פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מבצר חשמונאי-הרודיאני לא מוכר נחשף בין מודיעין להרי גופנא

      בין מודיעין להרי גופנא - המקומות המזוהים ביותר עם מרד החשמונאים - נחשף מבצר חשמונאי (מאה 2 לפני הספירה), שהיה חלק מסדרה של מבצרים מתקופה זו באזור יהודה ושומרון. עוד נחשפו בחפירה: שרידי חומה, מקוואות טהרה ובורות מים גדולים

      גבעת מבצר חשמונאי בין מודיעין להרי גופנא (מערכת וואלה! NEWS , אלעד רביב)
      מתוארך לאמצע המאה ה-2 לפני הספירה. גבעת המבצר החשמונאי בין מודיעין להרי גופנא (צילום: אלעד רביב)

      מאז ראשית היכרותנו עם דרום השומרון וחבל בנימין צדה את עינינו הגבעה החרוטית המתנשאת בגדתו הדרומית של נחל נטוף, כעשרה קילומטרים מצפון-מזרח למודיעין. ביצורה הטבעי יוצא הדופן של גבעה זו, החולשת על מעיין קטן וחורבה גדולה, עשה רושם של מבצר קדום. אולם מלבד בור מים גדול בראש הגבעה ומספר מערות במורדותיה, לא נראו שרידי יישוב של ממש במקום. עד לאחרונה.

      לפני מספר חודשים החלו במקום עבודות פיתוח בעזרת כלים מכאניים כבדים על ידי תושבי הכפר הסמוך דיר אבו משעל. במהלך העבודות, שכללו בין השאר פריצת דרך גישה לראש הגבעה והקמת מבנה, נחשף מגדל רבוע הבנוי בסגנון הלניסטי-חשמונאי, שפינתו הוסרה במהלך העבודות. בשל קרבתו של האתר לעיינות זרקא-נטוף, שמורת טבע מקסימה ומטוילת, הזדמנה למקום קבוצת מטיילים בהדרכתו של אהרן טבגר, דוקטורנט במחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת אריאל.

      מספר ימים לאחר התגלית, נערך במקום סיור שבמהלכו נמצאו, בנוסף למגדל: שרידי חומה היקפית, פריטים ארכיטקטוניים, מקוואות טהרה, בורות מים גדולי ממדים וכן שברי כלי חרס רבים מהתקופות החשמונאית וההרודיאנית שנחשפו במהלך חפירות של שודדי עתיקות. תיעוד השרידים בוצע בידי דביר רביב מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן במסגרת מחקרו על דרום השומרון וחבל בנימין. מיקום בראש גבעה נישאת, שרידי ביצורים ומערכת אספקת מים מרשימה, הם המאפיינים העיקריים של מבצרי מדבר יהודה ושל המבצרים אשר הוקמו בחלקיה המיושבים של יהודה במהלך ימי הבית השני. לציון מיוחד ראוי מיקומו של האתר - בין מודיעין להרי גופנא - המקומות המזוהים ביותר עם מרד החשמונאים. במודיעין פרץ המרד, והרי גופנא שימשו כבסיס להתארגנות ולוחמה במהלך שנות המרד (שישה מתוך שמונת הקרבות בין החשמונאים והצבא הסלבקי נערכו סביב אזור זה).

      אחד מקירות המגדל החשמונאי במבצר חשמונאי-הרודיאני ליד הרי גופנא (מערכת וואלה! NEWS , יורם הופמן)
      הרי גופנא שימשו כבסיס להתארגנות ולוחמה בימי המרד. אחד מקירות המגדל החשמונאי (צילום: יורם הופמן)
      גבעת המבצר מבט מערוץ נחל טוף (מערכת וואלה! NEWS , זאב רוטקוף)
      גבעת המבצר, מבט מערוץ נחל טוף (צילום: זאב רוטקוף)
      מאגר מים חשמונאי שנשחף בין מודיעין להרי גופנא (מערכת וואלה! NEWS , שחר כהן)
      מאגר מים חשמונאי שנמצא כחלק מהמבצר (צילום: שחר כהן)

      המבצר מימי יהונתן או שמעון ועד סוף ימי הורדוס

      על הרקע ההיסטורי להקמתו של המבצר במקום, ניתן ללמוד מנתוניו הארכיאולוגיים והגיאוגרפיים-היסטוריים. כלי החרס שנמצאו מאפשרים לתארך את הקמת המבצר לאמצע המאה השנייה לפני הספירה ואת קיומו עד שלהי המאה הראשונה לפני הספירה, כלומר מימי יהונתן או שמעון ועד סוף ימי הורדוס.

      גבעת המבצר חולשת על ערוצו הגדול של נחל נטוף, היורד מהר בית אל מערבה לעבר מישור החוף. אפיקו הרחב של הנחל אִפשר מעבר נוח יחסית בין אזור מודיעין ובין מרכז הר בית אל (הרי גופנא), וניתן להניח שהחשמונאים עשו בו שימוש רב במהלך שנות המרד. כן ראוי לציון הדמיון שבין האתר הנידון לתל חדיד, הממוקם כ-12 קילומטרים מערבה ובגדתו הדרומית של נחל נטוף. שני האתרים ממוקמים בחלקם הצפוני של הפלכים (מחוזות) לוד ורמתיים, שהועברו משומרון ליהודה במסגרת ההסכם שכרת יהונתן החשמונאי עם דמטריוס הב' בשנת 145 לפני הספירה (מקבים א יא, 34). על פי ספר מקבים א (יב, 38) בוצרה חדיד בידי שמעון החשמונאי. לאור זאת, ניתן לראות באתרים אלו חלק ממערך ביצורים שנועד לבסס את השליטה באזור שסופח ליהודה, ולהוות מעין קו ביצורים צפוני של המדינה החשמונאית בראשיתה.

      המגדל החשמונאי שנשחף בין מודיעין להרי גופנא (מערכת וואלה! NEWS , יורם הופמן)
      גבעת המבצר חולשת על ערוצו הגדול של נחל נטוף. המגדל החשמונאי שנשחף (צילום: יורם הופמן)
      מקווה טהרה במבצר חשמונאי בין מודיעין להרי גופנא (מערכת וואלה! NEWS , שחר כהן)
      מקווה טהרה חשמונאי (צילום: שחר כהן)
      מערת קשתות הרודיאנית (מערכת וואלה! NEWS , יחזקאל בלומשטיין)
      מערת קשתות הרודיאנית (צילום: יחזקאל בלומשטיין)

      הגילוי של המבצר תומך בתיאורים הספרותיים

      המבצר הנידון מצטרף לסדרה של מבצרים חשמונאיים-הרודיאניים, שתועדו במהלך השנים האחרונות בחלקיהם המיושבים של יהודה ושומרון, דוגמת: חורבת חמאם (נרבתה) וארומה בשומרון, תל כפירה בבנימין, חורבת טורה בהרי ירושלים, חורבת חושם בשפלת יהודה וחורבת ג'ומג'ום בגוש עציון. מרבית אתרים אלו אינם נזכרים במקורות הספרותיים, זאת בניגוד למבצרי המדבר שנזכרים בשמם. לפי שעה לא ניתן לקבוע מה היה שמו של המבצר הנידון. אזכור אפשרי נמצא במדרש ויסעו ובמקבילותיו, מקור ספרותי שמקובל לראות בו השתקפות של מאבקי יהודים ושומרונים בתקופות הפרסית או ההלניסטית. במדרש נזכר אתר בשם "ארבל" שבוצר עם שוך הקרבות.

      במהלך השנים האחרונות נכתבו מספר מחקרים, המפקפקים באמינותם ההיסטורית של הטקסטים המתארים את ימי המרד החשמונאי. גילויו של המבצר הנידון מצטרף לסדרת תגליות ארכיאולוגיות שנחשפו במהלך השנים האחרונות ברחבי הארץ התומכות בתיאורים הספרותיים.

      מאז חשיפתו, נתון האתר לעבודות פיתוח וחפירות שוד שיטתיות, ובשל מיקומו בשטח B שבשליטה אזרחית פלסטינית לא ניתן לעצור את ההרס.

      פיר כניסה למאגר מים חשמונאי (מערכת וואלה! NEWS , שחר כהן)
      פיר כניסה למאגר המים החשמונאי (צילום: שחר כהן)