הפונדק המבעבע על חוף האוקיינוס האטלנטי

על חופי מפרץ Rassay מתחבא פונדק בן 70 שנה, זהו ה"אפלקרוס אין" המושך אליו תיירים המבקשים לטעום מקסמה העתיק של סקוטלנד. כביש פתלתל ומאתגר מוביל אל הפונדק, אבל הנופים המדהימים מצדיקים את המאמץ

  • סקוטלנד
רמי גלבוע
פיש-אנד-צ'יפס על המזח. אפלקרוס, סקוטלנד (צילום: אתר רשמי, רמי גלבוע)

רוח זלעפות הצליפה ברחובה הראשי של אפלקרוס (Applecross), עיירת מחמד מנומנמת על חוף Sound of Rassay שבמערב סקוטלנד. בשעת ערב זו אמורה הייתה העיירה לצלול לתנומת לילה, אבל הערב נרשמה תנועה חריגה של כלי רכב - דיפנדרים חלודים וריינג' רובר נוצץ, פייסטה חבוטה ואסטון מרטין נחשקת. כל העם הזה נדחק אל דלתו הקטנה של Applecross Inn, בית לבנים המתנשא אל מול האוקיינוס מאז שנת 1800.

גם אנחנו התכנסנו אל תוך המבואה המחוממת, ומעבר לה - עולם אחר! לא עוד חושך צפוני ורוח ארקטית, את פנינו קיבלה המולה עליזה של בריטים, שכבר לגמו כמה כוסות McEWAN'S, ניחוחות אוכל ביתי נישאו באוויר וצלילי שירה סקוטית מילאו את החלל.

טוב לדעת (מקודם)

איך לבחור את מערכת הישיבה המתאימה ביותר לסלון שלכם?

לכתבה המלאה
עיירת מחמד מנומנמת על חוף Sound of Rassay. אפלקרוס (צילום: אתר רשמי, רמי גלבוע)
קומץ בנייני חווה וכמה מכוניות עתיקות. Applecross Inn (צילום: אתר רשמי, רמי גלבוע)

צהלת שיכורים

היה זה יום חמישי בערב, הזמן הנכון להאזין למוזיקה חיה באפלקרוס המבודדת. על הבמה ניגנה שלישיית Tarney Backle המתמחה במוסיקה קֶלטִית עתיקה; הזמרים כבר ראו ימים טובים יותר, אבל הבירה ומחיאות הכפיים הזרימו אדרנלין בוורידיהם. הייתה זו גרסה סקוטית לערב שירי פלמ"ח עם מחרוזת שירי הלל למצביאים סקוטיים מיתולוגיים, לוחמים ללא חת, ואגדות-עם עתיקות. המוסיקה הייתה קצבית ומלודית כאשר הנגנים מחליפים גיטרות, יוקילוליי וחלילים, מתבדחים בינם לבין עצמם והקהל מוחא כפיים וחובט בשולחנות הכבדים. בתום ההופעה התנפלו הנגנים על קערת מרק דגים מעושנים, האורחים נמלטו אל מיטותיהם החמות, והדממה חזרה אל רחובה הראשי של אפלקרוס.

ניתן לשאול אם מקבץ בתי האבן ראוי לשם המחייב "עיירה", אבל כאלו הם היישובים המבודדים של צפון-מערב סקוטלנד; על המפה אתה רואה עיירה קטנה, בפועל חולף הכביש בין קומץ בנייני חווה, General Store נטושה, וכמה מכוניות עתיקות. המיוחד באפלקרוס הוא שהיא מבודדת באופן יוצא דופן; הכביש המוביל אליה הוא רצועת אספלט חד-מסלולית באורך 40 מייל, המעפילה אל מעבר ההרים Bealach Na-Ba, מעבר בקר עתיק הנחשב לכביש הגבוה ביותר בבריטניה.

הכביש הדקיק מסתלסל בין נופים קסומים ומדהימים אבל עם קטעים תלולים בשיפוע של 1:5, הוא אינו מיועד לנהגים מתחילים או לבעלי קראוונים. לאלה מתאימה יותר דרך החוף הפחות מאתגרת, גם היא מספקת נופים מדהימים: כרי דשא טבעי המנוקדים באלפי כבשים צחורות, מפלי מים ואגמים אפלים, ספינות דייגים המיטלטלות עם הגאות והשפל. ככל שסקוטלנד מבודדת ופראית, חצי האי אפלקרוס לוקח אותה למקום עוד יותר נידח וקסום - בכל מזג אוויר.

המחוזות הנידחים של סקוטלנד מציעים אינספור מסלולי הליכה למתחילים ולמתקדמים; השבילים עוברים מיערות-עד אפלוליים לחופי האוקיינוס, טירות נטושות ומפלי מים לבנים. מזג האוויר הפכפך אז כדאי להצטייד בשכבות ביגוד מתחלף, ולצפות באינספור קשתות בענן. לא תפגשו הרבה צבאים וחיות בר אך בכל אשר תפנו, תהיו מוקפים בכבשים הצחורות של סקוטלנד - יש האומרים כי בסקוטלנד יש למעלה מ-5.5 מיליון כבשים וטלאים.

גרסה סקוטית לערב שירי פלמ"ח. אורחים בפונדק (צילום: אתר רשמי, רמי גלבוע)
בפונדק 7 חדרים ביתיים, כולם פונים אל הים הצפוני (צילום: אתר רשמי, רמי גלבוע)

מוסד מיתולוגי, בקצה העולם

מיקומו הייחודי של Applecross Inn והרוח הנושבת בין כתליו, הפכו אותו למוסד מיתולוגי בקהיליות אופנוענים ורכבי אספנות הנוהרים לכאן, לתיירים מזדמנים, ולאצולת Inverness המחזיקה כאן בתי קיט מפנקים. בפונדק יש שבעה חדרי אורחים מפנקים וביתיים, כולם פונים אל הים הצפוני.

Judith Fish מנהלת את הפונדק והמסעדה ביד רמה, מתרחקת מכל סממן של חדשנות ואופנתיות עירונית. Fish היא הבעלים והמנהלת של המקום מזה 30 שנה, ידה בכול: היא עומדת מאחורי הבר בעיניים פקוחות, מנהלת את המטבח, מרגיעה לקוח ששתה כמה כוסיות יותר מדי, ומאירה פנים לכל מבקר. שבעת חדרי האירוח בקומה השנייה צנועים ומסבירי פנים, מרוהטים בפשטות חמימה. הפונדק מתוחזק היטב, אבל הוא נראה בדיוק כפי שהיה לפני עשרות שנים - סימן הקדמה היחיד הוא רשת Wi-Fi השומרת את האורחים בקשר עם העולם החיצון; אין באפלקרוס קליטה סלולרית. במחיר 130 ליש"ט לחדר זוגי עם ארוחת בוקר הביקוש לחדרים גדול, יש להזמין חדר מספר חודשים מראש.

ניתן לנהוג לאפלקרוס מאדינבורו או גלזגו, כחמש שעות נהיגה בנופים עוצרי נשימה. קל יותר להגיע לפונדק מ-Inverness המרוחקת כ-130 קילומטרים בלבד; גוגל מחשב שעתיים נסיעה, אבל כדאי לכם להקדיש לדרך שעות נוספות - הנופים עוצרי נשימה, הנהיגה איטית ובכלל, מה יש למהר? ה-GPS יכוון אתכם אל מעבר ההרים Bealach-na-ba עוצר הנשימה, אבל יכול להיות שעדיף לכם לבחור בדרך החוף, 896A. גם היא מדהימה ביופייה, אבל פחות מאתגרת לנהגים שאינם רגילים לכבישי ההרים ולנהיגה בצד שמאל. בדרככם מאינוורנס תוכלו ללגום כוסית במזקקת הוויסקי של Glen Ord (לנהג אסור לשתות!) לבקר בטירות עתיקות ובנמלי דייגים צבעוניים.

מנהלת את הפונדק והמסעדה ביד רמה. Judith Fish (צילום: אתר רשמי, רמי גלבוע)
הפונדק נראה בדיוק כפי שהיה לפני עשרות שנים (צילום: אתר רשמי, רמי גלבוע)

מהמטבח הקטן מוגשות מנות גדולות וריחניות, המתבססות על חומרי גלם מקומיים: מרקי דגים וצדפות, צלי טלה וורדרד על תפוחי אדמה בתנור, לובסטרים מאיימים ולנגוסטינים, צדפות אוייסטר רוטטות וסקאלופס בשמנת, וכיצד אפשר בלי פיש-אנד-צ'יפס מסורתי? מנת הטלה הייתה מהמשובחות שאי פעם טעמתי, וגם ה-Scallops על מצע אורז נצרבו עמוק במוחי הגרגרן.

אם תגיעו לאפלקרוס בחודשי הקיץ, תוכלו לקבל את מזונכם על שולחנות עץ המוצבים על שפת המים, לצלילי שחפים ואופנועים הנוהרים אל הפונדק - מעבר ההרים הדקיק הוא אחד מכבישי הנהיגה הטובים בבריטניה, בעיקר לאופנועי תיור ספורטיביים. עבור שוחרי טבע ראשוני המתבשמים מריח האוקיינוס, אין ספק שאפלקרוס הוא יעד מומלץ ביותר - לסוף שבוע המתוכנן חודשים ארוכים מראש, לארוחת ערב ספונטאנית, או לפיש-אנד-צ'יפס על המזח. שעתיים נהיגה מאינוורנס, ואתם כבר כאן!

כרי דשא טבעי המנוקדים באלפי כבשים צחורות (צילום: אתר רשמי, רמי גלבוע)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully