שנתפסו בעדשת המצלמה וצבעו את חול הים בשלל צבעים.

גיא לוויאן, פקח יחידה ימית ברשות הטבע והגנים, סיפר לוואלה! תיירות שהשרקרקים המצויים מגיעים מדי שנה באביב, לקראת פסח, ומתחילים לבנות קינים שאותם הם חופרים במצוקי הכורכר לאורך חופי ישראל. בימים הקרובים הם יעסקו בחיזור וטיפוח הזוגיות ובהמשך בגידול דור ההמשך.

עוד בוואלה! NEWS

לשפן לא היה סיכוי: צפו בגוזלים שזכו לארוחה בבידוד בקן

לכתבה המלאה
שרקרק מצוי. צד את טרפו תוך כדי מעוף (צילום: גיא לוויאן, רשות הטבע והגנים)
זה הזמן לחיזור וטיפוח הזוגיות אצל השרקרקים (צילום: גיא לוויאן, רשות הטבע והגנים)

השרקרק צד את הטרף בזמן שהוא עף

דותן רותם, מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים, מספר שהשרקרק המצוי הוא עוף החולף בשמי ישראל פעמיים בשנה - בנדידת הסתיו מאירופה ומערב אסיה דרומה, ובעונת האביב צפונה. "חלק מהפרטים הנודדים עוצרים בישראל ומקננים בשטחים הפתוחים שבה", הוא אומר.

השרקרק ניזון בעיקר מדבורים וצרעות. שמו באנגלית הוא Bee-eater ואילו בעברית שמו נגזר מהקולות אותם הוא משמיע. השרקרק מקנן בחורים אותם הוא חופר בקירות פריכים. וצד בשטחים פתוחים סביב הקן. בעיקר בשטחי בתה. שטחים עם צומח נמוך העשיר במיני צומח עם פרחים המושך אליו דבורים וצרעות וחרקים מעופפים אחרים.

"השרקרק נוהג לצוד את הטרף בזמן מעוף", מסביר דותן. "את הטרף הוא לוקח לענף בולט - שם הוא חובט אותו כלפי הענף עד שהעוקץ (כנראה) נופל, ואז ניתן לבלוע את הציד".

למה השרקרקים מקננים דווקא בחוף גדור?
"בחוף גדור יש לשרקרקים את התנאים האידיאלים לקינון: קירות פריכים של קרקעות חמרה וחול שבהם ניתן לחפור קינים בעזרת המקור, וכן שטחי בתה עשבונית או של בני שיח - שם ניתן לצוד חרקים בכמות גדולה. שטחי הבתה הפכו נדירים בישראל בכלל ובמערב ישראל בפרט בגלל פיתוח מואץ. לכן השרקרק בישראל מוגדר בסכנת הכחדה. בעיקר בשל אבדן בית הגידול שלו".

תופעה מעניינת היא, ששרקרקים נשארים במסגרת משפחתית גם בשנה שלאחר פריחת הגוזלים. כך שניתן לראות שבקן של השנה יש יותר מזוג הורים שמטפל בגוזלים. כן, גם האחים מהשנה הקודמת מתגיסים להאכלת הדור הצעיר. לא צריך בידוד בכדי לשמור על מסגרת משפחתית צמודה.

משחקים "נשיקה-סטירה" (צילום: גיא לוויאן, רשות הטבע והגנים)
השרקרקים חופרים במצוקי הכורכר לאורך חופי ישראל (צילום: גיא לוויאן, רשות הטבע והגנים)

ללא הפרעות האדם

"בשנים האחרונות בתי הגידול הטבעיים של השרקרקים הולכים ומצטמצמים, והם סובלים גם מהטרדות של אנשים וחיות מחמד", מוסיף גיא.

את התמונות הנהדרות צילם גיא ממרחק רב וללא הפרעה, היות ויש לשמור מרחק ממושבות הקינון ולא להפריע לשרקרקים שמתרבים בימים אלה.

(צילום: גיא לוויאן, רשות הטבע והגנים)
(צילום: גיא לוויאן, רשות הטבע והגנים)
(צילום: גיא לוויאן, רשות הטבע והגנים)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully