ישראלים, ברוכים הבאים לארצות הברית של אמריקה הגדולה, מעוז האנשים החופשיים, פסיפס התרבויות ביבשת הצפונית: מצד אחד התפוח הגדול והסואן ניו יורק, בקצה השני עיר המלאכים והאשליות לוס אנג'לס, בין לבין תוכלו לחוות את רולטת החטאים לאס וגאס, לעבוד על שיזוף קו הביקיני במיאמי הלוהטת, לבלוע כריך סטייק בפילדלפיה ולתעד טבע עוצר נשימה בגרנד קניון, לצד נופים פראיים במדינות כמו יוטה או מיין. אבל מה דעתכם על עיר הבירה, וושינגטון די.סי?
העיר שנחשבת למעוז הדמוקרטיה ואחורי הקלעים של הפוליטיקה האמריקנית, ביתו הנוכחי של דונלד טראמפ - הלוקיישן שבו המעצמה הגדולה בעולם מקבלת את ההחלטות שמשפיעות על העולם כולו - סובלת מתדמית די... משעממת. כי מי רוצה לבקר בין משרדי הלוביסטים והדיונים בוועדות החוק, לעוד לאונג' שבו סנטור יושב לשיחה צפופה עם עוזר אישי של סגן נציג מדינת קנטקי במשרד לבלה בלה, פיהוק וכדומה? הכי אפור, כחול, לבן, אדום.
תשכחו מהתדמית המנומנמת של בירת ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, כי לא משנה אם במסגרת ביקור משפחתי, עצירה בדרך לחוף המערבי או כחלק מטיול חוצה מדינות - הכינו את עצמכם לכמה ימים של בילוי בין מבנים שראיתם עד כמה רק על המסך, פארקים מעוצבים לצד מוזיאונים חווייתיים, היסטוריה בת מאות שנים שמשולבת בשופינג וגורמה. אמריקנופילים, ביקור חורפי קצר בוושינגטון מודל 2020, יגרום גם לכם להחליף את הפס שאולי שמתם על העיר בכוכב מוזהב, ממש כאילו הלכתם לישון עם דונלד, אבל התעוררתם עם מלניה.
זקפה לאומית בדמות אובליסק
נתחיל עם הברור מאליו, אין מצב שתגיעו להגיע לבירת ארה"ב, מבלי לבחון מקרוב (עד כמה שאפשר) את הבית הלבן - המקום שבו טראמפ צובע את שיערו בכל כמה שבועות ומושך בחוטים של העולם בשנים האחרונות - או להצטלם על רקע כמה מהמבנים ההיסטוריים המהפנטים שמלמדים על ההיסטוריה האמריקנית ונמצאים במרחק הליכה זה מזה, בהם אנדרטת לינקולן ומולה בריכת ההשתקפות, אתר ההנצחה למלחמת וייטנאם וקוריאה, או זה המפואר לציון מלחמת העולם השנייה. בין הפארקים הרחבים, נמצאת גם אנדרטת וושינגטון: זקפה לאומית בדמות אובליסק שיש שהוא המבנה הגבוה ביותר בעיר, כך שטיפוס לקומה העליונה שלו מאפשר תצפית מרהיבה של 360 מעלות על כל מה שמעניין בעיר. אוהבי האדריכלות יתפעלו מהגודל של הפנטגון או מספריית הקונגרס, וחובבי הפוליטיקה יכולים לקפוץ לביקור בגבעת הקפיטול, בית המחוקקים עם הכיפה היפהפייה משנת 1800, שמאפשר גם סיור בין חדריו עתירי ההיסטוריה והפסלים.
אבל האטרקציה הגדולה של די.סי? שדרת ה"מול", בלב לבה של העיר, שמרכזת בלוקיישן אחד לא רק כמה ממבני הממשל החשובים של אמריקה, אלא גם מוזיאונים שונים (בניהול מכון הסמית'סוניאן) שמושלמים לביקור עבור כל המשפחה, כמו גם עבור מטיילים בודדים. קר בחוץ, אבל מוזיאון האוויר והחלל הלאומי (כולל חלליות בגודל אמיתי!) או מוזיאון ההיסטוריה של הטבע (ילדים, מי רוצה לראות עצמות של דינוזאור?) יחממו את הצעירים שייהנו שם יותר מאשר בבית הספר, בעוד שגלריית האמנות הלאומית וגן הפסלים ישביעו את רעבם של חובבי הארט. כולם ממוקמים על שדרה אחת, במרחק מטרים אחד מהשני, הכניסה אליהם לא כרוכה בתשלום של סנט בודד, כך שאפשר לטייל בין אחד לשני בנוחות ונינוחות במשך יום שלם.
מלבד מוזיאון ארה"ב לזכר השואה החשוב וגלריית הפורטרטים הנשיאותית, ישנם שניים חדשים יחסית, שבאמת אסור לפספס: המוזיאון הלאומי להיסטוריה ותרבות אפרו-אמריקנית יעביר אתכם בכמה שעות שיעור מאלף וחשוב בתולדות הקהילה השחורה בארצות הברית, מתקופת העבדות והגזענות, דרך אבני היסוד של התרבות במאה הקודמת ועד לאופרה ווינפרי והנשיא אובמה, כך שתצאו ממנו חכמים יותר ומלאי השראה.
מרגש לא פחות הוא מוזיאון הריגול הבינלאומי, שמדגים באופן חווייתי את כל מה שחשבתם על ג'יימס בונד ולא האמנתם שקיים במציאות, כיוון שהמבקרים בו הופכים למרגלים מתוחכמים לכמה שעות - ולומדים איך לפצח צופן עתיק מורכב לצד טריקים מודרניים של המוסד הישראלי, בדרך שמותאמת לילדודס אבל גם לסבתא שלהם, שרוצים לברוח מהקור במהלך החורף או מגל החום בחודשי החופש הגדול.
סמטת ההיפסטרים פינת המלון של ביבי
אמרתם אמריקה, אמרתם שופינג, לא? ברור שגם העיר הממלכתית מלאה בנקודות שבהן תוכלו לפרוט שטרות של 100 דולר. עזבו אתכם מהקניונים (או מתחנת הרכבת Union Station, סוג של מרכז קניות בפני עצמה), נסיעה קצרה בתחתית (הסופר יעילה ונוחה) תביא אתכם לרחוב המרכזי של שכונת ג'ורג'טאון ההיסטורית שחביבה על הצעירים. מי אמר שהבירה הפוליטית מיובשת? בין בתי קפה אופנתיים בבניינים נמוכים צבעוניים, שמאפיינים את ג'ורג'טאון, לטיילת ארוכה על גדת נהר הפוטומאק, נמצאות עשרות חנויות של המותגים האופנתיים שכולם אוהבים בארון. ממש כמו בכל עיר אמריקאית גדולה, גם בוושינגטון שוכן רובע "צ'יינה טאון" קטן, שכולל חנויות בסגנון המזרח וחיקויים בזיל הזול, בעוד שאלה שיגיעו לאזור המזח של די.סי (the Wharf) יגלו את שוק הדגים ומאכלי הים הפתוח הוותיק בארצות הברית, לצד שלל מסעדות (כמו המקסיקנית המצוינת "Mi Vida") שמגישות את מה שהעלו בחכה באותו היום.
אתם יכולים לבקר בחנויות של CityCenterDC, אבל המגניבים יודעים שאחד הלוקיישנים הכי מסקרנים בעיר, הוא סמטת בלדן (Blagden Alley) הסקסית, פעם אזור המגורים של פועלים אפרו-אמריקנים, שהפכה לפינה שרק ההיפסטרים המקומיים ביותר מגיעים אליה, בעיקר כדי לשבת בברים בין ציורי רחוב למסעדות הכי טרנדיות בעיר, שם תוכלו לדגום קוקטייל על רקע גרפיטי.
בכל זאת התאכזבתם שלא פגשתם אנשים בחליפות? צאו לדרינק בבר ההיסטורי של "ווילארד אינטרקונטיננל" (Willard InterContinental Washington, D.C), בית מלון אייקוני שממוקם מרחק שתי דקות מהבית הלבן ואכלס בין הסוויטות המפוארות שלו ב-200 השנים האחרונות נשיאים, עסקנים ואורחים רמי מעלה (בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ששהה במקום כמה פעמים) ואורחים חובבי יוקרה. נכון שמרטין לות'ר קינג יצא מבית המלון לצעדת המחאה שבסופה נשא את נאום "יש לי חלום" המפורסם, אבל גם אם לא תבחרו לישון שם, תוכלו להסתפק בהתפעלות מהלובי מנקר העיניים, מאולם הנשפים או מדרינק בבר הסגלגל של המלון - "Round Robin", בו נרקמים דילים פוליטיים אחת לשבוע.
הנקודה הכי קרובה לקוטב הצפוני במרכז אמריקה
ממש כמו העבודה על הצעת חוק, יש כאלה שאוהבים לתכנן מראש? אז אם תחפצו לבלות בדי.סי בתקופת חג המולד (או חנוכה) הבאה - ברור שתוכלו לבחון גם כמה אטרקציות מיוחדות בעיר, כאלה שיכולו להכניס אתכם לאווירת סנטה קלאוס והעוזרים הקטנים שלו. העיר לא רק מקושטת בהגזמה כבר בסוף חודש נובמבר, עוד לפני חנוכה פועל שוק חג המולד בדאונטאון וושינגטון, שכולל 150 דוכנים של מתנות, אמנות ומזון, להקות חיות שמופיעות וכמה נקודות מרגשות לצילומים עם איילים מקושטים.
אלא שנמאס להם מהחשמונאים של חנוכה וירצו להגיע עד לשלוחה של הקוטב הצפוני במרכז וושינגטון, יוכלו לרכוש כרטיס למתחם "Enchant Christmas": מגרש הבייסבול העירוני שהופך למשך כמה שבועות למרכז מוגזם מלא עצי ענק מוארים, שבו אפשר להחליק על הקרח, ללכת לאיבוד בתוך מבוכי נצנצים עצומים בגודלם ולנשנש עוגות חג שכל כולן בעיצוב ברוח הקריסמס, על רקע צלצולי הפעמונים. זה לא צחוק, גם ילדים גדולים, הדודים שלהם והזאטוטים ייהנו שם באותה המידה.
לעוף על עצמך, בגבוה
אם כבר יותר ביזנס מפלז'ר בוושינגטון, ישנו פתרון לישראלים שטסים גם לביקור חפוז בדי.סי: חברת התעופה האמריקנית "יונייטד", השיקה בשנה האחרונה את הטיסות הישירות היחידות שבין נתב"ג לנמל התעופה הבינלאומי וושינגטון דאלס, שניצב במרחק של חצי שעת נסיעה פחות או יותר ממרכז העניינים הפוליטיים. אלה שעפים על עצמם ולא חוששים להוציא קצת יותר כסף - יוכלו להעביר את הטיסה, שיוצאת בשעת לילה מאוחרת (כאן) ונחתת לפנות בוקר (שם) - במחלקת העסקים "Polaris" של יונטייטד (כולל מיטה נפתחת שמעניקה תחושה של פרטיות, מסך גדול, אלכוהול וארוחות משודרגות) או מחלקת ה-Premium plus (אקסטרה מקום לרגליים, מישהו?), להגיע רעננים ליום הפגישות ולחזור בטיסה ישירה הביתה עוד באותו הערב. אחרים, יוכלו להמשיך משדה התעופה שבמרכז היבשת ליעד אחר, בטיסת קונקשן קצרה יותר מזו שהיו לוקחים מניו יורק, למשל. כמה נעים, כל כך מרשים.
הכותב היה אורח של חברת יונייטד בוושיגטון די.סי