פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טורקים ואיראנים: בדיקות DNA בשלדים בני 6,500 שנה בפקיעין חשפו את מוצאם

      המחקר, שנערך בהובלת אוניברסיטת תל אביב, מעלה שבשונה מהאוכלוסיות שקדמו לה באזור, אוכלוסיית פקיעין בתקופה הכלכוליתית היא תערובת של אוכלוסייה מקומית עם אוכלוסייה שהגיעה מצפון מסופוטמיה (טורקיה ואירן של היום)

      מקטרים מהתקופה הכלקוליתית שנמצאו מערת פקיעין (מערכת וואלה! NEWS , מריאנה זלצברגר, באדיבות רשות העתיקות)
      מקטרים מהתקופה הכלקוליתית שנמצאו במערת פקיעין (צילום: מריאנה זלצברגר, באדיבות רשות העתיקות)

      בדיקת DNA שבוצעה בעצמותיהם של 22 בני אדם, שנקברו לפני כ-6,500 שנה במערת קבורה בפקיעין שבגליל, מצאה כי האוכלוסייה, שנחשפה עם גילוי המערה בשנת 1995, הינה תערובת של אוכלוסייה מקומית עם אוכלוסייה שהיגרה לכאן מהצפון, מאזורי אירן וטורקיה של ימינו. המחקר, בהובלת ד"ר הילה מאי ופרופ' ישראל הרשקוביץ מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה, ומרכז דן דוד לחקר תולדות האדם, בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בוצע בשיתוף עם ד"ר דינה שלם ממכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ורשות העתיקות וכן עם אאודין הארני ופרופ' דיויד רייך מאוניברסיטת הרווארד שבארה"ב. המאמר מתפרסם היום (ב') בכתב העת היוקרתי Nature Communications.

      "מערת הקבורה הייחודית היא מערת נטיפים טבעית, שהתגלתה בשנת 1995 בעת הרחבת כביש בפקיעין שבגליל העליון," ציינה ד"ר דינה שלם ממכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ורשות העתיקות. "במערה נחשפו שרידים של למעלה מ- 600 בני אדם מהתקופה הכלקוליתית - כ-6,500 שנה לפני זמננו. העצמות נקברו בקבורה משנית בתוך קנקנים ומכלי קבורה מטין (גלוסקמאות) בעלי עיטורים ייחודיים: בחזית הגלוסקמאות מפוסלים פני אדם, הכוללים אוזניים, עיניים, זקן, ולפעמים גם ידיים ושדיים. לצד מכלי הקבורה נמצאו כלים ופריטים נוספים, שחלקם אופייניים לאותה תקופה באזורנו, וחלקם מעידים על קשר תרבותי לאזורים מרוחקים".

      מאז הגילוי, במשך למעלה מ-20 שנה, תהו החוקרים אם האוכלוסייה שקברה את מתיה במערה היגרה לאזור ממקום אחר והביאה עמה אלמנטים תרבותיים חדשים, או שמדובר באוכלוסייה מקומית שאימצה רעיונות מתרבויות שכנות דרך קשרי מסחר.

      מערת פקיעין (מערכת וואלה! NEWS , ד"ר הילה מאי)
      מערת פקיעין (צילום: ד"ר הילה מאי)
      ארון קבורה מהתקופה הכלקוליתית מערת פקיעין (מערכת וואלה! NEWS , מריאנה זלצברגר, באדיבות רשות העתיקות)
      ארון קבורה מהתקופה הכלקוליתית במערת פקיעין (צילום: מריאנה זלצברגר, באדיבות רשות העתיקות)

      רצפי דנ"א אנושי השתמרו בעצמות של 22 פרטים במערה

      "מלכתחילה היה ברור שרק מחקר גנטי יוכל לתת תשובה לשאלה הזו, אבל הסיכויים לכך נראו קלושים," הסבירה ד"ר מאי. "על מנת ליצור את הפרופיל הגנטי של פרטים שחיו לפני אלפי שנים יש להפיק חומר גנטי שנשתמר בעצמות. רוב הבדיקות הגנטיות שנעשו על אוכלוסיות פרהיסטוריות מארץ ישראל נכשלו או סיפקו מידע מועט. זאת, משום שתנאי האקלים בארץ גורמים להרס החומר הגנטי לאורך זמן".

      למזלם של החוקרים, השתמרו, אם כי באופן חלקי, רצפי דנ"א (החומר הגנטי) אנושי בעצמות של 22 פרטים במערה - מספר גדול מאתר יחיד במונחי מחקר גנטי של אוכלוסיות פרהיסטוריות. פרופ' הרשקוביץ הוסיף, כי "החומר הגנטי השתמר, ככל הנראה, בשל "תנאי האקלים המיוחדים ששררו במערה והציפוי הגירני על העצמות, שנוצר עקב טפטוף המים דרך תקרת המערה, ובודד אותן מהסביבה".

      על פי פרופ' רייך מאוניברסיטת הרווארד, "המחקר הגנטי מצביע על כך שמדובר באוכלוסייה הומוגנית השונה מהאוכלוסיות שקדמו לה באזור: אוכלוסיית פקיעין הכלכוליתית היא תערובת של אוכלוסייה מקומית עם אוכלוסייה שהגיעה מצפון מסופוטמיה (טורקיה ואירן של היום)." הערבוב בין האוכלוסיות הביא לחדירה של גנים שלא היו באוכלוסיות המקומיות, כמו הגנים לעיניים כחולות וצבע עור בהיר.
      ד"ר הילה מאי ציינה עוד, כי "לא נמצאה רציפות גנטית בין אוכלוסיית פקיעין הכלקוליתית לאוכלוסיות מאוחרות יותר". הדבר מצביע על שינוי דמוגרפי נוסף באזור שהביא להיעלמותה של התרבות הכלכוליתית"

      ארון קבורה מהתקופה הכלקוליתית מערת פקיעין (מערכת וואלה! NEWS , מריאנה זלצברגר, באדיבות רשות העתיקות)
      ארונות קבורה מהתקופה הכלקוליתית שנמצאו במערת פקיעין (צילום: מריאנה זלצברגר, באדיבות רשות העתיקות)
      קנקן מעוטר לקבורה מהתקופה הכלקוליתית שנמצא מערת פקיעין (מערכת וואלה! NEWS , מריאנה זלצברגר, באדיבות רשות העתיקות)
      קנקן מעוטר לקבורה מהתקופה הכלקוליתית שנמצא במערת פקיעין (צילום: מריאנה זלצברגר, באדיבות רשות העתיקות)