האם "מדרגות כארון", מעבר תת קרקעי לשחקנים מתחתית הבמה לאורקסטרה שמייצגים את השאול לפי המיתולוגיה היוונית, נחשפו בתיאטרון הרומי שבאנטיפטריס (תל אפק) בגן הלאומי ירקון. כך מתברר עתה על פי מחקר חדש שביצע ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי ברשות הטבע והגנים, נוכח הממצאים מהשטח ובדיקת מחקרים אחרים בתחום, שהוצג היום לראשונה בכנס מחקרי "מגדל צדק" (חלק ממרחב הגן הלאומי ירקון) שערכו היום (שלישי) רשות הטבע והגנים, עיריית ראש העין והחברה העירונית מקום בלב.
כארון היה במיתולוגיה היוונית הספן שהוביל את המתים דרך נהר הסטיקס אל ההאדס (השאול). המיתולוגיה מספרת שהוא העביר מתים לצידו השני של הנהר אכרון או נהר הסטיקס רק אם היה ברשותם מטבע לתשלום עבור הנסיעה. לכן היוונים הקדמונים נהגו לקבור את מתיהם כשמטבע מתחת ללשונם, כדי שלא יאלצו לנדוד לנצח לאורך גדות הנהר. זו אחת הסיבות על פי הערכות כי ארכיאולוגים מצאו לאורך השנים גולגלות אדם עם מטבעות בתוכן.
המתקן "מדרגות הכארון" שזוהה עתה בתיאטרון הרומי שבאנטיפטריס לפי המחקר של ד"ר צביקה צוק, הוא מהיחידים בעולם. על פי הידוע קיימות רק שש כאלו בעולם (ביוון ובסיציליה) ושתיים מהן בישראל: בקיסריה ובאנטיפטריס.
המתקן הוא תעלה באורך של כ-6 מ' מתחת לבמה אל מתחת לאורכסטרה ברוחב של כ-0.6 מ' ובגובה של 0.6 מ'. התעלה מבצעת תפנית של 90 מעלות מתחת לבמה ופונה צפונה מתחת ללוחות אבן ענקיים - אזור שטרם נחפר. מידותיה מאפשרות לשחקן להיכנס בזחילה ולהופיע לפתע לפני הקהל במרכז האורכסטרה.
לדברי ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי ברשות הטבע והגנים, "מדובר במתקן שחשפנו, חגי יוחנן ואנוכי, בחפירות שהתבצעו לפני מספר שנים על ידי רשות הטבע והגנים ועתה עם השלמת המחקר ושלילת התעלה כמערכת לניקוז מים מוצע כי מדובר ב"מדרגות כארון" ייחודיות בארץ ובעולם".
תגלית זו, היא חלק מהחידושים המחקריים שהוצגו בכנס המחקרי מגדל צדק. חידוש נוסף שהוצג היה הצעת שחזור חדשני של המבצר הצלבני 'מיראבל' מהמאה ה-12 לספירה שניצב על הגבעה בלב הגן הלאומי מגדל צדק. את הצעת השחזור הציג ד"ר יוסי בורדוביץ, ארכיאולוג וראש תחום מורשת ברשות הטבע והגנים שחקר את הנושא. השחזור המוצע שהוצג לראשונה התאפשר באמצעות חיבור של סקרים פיזיים בשטח, יחד עם ניתוח של תמונות ישנות וטכנולוגיה מודרנית המגולמת בתצלומי אוויר, תצלומי רחפן ופוטוגרומטריה, המאפשרים לרשות הטבע והגנים לתעד את השרידים בשטח, לזהות שרידים פחות בולטים ולהציע שחזור של המבצר.
על פי השחזור נראה שמיראבל היה מבצר שלוחה צר וארוך, בציר צפון דרום עם לפחות שתי כניסות, אחת מצפון ושנייה ממערב. על פי הטופוגרפיה של הגבעה, נראה שלמבצר היה חפיר חלקי בעל חלקלקה אשר הגן על הכניסה הצפונית. לב המבצר היה שטח רבוע בעל ארבעה מגדלים, אחד בכל פינה. בנוסף בחלקו הצפון מערבי הפנימי של אזור זה נבנה מגדל העוז. מדרום ללב המבצר, בוצרה השלוחה בשתי מדרגות, תוך התחשבות בתנאי השטח ויצירת אלמנטים האופיניים לאדריכלות הצלבנית, כמו פוטרנות ומגדלים. הצעת שחזור זו חדשנית במיוחד ומחדשת על הצעת שחזור ראשונית שבוצעה למבצר בשנות ה-90 ללא אמצעים טכנולוגיים מתקדמים והייתה לוקה בחסר מאחר והתעלמה משרידים רבים הבולטים על פני השטח.
מחקר נוסף הוצג על ידי רועי מרום, עמית עזריאלי לתואר שלישי בחוג ללימודי ישראל באונ' חיפה אשר צייר בהרצאתו, על סמך מקורות שלא נידונו עד כה במחקר, תמונה חיה של המרקם החברתי העשיר והמורכב בכפר מג'דל אל-צאדק. בתוך כך, התחקרה מרום אחר דמותו של השיח' צאדק אל-ג'מאעיני, בונה המבצר ומי שהעניק את שמו לכפר. מרום הראה, כי בניגוד לתפיסה הרווחת כיום - הכפר מג'דל אל-צאדק נוסד קודם להגעתו של השיח' ומרבית תושביו היו קשורים לכפרים באזור ראמאללה ולא למשפחת אל-צאדק, כפי שנטען בעבר. מחקרו של מרום מסייע להבין לאשורן תמורות ישוביות שחלו באזור הירקון בשלהי התקופה העת'מאנית וברקע לחידוש ההתיישבות היהודית בארץ עם הקמת פתח תקוה (1878).
תגליות וחידושים אלו שהוצגו היום מציתים עוד את הדימיון לגבי השרידים הארכיאולוגיים שבמרחב הגנים הלאומיים ירקון תל אפק ומגדל צדק הצמודים זה לזה ולאורח החיים בתקופה הקדומה שאפיינה את האזור.
כנס מחקרי מגדל צדק התקיים על רקע עבודות שימור ופיתוח נרחבות בגן הלאומי מגדל צדק שנמצאות בעיצומן בימים אלו, לקראת פתיחתו הצפויה לציבור בספטמבר שנה הבאה. במסגרת העבודות המבוצעות במשותף על ידי רשות הטבע והגנים, עיריית ראש העין, משרד הבינוי והשיכון והקרן לשיקום מחצבות ובתיאום רשות העתיקות יונגש המצבר העתיק לכניסת מטיילים ומבקרים, יוקמו מתחמי טיילות עם שבילי הליכה ואופניים, בריכות חורף ואף תיאטרון פתוח עם אלפי מקומות. כל זאת לרווחת הציבור.
