החוק הראשון בכל מוזיאון כמעט - "אסור לגעת" - לא תקף במקרה הבא. המוזיאון הדיגיטלי הראשון בעולם הוא שילוב כמעט פסיכדלי של גלריה לאמנות עם פארק שעשועים, ויש אפילו שיגדירו אותו כחלל רדוף צבעים ורוחות. דברים שאפשר למצוא במוזיאונים אחרים לאומנות לא נמצאים כאן. אין מפות הדרכה, אין תיאורים של התצוגות ואין שלטים המזהירים את הצופים שלא להושיט ידיים אל היצירות. למעשה, אפילו יצירות אמנות של ממש אין כאן - לפחות לא במובן שהתרגלנו אליו, של ציורים או אובייקטים מאחורי קירות זכוכית. במוזיאון MORI לאמנות דיגיטלית השוכן בטוקיו, התאורה והחלל הם האמנות - והם משתנים בכל רגע ורגע.
המבקרים במוזיאון מנווטים במבוך של חדרים אפלים וריקים, נכנסים ויוצאים אל ומתוך 50 מתקנים קליידוסקופיים המופעלים על ידי חיישני תנועה. בכפוף לתנועות המבקרים מוקרנים יצירות אנימציה ותאורה שונות על פני כל סנטימטר משטח התצוגה של המקום, שגודלו עולה על 100 אלף מטרים רבועים שרק מחכים להתגלות. ללא האורות, שטח המוזיאון היה בסך הכל אסופת אולמות ריקים עם קירות שחורים ושטיח מקיר לקיר.
"כל אורח יכול ליהנות מהחוויה הזו בדרכו שלו", אמר או סוגיאמה, העומד בראש המוזיאון. "כותרת התערוכה היא 'ללא גבולות', והיא אמורה לרמז כיצד היצירות השואבות-פנימה הללו מקיימות את הגבולות בין המבקרים במצב של שטף ויזואליה בלתי פוסק".
הודות לטכנולוגיית מיפוי-הקרנה מתקדמת, היצירות מגיבות לתנועה ולמגע ומזמינות את באי המוזיאון להרגיש לרגע כאילו יש להם כוחות על טבעיים. "עם אולימפיאדת טוקיו 2020 והמשחקים הפאראלימפיים המתקרבים, רצינו להציע לעולם משהו ייחודי, משהו שיהפוך את העיר שלנו למושכת וקסומה עוד יותר", הוסיף סוגיאמה.
כך למשל, בחדר שמכונה "יער מנורות" מאות מנורות תלויות בגבהים שונים מעל רצפה מצופה במראה. כשהמבקרים נכנסים לחלל, האור מתפשט מנורה למנורה, כמו אש, ולפני ששמים לב החדר כולו מואר בצבע בוהק אחיד. מוזיקה מוזרה ומעניינת ממלאת את החלל ומשלימה את החוויה הייחודית.
מי שאוהב את האוקיינוס, מוזמן לצייר על פיסת נייר בעל חיים ימי ואז להניח אותו על סורק. בתוך שניות הציורים מופיעים על הקיר, מקבלים חיים משל עצמם, ומתחילים לשחות עם ייצורי ים אחרים. אם תנסה לתפוס את הדג שלך, הוא יגיב לכך ויברח מהמקום.
כל ביקור אינו דומה למשנהו
יצירות אמנות אחרות חוקרות את הטבע ואת מחזור החיים. בהליכה ממתקן אחד למשנהו, צפרדעים ולטאות מופיעות מעת לעת. צעד אחד לא נכון, והן נרמסות מתחת לרגליים. כיוון שכל היצירות מגיבות לנוכחות, לתנועה ולמגע של המבקרים - שום דבר לא מתנגן בלופ והכל דינאמי ומשתנה כל העת. כך מובטחת חוויה ייחודית לכל מבקר ומבקר ואף ביקור אינו דומה למשנהו. המוזיאון מעודד את המבקרים להיות מעורבים ופעילים - לרוץ, לקפוץ, לגלוש, להושיט ידיים ולחקור כיצד הם יכולים להשפיע על מה שקורה מסביב. מומלץ לכן להגיע בבגדים נוחים ובמצב רוח הרפתקני.
אחרי ביקור ארוך במוזיאון ועבור מבקרים שצריכים לנוח ולעכל את החוויה, הוקם במקום בית הארחה המגיש תה יפני מיוחד - ברוח המקום. במחיר של 500 ין נוספים (כ-16 שקלים) אפשר לשתות יצירת אמנות: התה נמזג לספל - ולאחר כמה שניות מופיעה בו תפרחת דינאמית וצבעונית שממשיכה לפרוח כל עוד יש תה בספל.
המוזיאון לאמנות דיגיטלית (בשמו המלא: MORI Building Digital Art Museum) שוכן על האי המלאכותי אודאיבה (Odaiba) שבמפרץ טוקיו. כרטיס הכניסה עולה 3,200 ין למבוגר (כ-104 שקלים) עם הנחות לסטודנטים וילדים. ניתן להגיע למקום באמצעות קו הרכבת התחתית רינקאי, ובאמצעות קו הרכבת החשמלית יוריקמומה.