ב-1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נפגשו במרוקו ראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל ונשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט כדי לדון במהלכי המלחמה של בעלות הברית. תוך כדי הדיונים הציע צ'רצ'יל לרוזוולט במפתיע שעליהם לעשות הפסקה ולנסוע יחד למרקש, "המקום הכי יפה בכדור הארץ".
רוזוולט לא הבין מדוע עמיתו מתעקש על "חופשה" שכזאת והוא רצה לחזור מהר ככל האפשר לארצות הברית. "אתה לא יכול להגיע עד צפון אפריקה בלי לראות את מרקש", אמר לו צ'רצ'יל, "אני חייב להיות איתך כשאתה רואה את השמש על הרי האטלס". וכך, ב-23 בינואר 1943, עזבו שני מנהיגי המלחמה את קזבלנקה ונסעו במשך חמש שעות למרקש.
לאתר פגסוס טיולים מאורגנים
רומן האהבה שלו עם מרקש החל כשבילה את החורף של 1935/6 בחופשת ציור במרוקו. הוא נמשך במיוחד לעיר שקרא לה "פריז של הסהרה" בגלל הניגוד המרשים בין המדבר הצחיח להרי האטלס מסביב, ניגוד שגרם לו לצייר כמה מציורי המים היפים ביותר שלו.
צ'רצ'יל ורוזוולט התארחו בווילה טיילור, נכס מרווח בבעלות משפחה ניו יורקית עשירה הממוקם ברובע ויל נובל בפאתי חומות העיר העתיקה, אשר היה אזור המגורים העיקרי של קולוניאליסטים צרפתים עשירים.
כשהגיע לווילה, התעקש צ'רצ'יל שרוזוולט ילווה אותו אל ראש המגדל כדי לראות את הנוף הפנורמי של מרקש, ולראות את עצמו באותו רגע קסום בשקיעה מרוקאית כאשר קרני השמש האחרונות גוססות על פני השלג פסגות של הרי האטלס והמואזין קרא לתפילת הערב.
רוזוולט לכד את הרגע. כשהוא שוכב על ספה, אמר לצ'רצ'יל "אני מרגיש כמו סולטן: אתה יכול לנשק את ידי ". הרופא של צ'רצ'יל כתב ביומנו: "עמדנו והסתכלנו על הגבעות הסגולות, שם האור השתנה וצ'רצ'יל מלמל "זה המקום היפה ביותר בעולם". מרקש שבמרוקו היממה את צ'רצ'יל ורוזוולט, אבל האמת היא שהיא מהממת את כל מבקריה. עיר אימפריאלית מורכבת ומיוחדת, סוערת ורומנטית - הפנינה של הרי האטלס.
"העיר האדומה" והכיכר שהיא הלב הפועם של מרקש
הווילה בה התארחו שני המנהיגים נמצאת חמש דקות הליכה מגני מז'וראל (Jardin Majorelle), הגנים הבוטניים היפהפיים של מרקש, מהמיוחדים בעולם כולו. האמן ז'אק מז'ורל עיצב אותם והשילוב בין הירוק של הצמחייה מהגוונת לצבעים העזים של הריצוף והבתים יצר גן קסום בשטח של כ-50 דונם שכיף לפתוח בו את הטיול ולשכוח שאתם בלב כרך הומה בן מיליון תושבים.
המסורת מספרת שפירוש המילים mur akuch הוא "עיר האלוהים", אך צבעם של בנייני העיר העתיקה העניק לה את הכינוי "העיר האדומה" וב-1985 היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. מחוץ למרקש העתיקה נמצאת מרקש החדשה (Ville Nouvelle) המכונה גם גיליס (Gueliz) על שם של אחת השכונות. בעוד שהעיר העתיקה מלאה בסמטאות ושווקים צבעוניים, מרקש החדשה מזכירה את הקולוניאליזם הצרפתי והיא מודרנית וסואנת, ניגוד מפעים, כיאה לבירה ההיסטורית והתרבותית של מרוקו.
כיכר ג'מעה אל-פנא היא הלב של מרקש. ביום, הכיכר מלאה באמני רחוב ותיירים ובערב דוכני אוכל רחוב ומיצים מאפשרים לטעום את המטבח המקומי. הכיכר הזאת תיקח אתכם למרוקו של פעם, כשבפינה אחת תמצאו מספרי סיפורים, בפינה אחרת מתופפים ורקדנים שרוקדים לצלילי מוזיקה מסורתית והצלילים, הצבעים וריחות המאכלים מתקבצים להרמוניה נינוחה ומהנה. בערב הכיכר מאורת באורם של הדוכנים ונדמית לבזאר ענק וגועש.
שוק סמארין שסמוך לכיכר הוא מהפופולריים בעיר ואם אתם מחפשים שוק מיוחד אז כדאי להגיע לשוק העורות שנמצא אמנם הרחק משם, אך מספק חוויה בזכות האפשרות לראות את הבורסקאים מעבדים את העורות, צובעים אותם, מייבשים בשמש ומהלכים בין בורות הצבע.
הרובע היהודי והמוזוליאום היפהפה
מרקש הוקמה בשנת 1069 על ידי שושלת מוראביטון והייתה בירת האימפריה. מיקומה על אם הדרך הין האוקיאנוס להרי האטלס והסהרה הפך אותה לעיר מסחר מרכזית והיא שמשה מאות בשנים בירת הממלכה המרוקאית.
במאות ה-16 וה-17, תקופת השלטון של השושלת הסעדית. שלטה בה הארכיטקטורה האנדלוסית והעיר נבנתה סמטאות-סמטאות אשר נותנות לה את קסמה. המסחר הענף הפך חלקים ממנה לשווקים גדולים ותוססים ועד למאה ה-20 היא הייתה העיר הגדולה בממלכה.
בערי מרוקו השם "מלאח" הוא שמו של הרובע היהודי ובית הכנסת "צלאת אל עזמה" נבנה סמוך לתאריך בניית המלאח, ככל הנראה בשנת 1496, והוא נחשב בקרב יהודי מרקש כבית הכנסת הקדום ביותר מבין 34 בתי כנסת שהיו בעבר בעיר.
בית התפילה המוסלמי המרשים בעיר הוא מסגד קוטוביה (La Koutoubia) מהמאה ה-12, שלו מגדל יפהפה שגוונו אדמדם בשקיעה, וסביבו גנים מטופחים. המסגד הוא לא רק מרכז רוחני אלא גם נקודת התייחסות לאדריכלות המרוקאית, שמשלבת צריח בגובה 77 מטרים, קשתות וגינות.
מסגד אחר בעיר, מסגד הקסבה, כולל את ה"סאדיאן", הקברים של ששולת סאדי שבראש עמד הסולטן אחמד אל-מנצור. הקברים המעוטרים והמוזוליאום שבו כ-60 בני משפחה משושלת סאדי הפכו את המקום לאטרקציה אדריכלית והיסטורית פופולרית לתיירים. הקברים מעוצבים להפליא עם אריחים בהירים, קליגרפיה ערבית, גילופים מורכבים ועושה רושם ששושלת סאדי לא חסכה דבר כדי לפאר את שמה בנחלה זו.
הבית ספר הכי יפה במרוקו
במרקש מספר מוזיאונים מסקרנים ואחד היפים והבולטים בהם הוא מוזיאון דאר סי סעיד, ששוכן במבנה ארמון דאר מנבהי, בו תראו תמונות היסטוריות של העיר, כלי נשק עתיקים, רקמות מסורתיות וגם אמנות מקומית עכשווית.
אטרקציית חובה נוספת היא ביקור בבית הספר בן יוסף (Ben Youssef Madrasa), "מדרסה" שהייתה המכללה האסלאמית הגדולה ביותר במרוקו וכיום היא אתר היסטורי. ה"מדרסה" היא על שם הסולטן האגדי אלי בן איבן יוסוף, ששלט בעיר במאה ה-12 ועיצב את דמותה. מדובר במבנה מפואר שבו חצר פנימית המוקפת גלריות ממזרח וממערב ובה אולמות שונים ובריכת נוי. עיטורי הקיר המרהיבים, המסדרונות והקשתות וההשתקפות של כל היופי הזה ממימיה של בריכת הוי, הופכים את המבנה, על 130 חדריו, לשובה עין.
מרקש הצבעונית תחשוף בפניכם את מרוקו של ההרים, מרוקו מלאת המסורות, ההיסטוריה והאגדות ומצד שני תספק לכם קצב ואווירה כמו שעיר מסחר יודעת לספק. טיול בעיר ומבט אל הרי האטלס בשקיעה יגרמו לכם להבין למה צ'רצ'יל התאהב בה, כי סביר להניח שאתם תתאהבו בה גם.
למידע נוסף על טיול למרוקו