אמנות הפיתוי: כך גורמים לכם לבזבז כסף בשדה התעופה

טיולים הם עסק בהחלט לא זול, במיוחד אם הם כרוכים בטיסות. עם זאת, רבים נוטים להתעלם מהוצאה כבדה במיוחד, שממתינה בנמלי התעופה עצמם.

למעשה, נמלי התעופה עושים שימוש בטקטיקות מתוחכמות בכדי לגרום לנו לבזבז כמה שיותר כסף בזמן שחולף מההגעה שלנו לשדה ועד העלייה למטוס. אתר Insider מספר על כמה מהשיטות, חלקן מוכרות יותר וחלקן - פחות.

בין אם מדובר בחניה לטווח קצר או לטווח ארוך, הרי שמדובר בהוצאה גדולה יחסית. זאת במיוחד לאור העובדה שלנוסעים רבים אין כל ברירה אחרת. כך למשל, נמל התעופה JFK בניו יורק גובה 35 דולרים ליום חנייה. בנמל התעופה הית'רו שבלונדון גובים 22 דולר לשעתיים הראשונות, והמחיר יכול לטפס ל-1,000 דולר לתקופה של 15 יום. לפתע, התעריפים בנתב"ג נראים הגיוניים (בין 40 ל-70 שקלים ליום חנייה).

אחרי שעוברים את הבידוק הביטחוני, אתם מגיעים אל המלכודת הגדולה מכולן: אזור הדיוטי פרי. כאן, הכל מתוכנן במטרה לגרום לכם להוציא כמה שיותר כסף. במקרים רבים, המעבר בין החנויות מתוכנן כך שהמבט שלכם יימשך לעבר המוצרים המוצגים בהן. מאחר שרוב בני האדם ימנים, הרי שהחנויות ממוקמות מימין להולכים, וכך גם המבט נמשך ימינה.

מה שרבים אינם יודעים הוא שחנויות אלו לא באמת מביאות לחסכון בקנייה. אם אתם רוכשים סיגריות או משקאות אלכוהוליים, אכן תחסכו. אך לגבי שאר המוצרים - ממש לא בטוח. שימו לב למשל לחטיפים וממתקים, שאותם תמצאו במחירים זולים יותר במכולת השכונתית שלכם. גם את מוצרי החשמל והאלקטרוניקה תמצאו לעתים קרובות במחירים זולים יותר בחנויות האון-ליין.

ישנם נמלי תעופה שבהם נשמעת ההכרזה שקוראת להגיע לשער הטיסה רק 30 דקות לפני שהטיסה יוצאת. הסיבה: לגרום לכם לבלות זמן רב ככל האפשר בין חנויות הדיוטי פרי או במסעדות, ולא בהמתנה נטולת רכישות בשער היציאה.

בעולם נמלי התעופה נהוג להשתמש בביטוי "שעת הזהב" (Golden Hour). מונח זה מתייחס לזמן שחולף מסיום הבידוק הביטחוני ועד לעלייה למטוס. בזמן זה, יש סיכוי גדול יותר שאנשים יוציאו כסף. ויש נמלי תעופה שמנסים זאת ככל האפשר. כך למשל, בנמל התעופה גטוויק (Gatwick) שמחוץ ללונדון, "שומרים" את הנוסעים בטרמינל רחב ידיים, המכותר כולו בחנויות ובמסעדות, ממש עד שהשערים נפתחים לעלייה למטוס. ההמתנה הארוכה הזו באזור גדוש חנויות, כמעט ומאלצת את הנוסעים לפקוד את החנויות.

הנוסחה פשוטה: נמל תעופה המעוצב באופן נעים לעין יגרום לנו להיות רגועים יותר. וכאשר אנו רגועים יותר, גדל הסיכוי שנוציא כסף. קחו לדוגמה את נמל התעופה הבינלאומי בוונקובר שבקנדה, המעוטר כולו בשפע של צמחים. זאת בכדי להשרות אווירה שלווה. "כאשר נוסעים דיווחו על רמות גבוהות יותר של שלווה ושביעות רצון בנמלי תעופה, הם הוציאו יותר כסף", נכתב במחקר שנעשה בנושא בשנת 2010, על ידי חברת J.D. Power.

ומאותה סיבה בדיוק, בנמלי תעופה רבים תמצאו כורסאות עיסוי וטיפולי ספא שונים. שוב, הנוסחה היא נוסע רגוע = נוסע שמוציא יותר כסף. גם כאן, נמצא כי עלייה של אחוז בודד אחד ברמת שביעות הרצון אצל הנוסעים, תביא לעלייה של 1.5 אחוזים בהיקף המכירות בדיוטי פרי.

זהו כמובן אינו סוד שלנוסעים שמעוניינים לאכול ולשתות, אין כל ברירה אחרת. לכן, כמעט תמיד, מחירי המזון בנמלי תעופה יהיו יקרים יותר מאשר במקומות אחרים. וגם אם האוכל יוצע במחיר סביר, הרי שעל המים תשלמו מחיר מופקע, לעתים בהפרש של 200 אחוזים.

עם זאת, יש כמה "צדיקים" בעולם התעופה. כך למשל, נמל התעופה הבינלאומי בפורטלנד שבארצות הברית, קבע כבר בשנות ה-80 מדיניות, לפיה מחירי המזון והמשקאות בו יהיו דומים לאלו שבעיר עצמה.

בדומה למה שקורה עם מחירי המזון, כך גם בכל הקשור בהמרת כספים. עסקי החלפת מטבע בנמלי תעופה יגבו בדרך כלל מחירים גבוהים במיוחד. לעתים, תעריפי העסקה עצמה יעמדו על 15-5 דולרים. זאת לצד שערי המרה הגבוהים בכ-15-7 אחוז מאלו שמוצעים מחוץ לנמל התעופה.