גם הישראלים גילו אותו: היעד הכי לוהט במזרח הרחוק

בשנים האחרונות וייטנאם הפכה ליעד פופולרי מאוד עבור ישראלים. המדינה שנתפסה ככזאת שמתאימה לטיולי תרמילאים גילתה שיש עוד הרבה אפשרויות מהנות לטייל בה ולגלות אותה. כשנשיא המדינה ראובן ריבלין ביקר בה בשנת 2017 וביקורו סוקר בתקשורת הישראלית, רבים זכו להצצה אל ארץ המדהימה הזו והתוודעו ליופייה וייחודה.

וייטנאם צומחת במהירות מסחררת בעשור האחרון. המדינה המצולקת, שהמלחמה על אדמתה בשנות ה-60 וה-70 הותירה בה כאב רב, ידעה להתגבר על העבר וליצור לעצמה עתיד מבטיח. בווייטנאם שתי ערי ענק מרשימות: הבירה האנוי שבצפון והו צ'י מין סיטי שבדרום. הו צ'י מין סיטי, לשעבר סייגון, היא הבירה הפיננסית והתרבותית של וייטנאם, והיא העורף העסקי לכל תעשיית החקלאות שפורחת באזור דלתת המקונג - אחד האזורים הפוריים ביותר לגידולים חקלאיים במדינה. דרום וייטנאם הוא חבל ארץ יפהפה שטיול מאורגן לוייטנאם בו יחשוף אתכם לעושרה התרבותי, החקלאי והיסטורי של וייטנאם. מסע בין כמה ימים בין הו צ'י מין סיטי לדלתת נהר המקונג ייצור לכם חוויה בלתי נשכחת.

במאה ה-17 הקימו כמה דייגים כפר קטן על אדמות ביצה בדלתת נהר מקונג האדיר. הם קראו לו סייגון, שמשמעותו "ענף כותנה" לא משום שהייתה כותנה באזור אלא משום שהיערות הצפופים והעבותים במקום הזכירו להם שדה כותנה. היה זה הכיבוש הצרפתי שנים מאוחר יותר והקרבה אל הים שאפשרו את הפיכתו של הכפר לעיר מסחר תוססת ובהמשך לכרך ענקי שבו כ-9 מיליון תושבים.

התחושה הראשונית שהו צ'י מין מספקת היא של אנרגיה בלתי נגמרת. אם תרצו, היא ה"תל אביב" של וייטנאם, אבל בעוצמות גבוהות יותר, כי ככה זה בעיר שבה מיליוני תושבים. יש בה אין-ספור רכבים דו גלגליים שהופכים את התנועה לסואנת ואת הכבישים למאתגרים. אזור בניין התיאטרון העירוני (The Municipal Theatre) מרכז אליו צעירים רבים שפוקדים את הבארים, מועדוני הלילה והמסעדות וברחוב מאק תי בוי (Mac Thi Buoi Street) וסביבותיו יש חיי לילה מפותחים ובכלל - העיר מרושתת בשפע של בתי קפה ומסעדות מכל הסוגים. הו צ'י מין סיטי היא עיר פתוחה ובינלאומית והתחושה בחלקים ממנה שמדובר בעיר מערבית לכל דבר עם פלוס אחד גדול: יש בה את קסם המזרח.

אחת אחת הצלקות שהותיר בה המערב תוכלו לראות במוזיאון המלחמה, שמנציח את אותה מלחמה עקובה מדם, ובמהלכה הוא שימש כבניין סוכנות הביון של ארצות הברית בסייגון. במוזיאון מוצגים כלי נשק ותמונות המתארות את ההרג והאכזריות שאפיינו את אותה המלחמה. מבנה אייקוני שמנציח אף הוא את המלחמה וקורבנותיה הוא ארמון האיחוד מחדש (Dinh Thong Nhat), ששימש כארמון הנשיאות של וייטנאם הדרומית וכיום הוא מהווה מוזיאון וסמל למהפכה שחוללו הו צ'י מין, "אבי האומה" מהצפון וכוחותיו, שכבשו אותו בתום קרב קשה בשנת 1975. בחדרים השונים ישנם חפצים וכלי מלחמה שונים של כוחות צפון וייטנאם וצבא ארצות הברית.

כעיר מסחר שמתפתחת במהירות, ניתן לראות כיום בהו צ'י מין סיטי לא מעט גורדי שחקים מודרניים שצומחים לגובה, אך העיר, שבמשך שנים הייתה נמוכה, מציעה גם בניינים יפהפיים בסגנון קולוניאליסטי. אחד המבנים האייקוניים שהשאיר אחריו הכיבוש הצרפתי והפך לאחד מסמליה של הו צ'י מין סיטי הוא המבנה של קתדרלת נוטרדאם שבנייתו שהושלמה ב-1880. כל חומרי הבניין יובאו מצרפת, הקיר החיצוני של הקתדרלה נבנה מלבנים מטולוז ובשנת 1895 נוספו לה שני מגדלי פעמון בגובה 57.6 מטרים ששיוו לה מראה הדומה למקור הפריזאי, שלאחרונה עלה באש. ליד הקתדרלה נמצא בניין הדואר המרכזי אותו תכננו ובנו הצרפתים, והוא נחשב לאחד המבנים היפים בוייטנאם בזכות חלונותיו הקשתיים. אחד הרבעים הצפופים יותר של העיר הוא רובע צ'ולון (Cholon) אבל מומלץ להגיע אליו כדי לבקר בפגודה של טיין האו (Thian Hau) שבה תוכלו להצמיד לקטורות פתק עם משאלת לב.

הו צ'י מין סיטי היא בסיס יציאה לדלתת המקונג והאזורים ההרריים והכפריים שסביבה, כך שתוכלו להיחשף לטבע ולנופים היפים וכן להיסטוריה ואספקטים תרבותיים נוספים הקשורים בווייטנאם.

צפונית להו צ'י מין סיטי נמצאת טאי נין, אשר מפורסמת כמקום משכנה של הקו דאי המקומית. כנסיית הקו דאי בה היא אפשרות להתוודע לאורח החיים הנזירי. מדובר בכנסייה צבעונית וססגונית שבה דת הקאו דאי, אשר משלבת אמונות ומסורות מהבודהיזם, הינדואיזם והנצרות, באה לידי ביטוי בטקס התפילה של הנזירים אשר בו אפשר לחזות.

סמוך לטאי נין נמצאת מערכת המחילות התת-קרקעיות שנחפרו בכפרים ושימשו את לוחמי הווייטקונג במלחמתם באמריקאים. המדינה שופעת אתרי קרבות שהפכו ללוקיישנים תיירותיים הממגנטים אליהם תיירים רבים ובמנהרות אלה תוכלו לשמוע הסברים על המלחמה, לחוש כיצד נעו לוחמי הווייטקונג במחילות והתרשם מקרוב מהעבר הכואב של המקומיים.

מערבית להו צ'י מין סיטי נמצאת דלתת נהר המקונג, בסמוך לגבול עם קמבודיה. מדובר באזור שהוא "אסם התבואה" של וייטנאם. האקלים הטרופי ומשרע הטמפרטורות הנוח יחד עם שפע המים והטופוגרפיה המישורית יצרו אזור פורה ומושלם לסוגים שונים שלגידולים חקלאיים. היערות והצמחייה הטרופית רק מוסיפים ליופי ולייחוד.

כדאי מאוד לשוט בנהר ובתעלות שנמתחות ממנו, לעבור לצד איים קטנים ומטעים ולהגי אל לב אזור דלתת הנהר - האי טיין גיאנג. שם, בחבל ארץ ציורי זה, תוכלו לראות את החקלאים המקומיים, להתרשם מאורח חיים ולראות כיצד הם מעבדים את הפירות לשלל מוצרי מזון. במחוז טיין גיאנג יש אפשרות גם לטיול כרכרות בין כפרים מקומיים שבהם תוכלו לראות ייצור של חפצי אמנות ולטעום מאכלים שונים וכן לבקר בחוות דבורים מקומית.

אחת החוויות המהנות שתוכלו לחוות הוא שיט בנהר המקונג, אחד הנהרות הגדולים באסיה. הנהר, שאורכו 4,350 ק"מ, נחשב ל-11 באורכו בעולם וזרימתו מתחילה בטיבט, עוברת בין סין, מיאנמר, לאוס, תאילנד וקמבודיה, עד לשפך שלו אל ים סין הדרומי בדלתה הרחבה שבדרום וייטנאם. אחד המקומות הצבעוניים והתוססים שעל גדותיו הוא השוק הצף קאי ראנג, שנמצא במפגש של כמה נהרות. שיט אל השוק הצף ובחזרה יספק לכם מפגש מרתק עם וייטנאם הכפרית והמסורתית ועם הטבע העוצמתי שיש לה להציע.

פגסוס טיולים מאורגנים לחו"ל