פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נחשפה הסיבה לקריסת הישובים העתיקים בנגב

      עד היום היה נהוג לחשוב שקריסת יישובי הנגב הביזנטי אירעה משינויי אקלים והכיבוש האסלמי במאה ה-7. אלא שמחקר בן 5 שנים של אוניברסיטת חיפה מצא שמדובר בקריסה כלכלית, לאחר שכוח הקנייה של השווקים באירופה שקנו יין מארץ הקודש, נחלש

      חפירות בעיר העתיקה בנגב חלוצה (יח"צ , פרויקט החפירות הנגב הביזנטי, אוניברסיטת חיפה)
      חפירות בעיר הביזנטית חלוצה (צילום: פרויקט החפירות הנגב הביזנטי, אוניברסיטת חיפה)

      מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מציע הסבר חדש לחלוטין לקריסת יישובי הנגב הביזנטי במחצית המאה השישית לספירה, כמאה שנה לפני מה שהיה מקובל לחשוב עד כה: משבר כלכלי בינלאומי שגרם להתפוררות הדרגתית של המרקם החברתי של היישובים הביזנטים, עד לנטישתם.

      המחקר פורסם היום (ב') בכתב העת היוקרתי של האקדמיה האמריקאית למדעים (PNAS). "עד היום חשבנו כולנו שייתכנו שתי סיבות לקריסת יישובי הנגב הביזנטי: שינויי אקלים בנגב עצמו שהביאו לירידה משמעותית בכמות המשקעים או הכיבוש האסלמי במאה השביעית. אלא שלאחר מחקר בן חמש שנים ביישובי הנגב גילינו כי הייתה זו סיבה אחרת - קריסה כלכלית", אמר פרופ' גיא בר עוז מאוניברסיטת חיפה, ראש פרוייקט החפירות ביישובי הנגב הביזנטי.

      יישובי הנגב הביזנטי פרחו במאות ה-4-7 לספירה, בערים וישובים חקלאים שהפריחו את שממת המדבר, לפני 1500 שנים, והתקיימו בעיקר ממסחר בינלאומי ברחבי האימפריה הביזנטית. העיר חלוצה הייתה בירת הנגב של התקופה והיא התהדרה בכנסיות מפוארות, תיאטרון, בתי מרחץ ומבני שלטון והייתה מוקפת במערכת של עיירות וכפרים כמו שבטה, עבדת, סעדון, רחובות שבנגב, ניצנה ואחרים. ואז במאה השביעית, יישובים אלו קרסו וננטשו באחת - או לפחות כך נהוג היה לחשוב עד עתה. שני הסברים אפשריים ניתנו עד כה לקריסה הפתאומית. הסבר אחד דיבר על שינויי אקלים שגרמו לירידה בכמות המשקעים. בחברה שהייתה מבוססת בעיקר על חקלאות בנגב, ירידה כזו בכמות המשקעים הייתה יכולה להוות מכת מוות מהירה. הסבר אחר תלה את "מכת המוות" בכיבוש האסלמי של ארץ ישראל - שגרם בין היתר לנטישת ערי הנגב.

      חפירות בעיר העתיקה בנגב חלוצה (יח"צ , פרויקט החפירות הנגב הביזנטי, אוניברסיטת חיפה)
      ישובי הנגב הביזנטי פרחו במאות ה-4-7 לספירה, ואז קרסו. חפירות בחלוצה (צילום: פרויקט החפירות הנגב הביזנטי, אוניברסיטת חיפה)
      חפירות בעיר העתיקה בנגב חלוצה (יח"צ , פרויקט החפירות הנגב הביזנטי, אוניברסיטת חיפה)
      שרידי אשפה שנבדקו מהעיר חלוצה (צילום: פרויקט החפירות הנגב הביזנטי, אוניברסיטת חיפה)

      אחת הסיבות לקריסה: שינוי אקלים באירופה

      לפני כחמש שנים החל פרופ' בר עוז בפרוייקט רחב היקף, במימון הקרן האירופית למחקר (ERC), למציאת הוכחות אמפיריות שיוכלו לתת הסבר לקריסה. החוקרים פיתחו גישה חדשה וביקשו לחקור את תלי האשפה העתיקים של יישובי הנגב, מתוך תפיסה שתילי האשפה יכולים להכיל מידע על חיי היום-יום, על הפעילות החברתית והתרבותית, על המזון שצרכו התושבים וגם על סדרי הממשל. לאחר בחינה של ערמות שנערמו במשך כ-200 שנים, בקצב של כ-6,000 מטרים מעוקבים של אשפה בשנה, גילו החוקרים אינספור ממצאים שסיפרו את סיפורה של העיר: גלעיני זיתים וענבים שגודלו במקום, עצמו דגים מיובאים מים סוף והים התיכון, שרידים מפוחמים של דגן, עצמות של צאן ודגים ועוד ועוד.

      במחקר הנוכחי, לו היו שותפים ד"ר ליאור וייסברוד יחד עם חוקרים נוספים מאוניברסיטת חיפה, רשות העתיקות, מכון וייצמן, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת תל-אביב, התמקדו החוקרים באשפות של עיר הבירה חלוצה, ובעיקר: בשכבות המאוחרות ביותר של תילי האשפות. בדיקת כלי החרס מהשכבה המאוחרת ביותר יחד עם תיארוך בשיטת פחמן 14 של שרידים בוטניים מפוחמים שנערך במעבדת התיארוך במאיץ החלקיקים במכון ויצמן, גילו כי השרידים אינם עוברים את מחצית המאה ה-6. "בזכות הממצאים אנחנו יודעים כיום לומר כי סוף הפעילות של פינוי האשפות מוקדם בכמאה שנה ממועד הכיבוש האסלמי", הסביר פרופ' בר עוז. "כלומר, כמאה שנה לפני שהמוסלמים בכלל מגיעים לכאן, השלטון המוניציפלי מתחיל לקרוס כך שהאשפה אינה מפונה עוד מתוך היישוב. זוהי עדות לתהליך דעיכה איטי וממושך של העיר ושל המערכת היישובית שהייתה קשורה בה, שהחל מוקדם מהצפוי ונמשך לאורך עשרות שנים לפחות. שונה לחלוטין מהתפיסה שלנו לקריסה פתאומית ומהירה", הוא הוסיף.

      אם כך, ההסבר של הכיבוש המוסלמי ירד מהפרק. אולם ייתכן עדיין ששינויי האקלים הם אלה שגרמו לקריסה ההדרגתית. "ישנם מספר עדויות היסטוריות לכך שאזור המזרח התיכון סובל בשנים אלה מבצורות, אבל אנחנו לא מצאנו עדויות ארכיאולוגיות אמפיריות לכך בשום מקום. מכל הבדיקות שעשינו ומכל העדויות שיש לנו לאחר חמש שנות מחקר, אין שום הוכחה לכך שבתקופה זו הנגב פורה פחות", אמרו החוקרים.

      לאור הממצאים החדשים, מציעים החוקרים סיבה אחרת לקריסת היישובים הביזנטיים של הנגב: קריסה כלכלית. מה שתרם לקריסה זו היו, בין היתר, שינויי אקלים, אבל לא שינוי אקלים בנגב, אלא דווקא באירופה. פרופ' בר עוז מפנה לגילויים חדשים שפורסמו לאחרונה על "תקופת קרח" קטנה של העת העתיקה: מחקר של קרחונים ושל שרידי עצים עתיקים באזורים צפוניים באירופה ואסיה חשף סדרה של התפרצויות געשיות שהתקיימו סביב שנת 540 לספירה וגרמו לעלייה בתמותה באירופה ובקונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית. בנוסף, בתקופה זו ידוע על השתוללות של מגיפת הדבר באותם האזורים, שגרמה גם היא לעלייה בתמותה. המשמעות: כוח הקנייה של השווקים שקנו את התוצרים של יישובי הנגב נפגע. מהרגע שלא היה מי שיקנה את התוצרים שלהם, היישובים החלו אט אט לקרוס.

      "תוצאות המחקר החדש מגלות בפעם הראשונה כיצד קרסה מערכת יישובית גדולה ומורכבת, שעיקר פרנסתה היה כפי הנראה מגידולי גפן ויצוא של יין לרחבי האימפריה הביזנטית. המשבר האקלימי ושיעורי תמותה גבוהים באזורים צפוניים של האימפריה ובבירתה קונסטנטינופול עשויים היו לפגוע אנושות בכוח הקניה האימפריאלי ובהיקפי המסחר הבינלאומי. המשמעות של תלות כלכלית של הנגב בייצוא התוצרת החקלאית שלו בתקופה הביזנטית הייתה כושר עמידות נמוך של האוכלוסייה המקומית במקרה של אירועים קיצוניים בלתי צפויים. השילוב הנדיר של שינוי אקלימי ומגיפה הוביל כנראה לפגיעה בלתי הפיכה ולאורך זמן בקיימות הכלכלית של מרחב הנגב הביזנטי. שינויים אלו חוללו התפוררות חברתית הדרגתית ובעקבותיה נטישה של האזור", סיכמו החוקרים.

      חפירות בעיר העתיקה בנגב חלוצה (יח"צ , פרויקט החפירות הנגב הביזנטי, אוניברסיטת חיפה)
      (צילום: פרויקט החפירות הנגב הביזנטי, אוניברסיטת חיפה)

      ואפרופו ערים עתיקות בנגב, ממצאים ששרדו מחפירות שבטה בשנות ה-30 נחשפים לראשונה בתערוכת 'המזוודה שנשכחה' המתקיימת במוזיאון הכט בחיפה בימים אלה.