פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נחשפה כתובת אבן בת 2000 שנה המציינת לראשונה את שמה המלא של ירושלים

      הכתובת היחידה במינה מהמאה ה-1 לספירה, התגלתה על עמוד ששולב במבנה רומי בסמוך לבנייני האומה של היום, ועליו כתובת ארמית באותיות עבריות "חנניה בר דודלוס מירושלים". החוקרים: "'ירושלים' בכתיב מלא - ממצא נדיר ביותר"

      נחשפה כתובת אבן בת 2000 שנה המציינת לראשונה את שמה המלא של ירושלים

      תגלית מרגשת מירושלים הוצגה לראשונה היום (ג') במוזיאון ישראל: כתובת אבן יחידה במינה מתקופת בית שני (המאה ה-1 לפני הספירה), המציינת את שמה של ירושלים באותיות עבריות בכתיב מלא, כפי שהוא מוכר בימינו.

      הכתובת נחשפה בחורף האחרון ליד בנייני האומה בירושלים, בחפירה שניהלה ארכאולוגית רשות העתיקות דנית לוי לפני סלילת כביש חדש, ביוזמת מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, ובמימונה. במהלך החפירה נחשפו יסודות מבנה מהתקופה הרומית שנתמך בחוליות עמודים. גולת הכותרת היתה חוליית עמוד אבן עגולה, ששולבה במבנה הרומי בשימוש חוזר, ועליה כתובת ארמית באותיות עבריות, האופייניות על פי צורתן לימי הבית השני, סביב ימי שלטונו של הורדוס. וזו לשון הכתובת:
      חנניה בר
      דודלוס
      מירושלים

      ארכאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך, ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, אשר קראו וחקרו את הכתובת, מציינים כי "כתובות מימי הבית הראשון והשני המציינות את השם ירושלם / ירושלים נדירות ביותר". לדבריהם "נדיר אף יותר הוא ציון השם ירושלים בכתיב המלא כפי שמקובל לכתוב בימינו, ולמעשה, זוהי כתובת האבן היחידה מתקופת הבית השני המוכרת במחקר, המציינת את השם ירושלים בכתיב מלא. מופע כזה מוכר פעם אחת בלבד בתקופת בית שני, על מטבע מימי המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה). נדירות השם בכתיב המלא עולה גם מן המקרא, ששם העיר מופיע בו 660 פעם, ורק ב-5 מקרים, מאוחרים יחסית, הכתיב מלא (ירמיהו כו:יח; אסתר ב:ו; דה"ב כה:א; דה"ב לב:ט; דה"ב כ"ה:א)".

      לדברי דודי מבורך, אוצר בכיר לארכאולוגיה במוזיאון ישראל: "ההקשר הארכאולוגי של הכתובת אינו מציע פתרון לשאלה באיזה מבנה שובצה הכתובת במקור, או מי היה חנניה בן דודלוס - אך סביר להניח שהיה קדר אומן, בן לקדר אומן, שאימץ לעצמו כינוי מן המיתולוגיה היוונית, בעקבות דידאלוס, האומן האגדי. מעניין שבחר להוסיף לייחוסו המשפחתי גם את מוצאו מירושלים השכנה".

      כתובת אבן מהמאה ה-1 עם שמה המלא של ירושלים (מערכת וואלה! NEWS , דנית לוי, רשות העתיקות)
      חלק מחוליה של עמודים ממבנה רומי. הכתובת כפי שנמצאה בשטח (צילום: דנית לוי, רשות העתיקות)
      כתובת אבן מהמאה ה-1 עם שמה המלא של ירושלים (מערכת וואלה! NEWS , לורה לכמן, מוזיאון ישראל)
      הכתובת הנדירה מירושלים כפי שמוצגת במוזיאון ישראל (צילום: לורה לכמן, מוזיאון ישראל)

      החופרים העלו חרס

      באזור בנייני האומה, שם התגלה הממצא הייחודי, מתנהלות חפירות לאורך שנים ארוכות, בשנים האחרונות על ידי דנית לוי ורון בארי - הן חשפו, צעד אחר צעד, יישוב שהתמחה בייצור כלי חרס המתוארך למן סוף תקופת הבית השני ועד לתקופה הרומית המאוחרת - במשך כ-300 שנה ברצף. לדברי דנית לוי, "זהו האתר העתיק הגדול ביותר לייצור מוצרי חרס באזור ירושלים".

      בסוף תקופת הבית השני, ובמיוחד בימי שלטונו של הורדוס, התרכזו מפעיליו בעיקר בייצור כלי בישול. מתקני הייצור נמצאו פזורים ברחבי האתר, והם אורגנו ביחידות ייצור שכללו כבשנים, בריכות להכנת טין, מאגרי מים מטויחים, מקוואות וחללים לעבודה לייבוש ולאחסון התוצרת. לצד השטח שבו פעלו מתקני הייצור, התפתח כפר קטן שפרנסתו התבססה על ייצור כלי החרס. התוצרת שווקה בכמות גדולה לאוכלוסייה בירושלים וסביבותיה ולבאים בשעריה, ואף לעולי הרגל היהודים שפקדו את העיר. לאחר חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה, שב בית היוצר לפעילות מצומצמת ובראשית המאה ה-2 לספירה, הלגיון העשירי הרומי הקים במקום בית יוצר חדש לייצור המוני של מוצרי בנייה מחרס - רעפים, לבנים וצינורות וכלי מטבח, כלי שולחן וכלי אגירה האופייניים לצבא הרומי. כבשני הלגיון ומוצרי בית היוצר מוצגים במרתף מרכז הקונגרסים בבניני האומה ובמוזיאון ישראל.

      לצד הכתובת הנדירה יוצגו לציבור כבר ממחר במוזיאון ישראל שני פריטים מרתקים: כתובת פסיפס יוונית, מן המאה ה-6 לספירה, שנחשפה סמוך לשער שכם, המנציחה בנייה של מבנה ציבורי בירושלים בתקופה הביזנטית - ככל הנראה אכסניה - על ידי הקיסר יוסטיניאנוס ואב מנזר בשם קונסטנטין. שניהם מוזכרים יחד גם בכתובת הבנייה של כנסיית הניאה המפוארת, שהתגלתה בחפירות הרובע היהודי בשנות ה-70 ומוצגת במוזיאון זה מכבר. שתיהן עדויות לפיתוח העיר לפני 1500 שנה בידי האימפריה, לקראת הגלים האדירים של עולי רגל נוצרים שהגיעו בתקופה זו לארץ הקודש.

      יוצג גם מכסה ארון קבורה מאבן מן המאה ה-1 לספירה ועליו חקוקה כתובת עברית: ".... בן הכהן הגדול...". המכסה נמצא באחוזה כפרית מצפון לעיר והוא עדות נוספת למעמד הגבוה ולעושר של משפחות הכוהנים בימי הבית השני.

      פרופ' עידו ברונו, מנכ"ל מוזיאון ישראל: "כבן העיר ירושלים, אני חש התרגשות גדולה בקריאת הכתובת הזו שנכתבה לפני 2,000 שנה, במיוחד כאשר מדובר בכתובת שנגישה לכל ילדה וילד שלמדו לקרוא בשפה חיה, שעושה שימוש באותו הכתב מזה למעלה מאלפיים שנה. שיתוף הפעולה החשוב והמעניין בין רשות העתיקות לבין מוזיאון ישראל, שבא לידי ביטוי גם בטיפול ובהצגת ממצאים חדשים, מאפשר לציבור הרחב להיחשף לתגליות החשובות מכל רחבי הארץ ולהכיר את התרבויות העתיקות שהתפתחו בישראל במרוצת הדורות".

      המחקר על הכתובת הנדירה יוצג ביום ד' הקרוב בערב הרצאות במוזיאון ישראל, שיפתח את הכנס "חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה".

      כתובת אבן מהמאה ה-1 עם שמה המלא של ירושלים (מערכת וואלה! NEWS , לורה לכמן, מוזיאון ישראל)
      המוצגים במוזיאון ישראל (צילום: לורה לכמן, מוזיאון ישראל )
      החפירה הארכיאולוגית בבנייני האומה כתובת אבן מהמאה ה-1 עם שמה המלא של ירושלים (מערכת וואלה! NEWS , יו??לי שוורץ, רשות העתיקות)
      החפירה הארכיאולוגית בבנייני האומה (צילום: יו?לי שוורץ, רשות העתיקות)
      כתובת אבן מהמאה ה-1 עם שמה המלא של ירושלים (מערכת וואלה! NEWS , יו?לי שוורץ, רשות העתיקות)
      דנית לוי, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, ליד הכתובת כפי שנמצאה בשטח (צילום: יו?לי שוורץ, רשות העתיקות)