לפני הנחיתה בשדה התעופה בבאקו באמת שלא היה ברור למה לצפות. מקריאה קצת על אזרבייג'ן ועיר הבירה שלה, אפשר היה לקבל תמונה מסוימת, אבל באמת שמה שקוראים לא תמיד תואם את הרוח שמקבלים מהמדינה. אבל עם הנחיתה בשדה התעופה על שם היידר אלייב (Heydar Aliyev) בבאקו, אפשר לחוש במה שהעיר הופכת, או לפחות מנסה להפוך להיות.
שדה התעופה, שדורג לאחרונה בחמישה כוכבים על ידי חברות התעופה הבריטיות, הוא באמת כזה שגורם להתפעל. המבנה הארכיטקטורי מרשים, התורים לא קיימים והכל זז בקצב נהדר. מהרגע שתאספו את המזוודות ותצאו לאולם קבלת הפנים תקבלו תמונה אחרת. בניגוד לנתב"ג ולשדות תעופה אחרים בעולם, בהיידר אלייב אין שער שיפריד בין המגיעים לבאקו למי שבא לקבל אותם, וכך בין עשרות למאות אנשים נדחפים על שער הכניסה, וגורמים לחוויה קצת מלחיצה.
ואחרי כמה ימים בבאקו אפשר להבין שהתמונה שמקבלים בשדה התעופה היא בהחלט מייצגת. מצד אחד, עיר ומדינה שעושים מאמצים גדולים כדי להתקרב לאירופה ולעולם המערבי בכלל. מצד שני, עדיין מדובר במדינה שהייתה במשך שנים תחת משטר קומוניסטי, וממוקמת על הדרך שבין מזרח אירופה למערב אסיה, ואת התרבות הזאת, עם כל המשתמע על כך, עדיין לא מצליחים לשנות, לטוב ולרע.
מי שהיה בבאקו עד לפני 2011 לא יכול להאמין שמדובר באותו העיר שהוא ביקר בה. באותה השנה זכתה אזרבייג'ן באירוויזיון שהגיע בשנה לאחר מכן לעיר. השלטונות האזרים החלו בשיפוץ מסיבי ובבניית אולמות ואתרים, ואף הביאו מוניות בצורות הלונדון קאב, רק בצבעים שונים, כדי שיקבלו את התיירים. מאז ועד היום באקו נמצאת בתנופה משמעותית בכל הנוגע לשיפוץ של העיר, כשבמקביל המשיכו להגיע אליה אירועים. ב-2015 העיר אירחה את המשחקים האירופיים הראשונים, באפריל השנה יארחו בפעם הרביעית את הפורמולה 1 ברחובות העיר, ויגרמו לעיר הפקוקה ממילא להיתקע לחלוטין. בהמשך הם יארחו את גמר הליגה האירופית בכדורגל ובשנה הבאה אף את רבע גמר יורו 2020.
כמעט כל המבנים המובילים של העיר עברו שיפוץ או שנפתחו החל משנת 2012. החל ממוזיאון השטיחים, דרך האצטדיון האולימפי, הטרמינל החדש בשדה התעופה, חלק ממגדלי הלהבה שהתצפית עליהם מהגן הסמוך בלילה היא מקום חובה לצלמים וגם לרומנטקינים ועוד.
אלא שבראש המבנים החדשים עומד מרכז היידר אלייב שנפתח בשנת 2012, וב-2014 זיכה את הארכיטקטית שעיצבה אותו, זאהה חדיד הבריטית-עיראקית, בפרס עיצוב השנה בעולם. הצורה הייחודית של הבניין, שבו לא תמצאו קירות ישרים בכלל, רק מושך להיכנס פנימה, וגם מי שלא אוהב מוזיאונים ימצא את עצמו מסתובב בין התצוגות השונות למשך כמה שעות טובות, גם אם סתם החלטתם להסתכל מבפנים ולהתפעל על המבנה והעוצמות שהוא משדר. בין התצוגות הקבועות שבו, ניתן למצוא תערוכה על תולדות היידר אלייב, תצוגה של רכבים ישנים שאסף לאורך השנים המנהיג הוותיק של אזרבייג'ן וכן את תערוכת מיני אזרבייג'ן החדשה. בהחלט מקום מרתק לבלות בו צהריים שלמים.
האגדה על הבתולה
עם כל הכבוד להתחדשות המפתיעה של אזרבייג'ן, אליה עוד נחזור, מה שעדיין מייחד את העיר באקו ואת האזור כולו הם המבנים העתיקים שבו. מקום חובה לביקור במהלך ביקור בעיר היא העיר העתיקה והטיילת על חוף הים הכספי, שניתן להסתובב בשניהם גם במזג אוויר קר יחסית ששורר באזור בחודשי החורף. רק אל תשכחו להצטייד בביגוד חם מתאים.
העיר העתיקה של באקו מתחילה כמעט כמו כל עיר עתיקה באירופה וגם בישראל - עם חומות וכניסה למתחם די גדול ומעוצב לטיול רגלי של כמה שעות. סיור בין הסמטאות והרחובות השונים מגלה לצד החנויות שמציאות סטים מגניבים של תה, שתשתו בכל מקום בבאקו ועד שטיחים עבודת יד, גם פיסות אמנות שעוצבו על ידי אומנים שונים. למעלה מ-3,000 תושבים עדיין גרים בתוך כתלי העיר העתיקה, כך שמורגשת שם גם תנועת מכוניות, אבל הסיור מומלץ וחייב לכלול ישיבה באחת המסעדות המעוצבות שבתוך העיר, כשאל המטבח האזרי עוד נגיע.
אחד ממקומות החובה בסיור בעיר העתיקה הוא מגדל הבתולה הישן, שהאגדה מספרת שממנו קפצה בתו הבתולה של שליט האזור, שלא רצתה להנשא לשידוך שהציע לה. כמו כן, נמצא במרכז העיר העתיקה מוזיאון ספרים מיניאטורים חינמי ומגניב, ששווה ביקור קצר.
ביקור בבאקו ללא הגעה לגובוסטן (Gobustan) הוא פספוס. כ-50 קילומטרים ממרכז באקו, היכן שמתגוררים 20 אחוזים מתושבי אזרבייג'ן, ממוקמת גובוסטן, או בשם היותר מוכר לציבור - מערות האדם הקדמון. ביקור של בין חצי שעה לשעה במוזיאון האינטראקטיבי יכין אתכם לסיור במערות, שחושפות חלק מהחיים העתיקים באזור, החל מעשרות אלפי שנים לפני זמננו. הסיור אינו ארוך, אבל מרתק ומשאיר טעם של עוד.
ארוחה במסעדה - לפחות שעתיים
אז אחרי שקצת סקרנו על הישן והחדש של באקו, ומה עיר הבירה של אזרבייג'ן מציעה לישראלי ברמה התיירותית, אפשר לגשת לדבר גם על באקו ברמה היומיומית, ובהקשר של בילויים וכיצד ומתי עדיף לבוא.
נתחיל ברמת המלונות - באקו מצוידת במלונות מהרשתות המובילות בעולם - מהילטון, דרך פור סיזנס, הולידיי אין ועוד. המחירים לא זולים, אבל המחייה בעיר - מהמסעדות, דרך הסופרים והתחבורה - זולים מאוד ולכן לא נורא לשלם עוד קצת כסף על חדר במלון טוב.
ברמת הבילויים - אם אתם מחפשים ליהנות מחיי לילה תוססים - באקו היא לא העיר בשבילכם. אמנם קיימים פאבים ומועדונים במרכז העיר, אבל מהשיחות שלנו עם המקומיים הם בעיקר לצעירים מקומיים. מנגד, לחובבי הקולינריה באקו מציעה בהחלט מגוון. רוב המסעדות הן חדשות או מחודשות, וניתן להתרשם מהמבנים השונים, כשהמטבח האזרי דומה מאוד למטבח הטורקי, עם נגיעות של המטבח הרוסי, כך שהסועד הישראלי ירגיש בבית עם הרבה מאוד כבש ומאכלים שהוא מכיר בווריאציות שונות. אל תצפו לשבת במסעדה לזמן קצר - ארוחה באזרבייג'ן היא לרוב דבר שנע בין שעה וחצי לשעתיים, ואם תבקשו שיביאו את האוכל מהר יותר, אתם צפויים להפתיע את המארחים.
רוב המסעדות שביקרנו בהן היו רחוקות מלהיות מלאות, למרות שלטענת המקומיים לא מדובר בדוגמא מייצגת. למרות זאת, אם ניתן להצביע על מקום ששווה ביקור באופן ספציפי ולחוש את החוויה האזרית, זו המסעדה Shirvanshah Museum Restaurant, שהיא למעשה מסעדה עם מקום לריקודים בקומה השנייה, ומוזיאון בקומה הראשונה שמספר קצת על אזרבייג'ן. מומלץ לבוא בשעות הערב ולחוש מעט מהריקודים והשמחה של העם האזרי. גם האוכל ברמה טובה.
ברמת הקניות, לא מדובר עדיין בבירת השופינג החדשה, אבל גם כאן ניתן למצוא שילוב בין החדש אל הישן. באקו מציעה כמה קניונים גדולים, כששלושה מהם נחשבים למומלצים יותר. "פורט באקו מול" (Port Baku Mall) הוא קניון של מותגים, ואמנם ניתן למצוא בו עדיין מציאות, אבל לרוב מדובר במותגי יוקרה כשמי שלא מחפש לקנות לעצמו חליפה או נעליים יקרות, לא יתלהב. "גאנז'ליק מול" (Ganjlik Mall) הוא יותר עממי, כל המותגים האירופים נמצאים בו, כולל חנויות מקומיות והוא גם העמוס ביותר. השלישי הוא "28 מול" (Mall 28), שיותר קרוב לגאנז'ליק במרקם החנויות.
אזרבייג'ן מציעה גם מגוון של מזכרות בחנויות השונות בעיר העתיקה וגם ברחבי העיר והקניונים, כאלה ששווים לפקוד - החל מסט של כוסות תה ועד לשטיחים מקומיים עבודת יד. חשוב להזכיר שאם אכן החלטתם לרכוש שטיח, חשוב לוודא שלא מדובר בשטיח עתיק, ודרשו תעודה מהמוכר על תאריך הייצור של השטיח. בנוסף קיים גם שוק ירוק, למי שאוהב את התבלינים המקומיים וקצת ממתקים, vממוקם במרכז העיר.
איך מגיעים?
כיום שתי חברות תעופה מציעות טיסות ישירות לשדה התעופה tלייב - הראשונה והוותיקה יותר בקו היא אזרבייג'ן איירליינס, המפעילה שתי טיסות שבועיות, בימים חמישי וראשון, החל מ-379 דולרים. השנייה, שהחלה את הקו לאחרונה, היא חברת ישראייר, שמציעה בשלב הזה גם כן טיסה פעמיים בשבוע - בימים רביעי ושישי, החל מ-389 דולרים.
הכותב היה אורח של ה-ATB: ארגון התיירות של אזרבייג'ן.