אוהד הנווד: הישראלי שהיה לוחם וקצין בצבא, והפך ל"משיח"

סיפורו של אוהד נבון, או "אוהד הנווד", בן ה-25 מנס ציונה, מתחיל בטיול רגיל אחרי צבא. שבוע בלבד לאחר שירות של ארבע וחצי שנים כלוחם וקצין בחיל הים, כבר היה באוסטרליה, שם שחה עם כרישים לבנים. "שטנו בספינה בפורט לינקולן שבדרום אוסטרליה עם התקווה לראות כרישים לבנים. היינו במים כמה שעות, התחיל להחשיך והתחלנו להתייאש. לפתע זה קרה - ראינו כרישים וירדנו לכלוב מתחת למים, בו ראינו אותם שוחים מולנו. זו הייתה חוויה בלתי נשכחת".

לאחר עשרה חודשים, שכללו בין היתר טיפוס בהרי האלפים, שהייה בסדנת ויפאסנה בנפאל והכתרתו למשיח פפואה גינאה החדשה, חזר נבון, היישר ללימודי הנדסה כימית בטכניון. ארבעה חודשים של לימודים אינטנסיביים הספיקו לו כדי להבין שחיידק הנדודים עדיין מקנן בתוכו, והוא החליט לעזוב את הכול ולהמשיך במסע ברחבי העולם.

"הרבה סטודנטים הולכים ללמוד הנדסה רק בגלל שזו משכורת גבוהה. מי לימד אתכם לחלום? זה הדבר הכי חשוב? איפה הרצון להיות מאושר? סדר העדיפויות שלנו התבלבל". נבון ציין כי הוא בעד "שאנשים יעשו את מה שהם אוהבים ולא בגלל לחצים מהחברה והמרדף אחרי הכסף. זאת לא דרך החיים שאני רוצה בשבילי". הוא הדגיש כי תומך בלימודים וירצה ללמוד בעתיד, אך לא ילמד תואר מסוים רק על מנת להגיע למשרה עם ההכנסה הגבוהה ביותר, אלא בגלל שהתחום מעניין אותו.

אחד המפגשים המרתקים ביותר של אוהד היה בפפואה גינאה החדשה. "הגעתי לפפואה כי רציתי להגיע למקום שאף אחד לא היה בו. זה היה טירוף". פפואה גינאה החדשה זו מדינה שעד לא מזמן היה מקובל בה מנהג הקניבליזם. אולם, בשל כניסתם של מיסיונרים למדינה, כיום קרוב ל-100% מהאוכלוסייה מגדירים את עצמם כנוצרים.

אוהד נסע במשך יומיים בלוויית נהג מקומי לכפר בשם "לפאק" הממוקם במרכז המדינה, נסיעה מאוד מסוכנת וקשה שכללה אף התמודדות עם שודדי דרכים. כשהגיע לכפר, פגש את המקומיים שהתרגשו מאוד לפגוש אותו. "עבורם אני האח של ישו בגלל שאני יהודי. הם קראו לי משיח, ואמרו שמבחינתם אני סוג של אל". נבון עבר שם חוויה יוצאת דופן. המקומיים עקבו אחריו לכל מקום, גם כשהלך להתקלח בנהר או אכל. למחרת, עשו לכבודו תהלוכה ענקית, כאשר גם התושבים מהכפרים הסמוכים הגיעו לראות אותו. היו שם כ-2,000 אנשים. "הם הלבישו אותי בלבוש מסורתי, חצאית מקש, כובע מסורתי וצבעי גוף, ונתנו לי חנית. הם עשו לי הצגה, הדמייה של מלחמה בין שבטים. שיתפתי איתם פעולה והם התלהבו מאוד".

בהמשך, הגיע נבון לנפאל, שם התחיל לטפס על האוורסט יחד עם כמה מטיילים נוספים, אך נאלץ לקטוע את הטיפוס בשל מחלת גבהים. "שם הבנתי כמה חשוב לא להיות פזיז, להתכונן כראוי לטיפוס מסוג זה ולקחת טלפון לווייני". במהלך הטיפוס, ראה נבון כפרים טיבטיים וגילה עניין בתרבות הבודהיסטית. בשל כך, החליט לעבור את הגבול של נפאל ולצאת לטיול מאורגן של תשעה ימים בטיבט, בירת הבודהיזם. "אחרי שעשיתי סיור מנזרים, החלטתי שאני רוצה לעבור חוויה רוחנית. חזרתי לנפאל והגעתי למקום בו עושים סדנת ויפאסנה". לדבריו, "יושבים 12 וחצי שעות ביום ועושים מדיטציה. כמעט לא אוכלים ואסור להסתכל לאנשים בעיניים כי זה נחשב סוג של תקשורת. המחשבות הופכות לעמוקות, עמוקות מדי. עזבתי אחרי חמישה ימים (מתוך עשרה, נ"פ) כי לא עמדתי בזה, הרגשתי שזה קיצוני מדי בשבילי".

ביפן, אוהד לקח חלק ממשלחת של ארגון NPO, שמטרותו לעשות שלום במזרח התיכון. לשם כך הוא מארגן משלחות ליפן, המורכבות מיהודים וערבים, כדי לעשות ביניהם קירוב לבבות. במשך שבועיים הוא וחברי המשלחת ישנו במנזר בודהיסטי, התנדבו וטיילו ברחבי יפן, התארחו אצל משפחות יפניות ועשו הסברה ישראלית. לאחר מכן, הוא המשיך לטייל לבד, ובמשך חודש התנייד באמצעות טרמפים וגר באוהל, פעולה לא מקובלת כלל ב"ארץ השמש העולה". "יפן זה שיא הקדמה, ופתחתי שם אוהל. הם לא ידעו לאכול את זה, הם לא רגילים לזה. היו פעמים שהתעוררתי וגיליתי שקיות של אוכל מחוץ לאוהל כי חשבו שאין לי כסף", אמר נבון.

"הטרמפ אף פעם נגמר בזה. הם תמיד הסיעו אותי לאן שצריך והזמינו אותי להתארח אצלם". נבון אמר כי לדעתו, טרמפים ואוהל זו הדרך הכי טובה להכיר תרבות של מדינה. "זה משהו שאני רוצה לעשות בכל מדינה שאגיע אליה. אם לא, לא הייתי מכיר את יפן כמו שאני מכיר היום. זה מאלץ אותך ללמוד את השפה, ללמוד את התרבות ואת האנשים". ביפן הרגיש אוהד לראשונה את תחושת הבדידות שמגיעה עם הנדודים בעולם. "לא הייתה נקודת מפלט, כי זה לא כמו נפאל, שם תמיד יהיו ישראלים איתם אוכל לדבר. זה היה מסע ואני שמח שעברתי אותו".

כעת נמצא אוהד באוגנדה, שם התנדב במשך חודש בבית יתומים בו חיים ילדים חולי איידס וכעת הוא מטייל ברחבי המדינה. "אוגנדה מדינה קשה לעיכול. גרתי שם על אי באמצע שום מקום, החשמל פועל על אנרגיה סולארית ואין מים זורמים. הילדים כאן רק רוצים ליהנות. מעולם לא ראיתי ילדים כל כך מאושרים. הם מכירים את העולם החיצון ומודעים למצב שלהם לעומת מדינות אחרות, אבל הם עדיין שמחים מכל דבר קטן".

בכל מדינה אליה מגיע אוהד, משתדל אוהד גם ללמוד את השפה על מנת שיוכל לתקשר באופן מיטבי עם המקומיים. "באפריקה אני חזק בלימודי השפה, כבר ממש יודע לתקשר. אנשים מתייחסים אליך שונה לחלוטין כשאתה מדבר איתם בשפה שלהם. זה משנה את הגישה שלהם, הם מתייחסים אלי ברצינות".

לאחר אוגנדה מתכנן אוהד להמשיך לטייל כמה חודשים באפריקה. את הנדודים ברחבי העולם מתכנן אוהד להמשיך בשנים הקרובות, ולצורך כך נעזר בנותני חסות ובאלפי העוקבים שלו בעמוד הפייסבוק שלו ובאינסטגרם. "כרגע חברת החילוץ 'רסקיו1' וחברת 'הראל' עוזרות לי לממן את הטיולים ואני מקווה למצוא ספונסרים נוספים ולהמשיך לטייל בשנים הקרובות".