נמאס מהכפייה: המלונות שהחליטו על "מסלול עוקף רבנות"

בווידאו: האזינו להקלטות של מלונות, המסרבים לאשר לתיירים לחגוג את חג המולד ב-2015

בסוף חודש דצמבר 2018, התפרסמה במספר אמצעי תקשורת בישראל ידיעה, לפיה הורה רון קובי, ראש עיריית טבריה הנבחר, לבחון את העברת מלונות העיר למיזם הכשרות של ארגון רבני צהר, ובכך ליצור למעשה "מסלול עוקף רבנות".

נכון לעכשיו, התהליך בטבריה לא הניב תוצאות, אך נראה כי אט-אט, מתחת לרדאר, דברים מתחילים להשתנות, ומספר בתי מלון בישראל כבר החליטו לעשות מעשה ולהפסיק את ההתקשרות עם משגיחי הכשרות של הרבנות. זאת, לטובת המיזם של צהר.

בארגון עצמו הופתעו לטובה. כאן ציפו שהמיזם שלהם יקסום בעיקר למסעדות ופחות לבתי מלון, שם הפרוצדורות מורכבות יותר. בארגון מספרים כי נכון לרגע זה, חמישה בתי מלון העדיפו לעבור למיזם הכשרות של צהר. הראשון היה מלון הבוטיק "וילה בראון" בירושלים, ואחריו הגיעו מלונות נוספים בארץ.

המנוע שמאחורי מיזם הכשרות של צהר, שהחל לפעול לפני כעשרה חודשים, הוא הרב רפאל פוירשטיין, יו"ר עמית של ארגון רבני צהר. עד כה פועל המיזם בכ-120 מסעדות ברחבי הארץ, וכעת גם, כאמור, במספר בתי מלון.

מה מהות המיזם ובמה הוא שונה מהכשרות של הרבנות?
פוירשטיין: "בישראל, לרבנות יש את המונופול לעשות שימוש במילה 'כשרות', באישורים שהיא מעניקה לבתי עסק. היא זו שקובעת אם מפעל, מסעדה או בית מלון נחשבים כשרים על פי החוק. עם זאת, בג"צ יצר מסלול נוסף, חלופי, שבו בעל עסק השומר על כשרות, יכול להצהיר בשלט על המהלכים שהוא נוקט לטובת העניין. למשל, הפרדת בשר וחלב, רכישת מוצרים עם חותמת כשרות ועוד. ובכדי להעניק תוקף הלכתי להצהרה זו, בתי עסק רבים פונים לארגון שלנו. אנו שולחים משגיח כשרות שבודק את נכונות הדברים, ומוסיף את חתימתו להצהרה. וכל זאת, מבלי לעשות שימוש במילה 'כשר'".

מה הניע אתכם להקים את מיזם הכשרות?
"צהר גילתה את מה שהציבור בישראל כבר יודע: יש בעיות רבות בתחום הכשרות. איננו רוצים לנגח את הרבנות הראשית, אך פיתחנו מערך פיקוח, בגבולות שהתווה בג"צ ועל פי החוק. כך גם גילינו שיש בתי עסק רבים שכלל לא נחשבו כשרים, אך ברגע שהצגנו את השירות שלנו - הם שמחו להצטרף, כדי להגדיל את מעגל הלקוחות שלהם".

לדברי הרב פוירשטיין, הפניות הללו מגיעות מצד בתי עסק שבכל מקרה שומרים על כשרות, אך ללא התעודה. "המשגיחים שלנו בבתי המלון לא יבקשו כוס מים מבלי לשלם על כך, ולא יבקשו כסף מעל או מתחת לשולחן. הם גם לא ידרשו לארח את בני משפחותיהם בחדרי המלון ללא תשלום. אנו מספקים שירות ענייני, אמין ושקוף. בנוסף, אנו נותנים אמון בבעל העסק. כמובן, אם נגלה שמישהו מפר את מה שהתחייב עליו, נוריד את התעודה שלו. אבל הרצון שלנו הוא ללכת לקראת בעל העסק - מבלי לוותר על ההלכה".

כאשר הוא נשאל על מחיר השירות, מפנה הרב פוירשטיין אל אתר האינטרנט של צהר, ובו מחירון קבוע, ברור ואוניברסלי. "אנשים צמאים לשירות שקוף וענייני", הוא מציין. "בנוסף, מחקרים ובדיקות שערכו קובעים שבאופן מובהק, כמו הלקוחות עולה כאשר בית עסק, שעד כה היה נטול כל תעודה, מציג הצהרה של צהר".

מלונות רבים, בעיקר כאלו שמארחים צליינים, מציבים בחג המולד עץ אשוח בלובי. אתם מתנגדים לכך?
"זו לא האמונה שלי, אבל אין קשר בין עץ אשוח לכשרות של מסעדת המלון. זה לא ענייני".

ומה לגבי מוזיקה שהמלון משמיע בשבת?
"אני לא בעד מוזיקה בשבת, אבל אני לא אמנע את כשרות המלון בגלל השמעת מוזיקה. אין כל קשר בין הדברים".

חשוב להבהיר כי צהר לא מעניקה תעודת כשרות, מאחר שלפי החוק רק למועצת הרבנות הראשית מותר להעניק תעודת כשרות לבתי עסק בארץ. באופן זה, אסור למסעדות או לבתי מלון שבפיקוח צהר, לעשות שימוש המילה "כשר". עם זאת, משגיחי הארגון מוודאים שבית המלון או המסעדה
על אף שצהר אינה מוסמכת להוציא תעודת כשרות, ברמה ההלכתית אנו מוודאים שכל העסקים מקפידים על כל הלכות הכשרות, על-פי מסורת ישראל. בעבור בעלי בתי מלון מסוימים - הדבר בהחלט מספק.

אחד מהם הוא מייק פולק, מבעלי מלון הבוטיק "המושבה" בירושלים. המלון ממוקם בעמק רפאים, מאכלס 21 חדרי אירוח ופועל במבנה טמפלרי נושן. בעלי המלון החלו לעבוד עם משגיחי הכשרות של הרבנות, אך במהרה החליטו להפסיק עמם את ההתקשרות ולמעשה לוותר על תעודת הכשרות.

מדוע ויתרתם על שירותי הרבנות?
פולק: "האוכל שלנו כשר, אך לא יכולנו לשלם את המחיר ואת התנאים שהציבה בפנינו הרבנות. הרבנות מאוד הקשתה על הדרך שבה המטבח שלנו מתנהל. פעמים רבות, היו זורקים את הסחורה שרכשנו, בטענה כי אינה כשרה".

אז פעלתם למעשה ללא תעודת כשרות?
"כן, עד שמצאנו את צהר, לפני כחודשיים. הם הציעו לנו מחיר הוגן בהרבה מזה של הרבנות, וגם מספקים לנו פתרונות טובים. כל זאת, עם פיקוח הלכתי".

האם התעודה של צהר הביאה לכם קהלים חדשים?
"קהל היעד שלנו הוא בעיקר תיירים מחו"ל ומשפחות של ישראלים שמגיעים לירושלים בחגים. ברגע שהתחלנו לעבוד עם צהר, גם דתיים מגיעים אלינו, בעיקר לארוחות הבוקר שלנו".

נתקלתם בתגובות שליליות או בחרמות?
"ממש לא. רבים מפרגנים לנו ואומרים שהם מגיעים אלינו דווקא בזכות התעודה של צהר. למעשה, זה פתח את הדלת לקהלים שהיססו להגיע אלינו קודם לכן, קהלים שמעוניינים בארוחות כשרות".

ואם התחלנו בדוגמה של טבריה, ראוי לסיים איתה. אבי זנדברג, יו"ר התאחדות המלונות טבריה, אומר כי "אנו תומכים בפתיחת הכשרות לתחרות. לדעת ההתאחדות, כשרות צהר לחלוטין לגיטימית ולא מהווה פגיעה ברמת הכשרות ובחומרתה. נהפוך הוא, במקרים מסוימים - ההפך הוא הנכון. להתאחדות המלונות בטבריה חשוב שהכשרות תתמקד בנושא המזון והמשקאות, ולא בהקשר אמורפי ורחב של האווירה בבתי המלון".

אם וכאשר נושא הכשרות ייפתח לתחרות, מה לדעתך תהיה תגובת האורחים, בקרב קהלים שונים?
זנדברג: "תגובת אורחי בתי המלון תלויה בסוג האורחים. זרם הציונות הדתית דווקא יעדיף את כשרות צהר. יש קהלים אחרים, שיעדיפו כשרות מטעם הרבנות, וישנם גם קהלים נטולי עניין בנושא הכשרות בכלל. בכל מקרה, הקהל החרדי מעדיף כשרויות שונות, שאין להן קשר עם הרבנות הארצית. ככלל, ההלכה בנושא הכשרות מאוד ברורה, וחבל שלאורך השנים מנסה הרבנות המקומית לכפות על עסקים הלכות מחמירות ומנהגים מחמירים".

ברשת מלונות בראון העדיפו שלא להתייחס בשלב זה לנושא, אך הסכימו למסור כי בעקבות מלון "וילה בראון" בירושלים, יתווספו בעתיד מלונת נוספים שיעברו למיזם כשרות צהר.

בהתאחדות המלונות בישראל העדיפו שלא להביע עמדה בנושא.