"דיסלדורף יפה מאוד", אמר על העיר הזו היינריך היינה, המשורר, הפובליציסט ומבקר הספרות גרמני שפעם סיכם את שאיפותיו בדירה צנועה וגג מסוכך עליה, מיטה טובה, אוכל טוב, החלב והחמאה הטריים ביותר, פרחים בחלונו וכמה עצים חסונים לפני פתח ביתו.
פירוש שמה של העיר הוא "הכפר על נהר הדיסל", הנהר עדיין כאן, והוא נשפך עדיין לריין. כפר היא כבר מזמן לא, אבל ביקור בעיר לאחרונה מאמת שהעיר עדיין יפה, אולי יותר מאי פעם, מיטות טובות מוצעות בחדרי מלונות העסקים הצנועים והמפוארים הממתינים לתיירים שבין תערוכת ענק מקצועית זו לאחרת והאוכל טוב במסעדות העכשוויות שבעיר. למי שכבר ביקר בברלין ואולי אף בעיר גרמנית נוספת זו או אחרת, מעניקה דיסלדורף חוויה קצת אחרת. היא יפה, נקייה, רגועה ובטוחה.
לא רק האוכל עכשווי כאן. זו גרמניה עכשווית. יש שאומרים ששנים היתה דיסלדורף "היפהפיה הנרדמת". תקציר החדשות: היא התעוררה. העיר ששלושה רבעים ממנה נהרסו בהפצצות בנות הברית במלחמת העולם השניה נבנתה מחדש. היא מקרינה מודרניות, באיפוק גרמני אבל עם קריצות ארכיטקטוניות אמיצות. כמו למשל, מתחם "מעגן המדיה" שהאטרקציה המרכזית בו היא בנייני "מרכז האמנויות והמדיה" בתכנונו של האדריכל היהודי אמריקאי הנודע פרנק גרי (Neuer Zollhof 1-3).
המבנה הגבוה בדיסלדורף הוא מגדל התקשורת הסמוך, המתנשא לגובה 174.5 מטרים וכולל מסעדה מסתובבת ומרפסת תצפית על נופי העיר (היה סגור לשיפוצים בעת הביקור). עוד במיתחם הזה גם צמד בניני "שער העיר" (Stadttor), עם 20 קומות של זכוכית ופלדה כשגשר בן שלוש קומות יוצר ביניהם אטריום פנימי בגובה 15 מהן, יצירה של האדריכל המקומי קרל היינץ פצינקה. הבניין מאכלס את משרדי הממשלה המקומית של מדינת נורדריין-וסטפאליה ובכלל זה את משרד הנשיא. לידו בית הנבחרים, ובכניסה הצפונית לפרלמנט המדינה הצפונית היצירה "צפון" של חתן פרס ישראל לפיסול, דני קראוון.
ממול, מלון היאט ריג'נסי משקיף על המים הכלואים בתווך והיוצרים מעין אגם, בו שטות ספינות וסירות. יש שם מרפסת עם בר חיצוני ועל כוס יין או בירה אפשר לשבת שם ביום שמש להשקיף אל כל היופי העכשווי הזה ולהגיע למסקנה שהיה שווה להגיע לכאן ולוא רק בשביל הארכיטקטורה ואדריכלות הנוף. עשרות גינות ציבוריות גדולות וקטנות פזורות בעיר.
היינריך היינה, מקור גאוותה של העיר
יש גם כ-40 מוזיאונים. שלושה מהבולטים בהם מהווים יחד את האוסף הרשמי של מדינת נורדריין-וסטפאליה עם למעלה מ-10,000 מ"ר של תצוגות. בהם, מוזיאון K21 (כרטיס מלא 12 יורו), המשמש בית לאמנים עכשוויים מרחבי העולם. האטרקציה הבולטת בו היא "באורביט" (אם תרצו: "במסלול חללי") של הארכיטקט הארגנטינאי תומס סרקנו, שבה מבקרי המוזיאון (האמיצים) לובשים חליפה ייעודית ויוצאים למסע על רשת שהונחה בגובה 25 מ' בחלל פנים המוזיאון. המיצב נצפה היטב מרחבי המיבנה וכך המבקרים משמשים כחלק מהתצוגה המרכזית בו.
תצוגות אחרות פזורות בחללים קטנים יותר שמאפשר הבנין ששימש בכלל כבניין הפרלמנט של המדינה עד 1988 לפני שב-2002 נפתח כמוזיאון. בקפטריה וביום נאה גם בחצר הצמודה, ניתן לסעוד ארוחת צהריים קלה.
מוזיאון וספרייה המוקדשים למפעל חייו של היהודי המומר היינריך היינה, מקור גאוותה של העיר נמצא בעיר העתיקה (Bilker Straße 12-14). מתחת למלון ממש התגלה מוזיאון שואה קטן "האנדרטה והזכרון" (Mühlenstraße 29) עם מכון מחקר, תצוגת קבע ותערוכות מתחלפות. "האנשים של אושוויץ" מוצגת כעת עם רישומי דיו של 111 מאסירי המחנה. כל השילוט בגרמנית בלבד. ניתן לקבל אזניות עם הסברים באנגלית. התערוכה תישאר פתוחה עד ה-8 ביולי.
פסלים אנושיים
האמנות בדיסלדורף בולטת מאד גם מחוץ למוזיאונים והגלריות. גם במרחב הציבורי, בגינות, בכיכרות, בשדרות וברחובות. כך למשל סדרה של כ-10 פסלי דמויות אנושיות ריאלסיטיות מאד, עם סיטואציות רגילות מאד, של הצייר/פסל המקומי כריסטופר פוגלר (Christoph Pöggeler). הן מוצבות במרכז העיר, בגובה, על גבי עמודי מודעות גליליים.
פסל שמרני יותר (Stadterhebungsmonument ) אבל מודרני אף הוא, מעטר זה 30 שנה כיכר העיר (Burgplatz) המרכזית והוא נוצק ב-1988 על ידי קבוצת פסלים לתיאור ההיסטוריה של העיר, מחווה לציון 700 להיווסדה. לא הרחק ממנו פסל מזרקת מים "הגלגלון", פעילות שהיא אחת מסמליה של העיר. דיסלדורף מקיימת קשרי עיר תאומה עם חיפה ובמסגרת זו, קשרי חילופי אמנים עם כפר האמנים הסמוך עין הוד.
כ-300 ברים בעיר אחת
דיסלדורף קומפקטית מאד ומישורית מאד. את רובה ניתן לעשות בהליכה ואת השאר להשלים בתחבורה ציבורית. אפשר גם לשכור אופניים במקום אחד, ולהחזיר בנקודה אחרת. נקסטבייק (nextbike) מציעה אופניים המוצבות להשכרה בעשרות נקודות בעיר. התשלום בכרטיס אשראי והתעריף 1 יורו לחצי שעה, עד 9 יורו מקסימום ליום.
העיר העתיקה (ALTSTADT) של דיסלדורף היא הלב הפועם של העיר גם היום. יש בה כנסיות, מוזיאונים, חנויות, אבל בעיקר מסעדות רבות, וכ-300 ברים, פאבים ומועדונים על כחצי קמ"ר, שזיכו אותה בכינוי "הפאב הארוך ביותר בעולם" ("längste Theke der Welt"). ביום ובלילה אפשר למצוא כאן את חובבי הבירה המקומית מסוג אלט ("ALT") שצבעה נחושת כהה ושלטעמי מרה פחות ומחליקה נעים יותר מבירת פילזנר (או "פילץ" כפי שהיא מכונה בסביבה). כך או כך, אין פה הרבה אופציות, ייעלבו פה אם תזמינו משהו אחר. הבירה מוגשת כאן בכוסות זכוכית שקופות של כ-220 מ"ל בלבד, כדי לאפשר ללגום אותה בעודה צוננת. ע"פ מנהג המקום ימשיכו ויביאו כוס נוספת בכל פעם שזו שלכם תתרוקן, עד אשר תניחו את התחתית על פי הכוס. המחיר נע בין 2 ל-2.5 יורו לכוס שזה כ-40 ש"ח לליטר, שווה לכל נפש. הבירה הזה נולדה במבשלת שומכר (Schumacher), בשנת 1838, לפני 180 שנה, וממשיכים לייצר אותה ע"פ אותה נוסחא גם היום.
בפאבים הישנים ספוני העץ מגישים בירה סביב השעון. בבוקר מגישים לצידה ביצים בחומץ. בלילה, במיוחד בסופי שבוע או כשיש בעיר תערוכה גדולה, הסמטאות הצרות מלאות אלפי מבלים הגודשים את מקומות הבילוי, כל אחד באופיו המיוחד.
דיסלדורף משופעת באוכל רחוב ואחת האטרקציות בעיר העתיקה היא שוק האוכל סמוך לקארל פלאץ - כיכר קארל (Carlsplatz ). הוא נקי, צבעוני, סביבו בתי קפה ודוכני מעדנים המוציאים שולחנות וכסאות והוא מקום מצוין להתרענן בו לפני שממשיכים לתור בעיר. בין הדוכנים הראויים לציון זה המכין כריכי דגים ופירות ים ודוכן גלידה בשם "לקרידס" (LAKRIDS) המציע סוג אחד בלבד, ממכונה, בטעם לקריץ.
מעבר לפינה ניתן למצוא את מאפיית הינקל הנודעת המציעה עשרות סוגי לחמים. יוזף הינקל, דור רביעי למייסדים, עדיין יום-יום שם, מאומר לי שרווח לו לאחרונה כשבתו הבטיחה כי בתום לימודיה האקדמיים היא תיקח עליה את ניהול העסק ותמשיך את מסורת השושלת.
"העיר העשירה בגרמניה"
גם אינספור מסעדות נפלאות ממתינות לתייר המבקר בעיר. רבות מגישות את האוכל הגרמני המסורתי, עם מנה עיקרית עשירה של בשר זה או אחר לצד תפוחי אדמה ו/או כרוב עשויים כך או אחרת, ובאביב, אספרגוס בהירים עבים ועסיסיים מהטובים בעולם, אלה הגדלים באיזור. החדשות הטובות הן שלצידן של מסעדות טיפוסיות ושמרניות, יש גם מיגוון מפתיע של מסעדות איכות מכל הסוגים ולאו דוקא יקרות. בעיר חיים כ-6,000 יפנים, יותר מבכל עיר אחרת בגרמניה. לחובבי האוכל היפני צפויה חגיגה קולינרית במסעדות ובמרכולים.
נגאיה (Klosterstraße 42) עם כוכב מישלן אחד נחשבת היפנית הטובה בגרמניה .היא לא זולה. ארוחת טעימות תעלה שם 170 יורו לאדם. שווה לנסות אבל כל הדרכים מובילות בסוף לתור שלא הרחק משם, מחוץ למסעדת טאקומי TAKUMI (Immermannstr 28) כדי לזכות אח"כ בקדירת מרק אטריות ראמן עם תוספות ע"פ התאמה אישית ושיש מי שהכתירו אותו כבר כראמן הטוב ביותר באירופה (כ-15 יורו). לחובבי הז'אנר, יש פסטיבל שנתי המוקדש לתרבות היפנית והמתקיים מדי שנה באביב, בדרך כלל בחודש מאי. מאות אלפים מגיעים.
דיסלדורף זכתה ביושר לכינוי "העיר העשירה בגרמניה" והיא שומרת על התואר גם בעידן החדש, גם עם פחות תעשייה כבדה. היום היא קודם כל עיר של מסחר ועסקים, של פיננסים ושל מימשל. חברות הייעוץ הגדולות הקימו בה משרדי מטה לגרמניה ואירופה. תושביה גאים בקוסמופוליטיות שלה, ומרכז הירידים של העיר מארח את כמה מהכנסים הגדולים בעולם כמו תערוכת "בוט" (BOOT ) הגדולה באירופה לספורט ימי ו"דרופה" (DRUPA), תערוכת הדפוס הגדולה בעולם, המתקיימת אחת ל-4 שנים. כל תערוכה כזו מביאה לעיר למעלה מרבע מיליון מבקרים מכמאה מדינות. מתקיימים בעיר גם כמה אירועים נחשבים כמו פסטיבל הג'אז באביב, פסטיבל גורמה המתקיים בקיץ ויריד כריסטמס גדול הנערך מדי שנה מסוף חודש נובמבר ועד חג המולד.
עם זאת, ולאור הנ"ל באופן מפתיע, לא הכל נגיש בעיר למי שאינו דובר השפה הגרמנית. קחו בחשבון שבמקומות רבים, גם כאלה אותם פוקדים תיירים רבים, אין עדיין שילוט או תפריט באנגלית. עוד אינדיקציה שבכל הקשור לתיירות נכנסת, העיר עוד בתולית-מה. גם זאת חלק מהחן של היפהפיה המתעוררת.
העושר בעיר בולט ברחוב האלגנטי ברחוב "שדרת המלכים" (Königsallee) של דיסלדורף, שכינויו "Kö". כמו "רמבלס" בברצלונה, "שאנז אליזה" בפריז, אם תרצו פעם "דיזנגוף" בתל אביב, לכאן מגיעים לראות ולהיראות עם שקיות המותגים הנחשבים. אלה פרושים לאורכו בין סניפי בנק ובתי השקעות, מרכזי קניות יוקרתיים כמו "SEVENS" בן 7 הקומות ו-"Kö Galerie" (Königsallee 60) המפואר וכ-200 חנויות האופנה בהן 3 ממותגיו של ג'ורג'יו ארמני, הרמס, קרטייה, שאנל, גוצ'י, ברברי ופראדה. דיסלדורף היא גן עדן למי שרוצה קניות בסטייל ובנינוחות.
לאורך מרכז השדרה עצי ערמונים ותעלת מים אותה אותה חוצים גשרונים. לצידי הקילומטר המרכזי בה גם בתי קפה שביום נאה מוציאים שולחנות וכסאות לישיבה. בשיפולי השדרה גם רחובות כמו Schadowstraße בהם המותגים הזולים יותר זארה, H&M ועוד אינסוף חנויות וחנויות מציאות.
חובבי הספא בגרסתו הגרמני יכולים לצאת ליום של פינוקי סאונה, עיסויים, בריכות שחייה וארוחות בריאות ממזרח לנהר הריין, בספא רשת ואבלי המפעילה מתקנים דומים גם בברלין, קלן.
"דה מדיצ'י" (DE MEDICI), מלון הפאר של רשת "ליבינג הוטל" (Living Hotel), בו התארחתי, נותר אניגמה. אומרים שנבנה כארמון ושימש ככזה 5 שנים לפני שהפך לבית העירייה, מינזר ומוזיאון ושבמלחמה שימש בכלל כמיפקדת המשטרה אין לי אימות על כך. עשו פה עבודה גאונית כדי להתאים אותו למאה ה-21. הוא סופר מודרני, החדרים מרווחים עד מאד עם מיטב הפינוקים של היום, כולל מסך טלויזיה ענק, רצפה מחוממת בחדר האמבטיה, מקלחת השוטפת אותך משלושה כיוונים וראי לגילוח לצד הכיור. מתקן חשמלי לצחצוח נעליים מוצב במסדרון כל קומה. במסדרונות יצירות אמנות, בעיקר ציורים, בעיקר כאלה המתארים את תקופת הזוהר של הבניין כבית ספר של המינזר. הניקיון לעילא ולעילא. בקומת הלובי יש בר ידידותי ומסעדה. ארוחת הבוקר מהטובות שהוצעו לי אי פעם.
הייתי מודאג שהדרך משדה התעופה לקחה רק דקות ספורות. אבל הסתבר שזה רק בגלל שמרכז העיר קרוב כל כך לשדה התעופה. מהמלון ניתן לטייל ברגל לכל אטרקציות העיר העתיקה, הקניות וחיי הלילה. כמה מאות מטרים ממנו ניתן מבדיקה עולה כי מחיר לילה בעונת הקיץ הינו כ-750-970 שקלים לזוג. יש מלונות מצוינים בדיסלדורף גם בחצי ואף שליש המחיר.
לעיר הגעתי בטיסה ישירה מנתב"ג נמל התעופה הבינלאומי דיסלדורף הוא מהגדולים בגרמניה (גדול אף מזה של קלן הסמוכה) והוא משרת בטיסות בינלאומיות את כל חבל הרוהר ואזור ריין-רוהר. בנמל התעופה, השוכן בצפון העיר, סמוך לגבול עם דיסבורג, קיים מונורייל - מהיחידים בגרמניה - המסיע את המבקרים אל הטרמינל. יש מי שמנצלים את קרבתה של דיסלדורף לקלן ואפילו לאמסטרדם (רכבת יוצאת לשם פעמיים שלוש בשעה) ומנצלים את שדה התעופה הנוח שלה כדי להגיע אליהו ביתר נוחות ולרוב במחיר נמוך יותר. יש גם כאלה שמגיעים לכאן למשחקי הכדורגל של אחת מחמש קבוצות הליגה העליונה שבסביבה.
עלות רכבת מנמל התעופה דיסלדורף למרכז העיר (כ-7 דקות) הוא 2.80 יורו למבוגר ו-1.60 לילד. עלות מונית מנמל התעופה בדיסלדורף למרכז העיר (כ-10-15 דקות) עולה כ-29 יורו. כרטיס דיסלדורף קארד עולה 9 יורו ליום או 14 יורו ליומיים ומעניק הנחות בכניסות לאתרים ומוזאונים ברחבי העיר כמו גם נסיעה חופשית חינם בתחבורה ציבורית. ניתן להשיגו באתר לשכת התיירות של דיסלדורף ((duesseldorf-tourismus.de
גרמניה איירליינס מפעילה טיסות ישירות מתל אביב לדיסלדורף 4 פעמים בשבוע בימים ראשון, שני, שלישי וחמישי מה שמאפשר גם נסיעה לסופ"ש קצר או ארוך. הטיסות בשירות מלא וכוללות במחיר הכרטיס מזוודה עד 25 ק"ג, תיק יד עד 6 ק"ג, ארוחה חמה, שתייה קרה/חמה וכו'. מחירי הטיסות החל מ-100 יורו לכיוון.
*הכתב היה אורח של "גרמניה איירליינס", שדה התעופה ולשכת התיירות של דיסלדורף.
