פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בלי א-ג-דו בבריכה: משתלם לפתוח מלון בוטיק בישראל?

      שוק התיירות צמא לאלפי חדרי מלון, ויזמים ובעלי נכסים רבים מנצלים את ההזדמנות. בדקנו עד כמה זה שווה

      ראיון עם אלין לנגליב מעצבת מלון בראון ביץ' האוס בתל אביב (מערכת וואלה! NEWS)
      מלונות הבוטיק מציעים חוויה שונה מזו שמציעים בתי המלון המסורתיים הגדולים. מלון בראון ביץ' תל אביב (צילום: יח"צ)

      בריכה גדולה, לובי רחב ידיים, צוות בידור ומזנון הכל כלול - זו התמונה שעולה לרובנו בראש כשאנחנו חושבים על בית מלון. אבל בשנים האחרונות צומח בישראל ובעולם טרנד חדש בתחום המלונאות שמחליף את הבריכה בשדרה עירונית, את חדר האוכל בלאונג' שקט ואת המולת המשפחות באווירה עסקית. מלונות הבוטיק צצים בישראל במהירות, אבל האם הם רווחיים?

      מה זה בכלל מלון בוטיק?

      לפי מילון קיימברידג', מלון בוטיק הוא "מלון קטן, אופנתי ומסוגנן שאינו חלק מרשת של בתי מלון". אבל עם פריחת הטרנד ההגדרה הזו כבר אינה מדויקת ועולם מלונות הבוטיק כיום כולל מלונות עסקיים עירוניים, מלונות קונספט, מלונות ספא אקסקלוסיביים ויש אפילו מותגים שמגדירים עצמם כרשת מלונות בוטיק. המשותף לכולם הוא שבתי המלון האלה מציעים חוויה שונה מזו שמציעים בתי המלון המסורתיים הגדולים. מלונות בוטיק הם לרוב קטנים יותר, האזורים המשותפים מצומצמים יחסית ויש דגש רב על האירוח והחוויה האישית של כל אורח. חלק ממלונות הבוטיק מתמחים בנושאים מסוימים, וחלקם פשוט מציעים אירוח רגוע במתחם שקט, מצומצם ונעים.

      או כמו שמגדיר זאת חיים אוחיון, איש עסקים ויזם שהקים את מלון הבוטיק "גליליון" בסמוך לכניסה לאגמון החולה: "אנחנו כרגע בתפוסה של יותר מ-90% למרות שאנחנו מלון בוטיק והמחירים שלנו לא זולים. אנחנו פחות מתאימים לוועדי עובדים ולאורחים שמחפשים לרקוד 'אגדודו' בבריכה".

      לפני עשור טענו שמלונות הבוטיק ייעלמו בסגירת דלתות מהדהדת ומפח נפש עבור המשקיעים. אבל נכון להיום, נראה שהפסימיסטים טעו בגדול. בכל העולם וגם בישראל יזמים של מלונות הבוטיק מבינים שלא מדובר בשיגעון חולף אלא בתחום המתפתח בקצב המהיר ביותר בעולם המלונאות. בנוסף לצמא הרב שקיים בשוק למלונות בוטיק נוספים, היזמים נהנים מתמיכה וליווי של בנק הפועלים לאורך כל הדרך.

      כדור פורח במלון גליליון (יח"צ , ברק אוחיון)
      בעולם וגם בישראל היזמים מבינים שמלונות בוטיק אינם שיגעון חולף אלא תחום שמתפתח.

      "בישראל חסרים אלפי חדרי מלון"

      "האורחים כבר לא מחפשים את הדברים הרגילים", מספר אוחיון. "הם לא רוצים לאכול בחדר אוכל רגיל או להיות בבריכה הציבורית. האורחים מחפשים אינטימיות מסוימת, מכובדות, שפה עיצובית ייחודית ולהיות עם אוכלוסייה שדומה להם". לתפיסתו של אוחיון, ענף התיירות ממציא את עצמו מחדש. "היום אסור לעשות בתי מלון רגילים - יש מקום למלונות קונספט שלמים שנותנים מענה הולם ומקיף לעובדים שלהם. אורח רוצה להיות אורח במלוא מובן המילה".

      "בישראל חסרים אלפי חדרי מלון", מסבירה מירב קסטנבאום, מנהלת קשרי לקוחות בחטיבה העסקית של בנק הפועלים המלווה את ענף המלונאות בבנק. "במקביל, יותר ויותר יזמים ובעלי נכסים הבינו שהעולם הולך לכיוון מלונות הבוטיק ובעיקר הם הבינו את הכדאיות העסקית שבעניין".

      בנק הפועלים סימן את עולם המלונאות כיעד אסטרטגי והקים מחלקה ייעודית לטיפול ביזמים שרוצים להיכנס לתחום. בנק הפועלים מוביל את מימון ענף המלונאות בארץ והליווי שמציע הבנק מתחיל בשלב מימון הקרקע, ממשיך בליווי במהלך הבנייה ולבסוף, לאחר פתיחת המלון, פריסת האשראי שהבנק העמיד לפרק זמן ארוך. הבנק תופר למעשה חליפה מותאמת אישית לכל יזם שמעוניין להקים מלון.

      לדברי אוחיון, המחסור בחדרים עולה לנו מיליארדי שקלים בשנה. "בגליל, בסביבת אגמון החולה למשל - שהוא אתר הצפרות השני בחשיבותו עולם - מספיק שנביא מיליון אחד מתוך 160 מיליון הצפרים הרשומים בעולם. זה יזרים לכלכלה המקומית כחמישה מיליארד שקלים בשנה. אבל זה כרוך בהקמה של עוד בתי מלון, שדה תעופה בינלאומי ועוד תשתיות". לדבריו, התיירות היא מנוע צמיחה לאומי אדיר ולא ממומש: "בצפון יש הזדמנות לעבור ממודל של מוקדים תיירותיים למודל של אזור תיירות. יש שפע של אתרי מורשת, אטרקציות, סצנת יין ושמן זית, סצנה קולינרית ומגוון רחב של פעילויות - אבל כמות בתי המלון לא גדולה".

      חוף תל אביב (ShutterStock)
      "היום אסור לעשות בתי מלון רגילים". חוף תל אביב (צילום: ShutterStock)

      "יש פה כדאיות כלכלית"

      "יש הרבה בעלי קרקעות ובעלי בניינים ישנים בתל-אביב שלא פיתחו את הנכסים שלהם, והשכירו אותם למשרדים", מסבירה קסטנבאום. "בתכנית המתאר המקומית "תא/5000" של עיריית תל-אביב, לדוגמה, בעלי נכסים שיבנו מלון יקבלו זכויות בנייה למגורים, וזה לא התמריץ היחידי בישראל. "גם מחוץ לתל אביב, המדינה נותנת מענקים וגובה המענק משתנה לפי אזור גאוגרפי וסוג המלון. היזמים מבינים שיש פה כדאיות כלכלית. לעומת בניית נכס למגורים ומכירת דירות - השקעה במלון היא אמנם ארוכת טווח אבל מצד שני ממשיכים להחזיק בבעלות על הנכס".

      בסקר השנתי האחרון של התאחדות מלונות הבוטיק והלייפסטייל העולמית (Boutique and Lifestyle Lodging Association, BLLA), לכל המשיבים, בלי יוצא מן הכלל, היו תכניות להרחיב את המלון. כמו כן, לפי סקר התחזיות לשנת 2018 שערכה ענקית ייעוץ הנדל"ן CBRE, הנכסים בתחום מלונות הבוטיק והלייפסטייל ייהנו בשנה הקרובה מהכנסה ממוצעת לחדר (RevPAR) ופדיון יומי ממוצע יומי לחדר (ADR) יותר מכל סוג מלון אחר.

      כל הרשתות המסורתיות בארץ הבינו את הטרנד החדש ושינוי הטעמים של קהל הלקוחות. לכן, הן התאימו את עצמן ויזמו מלונות חדשים בהתאם - רשת מלונות דן פתחה את מלון הלינק בתל אביב, ישרוטל הקימה את מלון פאבליקה בהרצליה פיתוח ופתאל יזמה את מלון רוטשילד 22 ואת הניקס בתל אביב והרצליה וידן עוד נטויה. לצד הרשתות המסורתיות, קמו רשתות ומותגים חדשים, כגון מלון גורדוניה במעלה החמישה ורשת מלונות בראון בוטיק. רשת מלונות בראון התחילה את דרכה בשנת 2009 עם 2-3 מלונות קטנים וכיום כאסטרטגיה מרחיבה פעילות והגיעה לכעשרה בתי מלון ופרויקטים נוספים נמצאים בשלב התכנון. .

      יש לכם נכס ורוצים לדעת עוד איך אפשר להפוך אותו למלון בוטיק? הקליקו כאן