הגשמים העזים חושפים דרישות שלום מהעבר: שני פסלוני חרס (צלמיות) יפים של סוסים התגלו בחודש האחרון בצפון הארץ. הפסלונים נמצאו על ידי אזרחים בשני אתרים שונים; האחד - התגלה באזור כפר רופין שבעמק בית שאן ומתוארך לתקופת ממלכת ישראל (בן כ-2,800 שנה), והשני - נמצא ליד תל עכו ומתוארך לתקופת ההלניסטית - לפני כ-2,200 שנה. הפסלים נמסרו לאוצרות המדינה ורשות העתיקות תעניק למוצאים תעודת הוקרה על אזרחותם הטובה.
"באחד מסופי השבוע האחרונים יצאתי עם בנותי הדס ומאיה ללקט פטריות באזור כפר רופין", מספרת איילת קידר-גולדברג, שהיא גם ארכיאולוגית ברשות העתיקות. אמנם פטריות לא מצאנו, אבל לפתע בנותי הרימו מהאדמה את הפסלון היפה הזה. מיד זיהיתי שמדובר בצלמית קדומה מתקופת הברזל - תקופת ממלכת ישראל. התרגשנו מאוד. זה ממצא מרתק ומרהיב ביופיו!"
לדברי ד"ר עדי ארליך מאוניברסיטת חיפה, "צלמיות הסוסים היו נפוצות בארץ ישראל באלף ה-1 לפנה"ס (תקופת הברזל), שכן אז גדל מאוד השימוש בסוסים, בעיקר לצרכי ניידות. אנחנו מוצאים עדויות כתובות לכך גם בתנ"ך, למשל - בסיפור יציאת מצרים בו מוזכרות מרכבות פרעה ופרשיו, ובמלחמת ברק ודבורה מול סיסרא, כאשר מרכבות הברזל הכבדות של צבאו טבעו בבוץ". בתקופה זו, הסוסים פוסלו כאשר עליהם ישבו רוכבים, או בלעדיהם. החל מהתקופה הפרסית, כמעט תמיד לוו הסוסים בפרשים הרוכבים עליהם". ד"ר ארליך מוסיפה, כי "הסוסים הופיעו כפסלונים, או בתור כלים לנוזל שעוצבו בצורת סוס".
מדוע נהגו לפסל סוסים ואת הרוכבים עליהם? יש מי שחושב שהרוכבים שפוסלו על הסוסים מיצגים אלים, ויש שמשערים שהם מדמים פרשים-גיבורים, בעלי אופי צבאי. פרשנות נוספת היא שהרוכבים מיצגים אנשים שהיו בעלי מעמד חברתי גבוה, שכן לא כל אחד יכול היה להרשות לעצמו להחזיק בסוס -ממש בדומה למי שבבעלותו רכב יוקרה היום. "יש לציין שבאזורנו, כמעט ורק גברים תוארו בצלמיות כשהם רוכבים על סוסים, בעוד שנשים תוארו בהקשרים של פוריות, אימהות, מיניות ועוד - דבר שמעיד על התפקידים המגדריים בחברה בתקופת הברזל", אומרת ארליך.
הצלמית שמצאו הילדות ואימן באזור כפר רופין מתארת ראש סוס, שעל צווארו ניכרת ידו של הרוכב. היא אופיינית לתקופת הברזל ב' (ובעיקר מאות 9-7 לפנה"ס), כפי שמעידים הסגנון שלה, והפסים האדומים המעטרים אותה ומסמנים את המושכות והרתמה. על ראש הסוס וצווארו הוצמדו כתוספות העיניים, הרעמה, המעוצבת כפסים חרוטים, האוזניים, ויד שמאל של הרוכב, האוחזת את הסוס וצבועה באדום.
צלמית סוס נוספת נחשפה על ידי מיכאל מרקין, תושב עכו אשר טייל בתל הקדום בעיר, והיא מתוארכת לתקופה ההלניסטית (מאות 3-2 לפנה"ס). על הסוס הודבקו תוספות לצורך תיאור הרתמה, האוזניים והרעמה הצבועה באדום. גוף הסוס לא שרד, אך לדברי ד"ר ארליך, רוב הסוסים המוכרים מתקופה זו מופיעים עם רוכב על גביהם.
לדברי ניר דיסטלפלד, מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "הגשמים העזים הניתכים על האדמה חושפים מדי פעם ממצאים ארכיאלוגיים שנמצאים קרוב לפני השטח. לעיתים גם בעלי חיים, כמו דורבנים ושועלים, דוחפים ממצאים עתיקים שהיו טמונים בעומק הקרקע. אנחנו קוראים לאזרחים לעזור לחבר את הפאזל ההסטורי של כולנו ולדווח כשהם מוצאים ממצא עתיק. חשוב למסור דיווח מדוייק ככל הניתן על מיקום הממצא בזמן אמת, כדי שנוכל למצות את המידע הארכיאולוגי מהאתר. רשות העתיקות תעניק תעודת הוקרה לאזרחים הטובים שמסרו את הפסלונים לאוצרות המדינה. בזכותם, יוכל כלל הציבור להתרשם וליהנות מהממצאים לאחר שייחקרו".
