הנחלים התמלאו: איפה תראו זרימה מרהיבה בצפון הארץ?

בווידאו: מפל ונחל הבניאס, כפי שתועד בסוף השבוע

אומרים שיש שלושה דברים שאי אפשר להסיר מהם את המבט: מים זורמים, אש בוערת ואנשים עובדים. ובכן, העניין האחרון נדמה מעט לא מוסרי, אבל השניים הראשונים - מנצחים.

אז זה בדיוק הזמן לטפס צפונה, אחרי כל הגשם שפקד אותנו בסוף השבוע האחרון, לשבת מול המים ופשוט להתמסר לסצנה הזורמת. למעשה, גם הטיפוסים הכי נוירוטיים, ימצאו את עצמם חוזרים בסוף היום רגועים להפליא. הנה המקומות שבהם דווח על זרימה בשיא אונה וכדאי לפקוד בימים הקרובים.

הנה שלושה דברים שאולי לא ידעתם על נחל חרמון: שמו נובע משיבוש השם פניאס (על שם האל היווני פאן), הוא מספק כרגע מהמים של נהר הירדן וחלק ניכר ממימיו מגיע ממעיינות החבויים מתחת למערת בניאס.

בנחל האיתן, המזרחי שבמקורות הירדן, זורמים 125 מיליון מ"ק בשנה - מה שהופך אותו לגועש במיוחד בעונת החורף. תוסיפו למשוואה את העובדה שהיום תטיילו בחלק הקניוני וההררי שלו - וקיבלתם סצנה מסעירה להפליא.

כדי ליהנות מכל הטוב הזה, מומלץ לטייל בשביל התלוי, שמאפשר לכם ממש "לרחף" מעל המים, באזור קניוני, כאשר ההליכה נעשית כנגד כיוון הזרימה - מה שיוצר אפקט מרשים במיוחד. שביל צר זה מתפתל ממש מעל הנחל לאורך מ-100 מטרים, וההגעה אליו מצריכה ירידה מעט תלולה ממרומי הרכס. כיף גדול.

רביצה ונשנושים מול המים: מפל הבניאס כמובן. הוא אמנם גמד יחסית לחבריו בגולן - כולה 10 מטרים גובהו - אך הוא מפצה על כך בזרם אדיר. כמה אדיר? מסתבר שזהו המפל האיתן בעל הספיקה הגדולה ביותר בישראל. מול המפל, המצוי במרחק הליכה קצרצרה מהשביל התלוי, נבנתה רחבת תצפית יפה, אך צפו לרסס סמיך במיוחד. בכל זאת, צריך לשמור על המוניטין.
להגיע: מכביש 99, מקרית שמונה או ממסעדה שבגולן. פתוח בשעות 16:00-8:00 (שישי עד 15:00). הכניסה בתשלום: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד.
על הדרך: כרטיס הכניסה שלכם תקף גם לחלק השני של שמורת הטבע, המצוי במרחק נסיעה של דקה ורבע. יש בו מעיינות ופלגי מים, וגם שרידי מקדשים קדומים שנבנו במערות. אפשר גם לצעוד לשם ברגל, במסלול טיול יפהפה החולף בנופי השמורה (אך נדרש רכב הקפצה, אם אתם רוצים לחזור בנוחות נקודת ההתחלה).

נהר הירדן, שמוסיף חן רטוב לשבר הסורי-אפריקאי, כיכב לאורך ההיסטוריה בסיפורים, מחזות ויצירות אמנות בעולם כולו, מתפתל לאורך של כ-250 ק"מ, ומציע תפאורה המשתנה בכל מקום שבו הוא חולף. אף פעם לא משעמם לצדו.

אחד המקומות הנעימים, הרגועים והנוחים לצפות בו הוא בטיילת הירדן, הקרויה גם טיילת עמי. זהו מקום מוסדר, נגיש ופשוט להגעה, והטיילת עצמה חולפת לצד המים לאורך של קילומטר וקצת, בין כפר בלום לשדה נחמיה. פשוט תפסו פיסת דשא או ספסל, וקיבלתם מראה שקשה להסיר ממנו את המבט. ויש גם כמה נקודות פיקניק מנצחות.

רביצה ונשנושים מול המים: בנקודה מסוימת באמצע הדרך, הטיילת המוסדרת מציגה לראווה חלון הזדמנויות מרומז של טבע קצת יותר פראי. ממש בקטנה. זו קורה לצד מקבץ עצים אל מול אשדים קטנים השוצפים ברעש גדול. זה יהיה המקום שלכם.
להגיע: מכביש 977 לקיבוץ כפר בלום. אחרי הכניסה לקיבוץ פונים ימינה לחניון של בית הספר, מחנים וצועדים לטיילת, שממתינה לכם בצדו השני של גשר החולף מעל המים.
על הדרך: בדרך לכאן או בחזרה, שווה לעשות עיקוף קל ולשבת לצד המקום שבו מדגים הירדן שהוא לא תמיד רגוע. זה קורה באזור הירדן ההררי, בין נופים פתוחים וזרימה מהירה וסוחפת. מומלץ למצוא פינה סמוך למצד עתרת, שרידי מבנה צלבני נושן. מכאן הכל תלוי בכם. הכניסה למצד עתרת מכביש 91, ליד גשר בנות יעקב. מחפשים שביל עפר בסימון אדום ויורדים לשטח.

נחל חרוד הוא לא הראשון שעולה בראש כאשר חושבים על זרימות יפות, אבל הכל תלוי בתזמון הנכון.
הנחל נולד באזור גבעת המורה וזורם לאורך כ-35 ק"מ עד שהוא מתמזג עם נהר הירדן. באזור בית שאן, הוא מציע שואו יפה ופסטורלי, בזכות פארק שהוקם במיוחד עבורו. זהו "פארק בין הגשרים", שבו חולף שביל בעל שם זהה.

השביל חולף לצד המים, מתעקל בין גבעות נמוכות, גשר רומי עתיק ומרשים והמון פינות נהדרות לפיקניק. או סתם רביצה לא מחייבת מול המים. יופי של מקום שתשמחו לאמץ בכל פעם שאתם באזור.

רביצה ונשנושים מול המים: כל מקום ליד המים יעשה את העבודה, והכי טוב - לצד או מעל אחד הגשרים.
להגיע: מחנים בחניון משולט היטב של פארק בית שאן, על כביש 7078. החניון נמצא ליד הכניסה הצפונית-מערבית של העיר. הולכים כמה שרוצים, וחוזרים באותה הדרך.
על הדרך: אם אתם כאן, בשום אופן אל תוותרו על שואו דרמטי במיוחד של נחל חרוד, באזור גשר קניון הבזלת. כאן, מזרחית לבית שאן, הנחל חורץ את דרכו בין סלעי בזלת ויוצר מפלים, כאשר הגבוה שבהם מתנשא לגובה של 13 מטר. יש פה גם גשר תלוי וקצת מפחיד, שילדים ישמחו לאמץ. האתר נמצא בצד המזרחי של כביש 90, ומזרחית מבית שאן.

הוא נולד באזור הרי נצרת ונשפך לאחר כ-32 ק"מ לנחל קישון, ואת הכל הוא עושה בעצלתיים, כמעט בשעמום. אבל באזור שבו תטיילו היום, נחל ציפורי נראה במיטבו. גם בזכות השפיעה הנוכחית וגם בזכות הנוף העוטף את הכל. אפשר לומר שזה נראה כמו ציור מים. תרתי משמע.

הנחל קרוי על שם העיר היהודית הקדומה והוא מציג כאן נופים ירוקים של גבעות ירוקות, כאשר ההליכה שלכם נערכת בשביל מוסדר ונוח מאוד, שהוכשר כאן לפני מספר שנים. פשוט להיטמע בנוף, בלי הרבה מילים מיותרות.

רביצה ונשנושים מול המים: מול טחנת הנזירים הקדומה וגשר האבן המוליך אליה, ממתינה לכם סצנה שנראית כמו גלויה (אם אתם בכלל זוכרים כיצד נראית גלויה). זוהי טחנת קמח ששימשה בעבר את הנזירים הכרמליטים שהתגוררו פה. לא תוכלו לעזוב את המקום הזה - ותכלס, גם אין סיבה לעזוב.
להגיע: מכביש 70 נוסעים לכביש 762 דרך צומת רכסים, חוצים את היישוב ראס עלי ומחנים ליד בית הספר המקומי. שביל בסימון כחול יוביל אתכם לטחנת הנזירים.
על הדרך: להשלמת האווירה הפסטורלית, מומלץ לטייל ביער אלוני אבא, שהכניסה אליו נמצאת מול היישוב אלוני אבא. יש פה שביל מסודר ואי אפשר ללכת לאיבוד.

באזור מרג' עיון שבעמק עיון, בדרום לבנון, נובע נחל זה, שיוצר ליד מטולה קניון עמוק ומחורץ, ובו ארבעה מפלים מרשימים. אפשר לטייל במסלול המלא (טיול קווי, נדרש רכב הקפצה), או להגיע רק אל מפל התנור, המרשים מבין מפלי הנחל. גובהו כ-30 מטר והוא ימלא אתכם ברסס נעים. אם בחרתם באפשרות זו, יותר ממומלץ להמשיך ולטפס בשביל המסומן צפונה, ולצפות בעוד חלקים של הנחל - ולחזור באותה הדרך.

כדאי לדעת כי רוב מימיו של הנחל נתפסים על ידי חקלאי לבנון, ולכן זוכה הנחל לקבל עזרה מנחל דן הסמוך, בדמות הזרמת מים קבועה. אבל במערכת החורפית האחרונה, עיון הסתדר מצוין לבדו, בלי עזרה מאף אחד. הוא שצף, רעש והתיז לכל עבר.

רביצה ונשנושים מול המים: הפעם לא ממש קרוב למים - אלא גבוה מעליהם: טפסו ממפל הטחנה בשביל המסומן אל מרפסת התצפית המצויה גבוה מעליו. מכאן תזכו לצפות במרחבי הגליל העליון - וגם בנחל עצמו. מיקום מנצח.
להגיע: מכביש 90, דרומית למטולה, בין סימני הקילומטר 477-476. למסלול המלא: חניון השמורה העליון, הנמצא בחלק הצפוני של מטולה (יש שילוט מרחוב המייסדים). פתוח בשעות 16:00-8:00 (שישי עד 15:00). הכניסה בתשלום: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד.
על הדרך: בדרך חזרה הביתה, תנו קפיצה לאגמון החולה, כדי להשלים את התחושה החו"לית שליוותה את כל מראות המים הללו. עונת הנדידה כבר הסתיימה, אבל בכל זאת מומלץ להצטייד במשקפת ולשכור אופניים משפחתיים, ולטייל בין נקודות התצפית השונות.