פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קמע חרס עם ברכה מלפני אלף שנה התגלה בעיר דוד

      קמע חרס נושא ברכה בערבית, המתוארך לתקופה העבאסית (מאה 10-9 לספירה), התגלה בחניון גבעתי בעיר דוד שבירושלים. לפי החוקרים, החפץ הזעיר, שגודלו סנטימטר אחד, "היה משובץ בתכשיט או נתון בתוך מיכל כלשהו"

      קמע חרס עם ברכה מלפני אלף שנה התגלה בעיר דוד

      פיסת חרס שעליה כתובת בערבית מהתקופה העבאסית (מאות 10-9 לספירה), נחשפה לפני כשבוע בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים. על החפץ הזעיר, שגודלו סנטימטר אחד, ואשר התגלה בחפירה במימון עמותת אל עיר דוד, הוטבעה כתובת בערבית בת שתי שורות. הכתובת, שפוענחה על ידי ד"ר ניצן עמיתי-פרייס מבית הספר לתלמידי חו"ל (רוטברג) באוניברסיטה העברית, נושאת ברכה או תפילה פרטית:

      כרים יבטח באללה ﻳﺜﻳﻖ (?) ﺑﺍﻠﻠﻪ ﻛﺮﻳﻢ
      רבו (רב) העולמות אללה ﺮﺒﻪ ﺍﻠﻌﻠﻣﻳﻦ ﺍﻠﻠﻪ (?)

      נוסח השורה הראשונה מוכר מחותמות עשויות אבני חן חצי יקרות, כמו גם מכתובות דרכים (גראפיטי) לאורך דרך עולי הרגל למכה (דרב אל-חג') מהמאות ה 10-8 לספירה. חלקן התחתון של האותיות בשורה השנייה שחוק, וקריאתה מתבססת על נוסחים דומים המופיעים על חותמות אישיים ובמספר פסוקי קוראן.

      לדברי מנהלי החפירה, פרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות, "גודלו של החפץ, צורתו, והטקסט שעליו, מעידים ששימש, ככל הנראה, כקמע לברכה ולהגנה". החפץ הזעיר התגלה בתוך חדר קטן, כשהוא חתום בין רצפות טיח. שברי כלי חרס שהתגלו במקום, בהם גם נר חרס שהתגלה בשלמותו, מתוארכים לתקופה העבאסית". "למרבה הצער", מוסיפים החוקרים, "השתמרות השרידים הירודה מקשה על זיהוי תכלית המבנה, אך מעניין לדעת שהתגלו כאן מספר מתקנים המעידים על פעולות בישול. בחפירות קודמות שנערכו באתר נחשפו מתקופה זו מבנים צנועים, הכוללים בתי מגורים ששולבו עם חנויות ובתי מלאכה. סביר להניח שהמבנה האמור שימש חלק מאותו אזור תעשיה".

      קמע עם כתובת ערבית מימי העבאסים נמצא בחניון גבעתי בירושלים (מערכת וואלה! NEWS , אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד)
      עדות ישירה לחיי היום-יום בירושלים בתקופה האסלאמית הקדומה. הקמע שנמצא בחניון גבעתי (צילום: אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד)
      חפירות חניון גבעתי בירושלים (מערכת וואלה! NEWS , קובי הראתי, ארכיון עיר דוד)
      אתר חפירות חניון גבעתי בירושלים (צילום: קובי הראתי, ארכיון עיר דוד)

      ככל הנראה, הקמע היה משובץ בתכשיט

      הקמע הזעיר מהווה עדות ישירה לחיי היום-יום בירושלים בתקופה האסלאמית הקדומה. לא ברור בשלב זה האם הוא הונח במתכוון תחת אחת הרצפות בזמן הבניה, או שמא נישא החפץ הזעיר על ידי אדם ששמו כרים ואבד לו, אך נראה שהיה זה קמע שהכתובת עליו, המהללת את האל, אמורה הייתה להביא לבעליו ברכה.

      לדברי החוקרים, "כיוון שאין בקמיע נקב המאפשר השחלתו על חוט, יש להניח שהיה משובץ בתכשיט או נתון בתוך מיכל כלשהו".

      ד"ר ניצן עמיתי-פרייס, שפענחה את הכתובת, מציינת שחותמות עשויות אבנים חצי יקרות, הנושאות טקסטים דומים, מוכרות מהתקופה העבאסית, אך חפצי חרס כאלה, ודאי כה זעירים, נדירים יחסית בממצא הארכיאולוגי.

      קמע עם כתובת ערבית מימי העבאסים נמצא בחניון גבעתי בירושלים (מערכת וואלה! NEWS , אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד)
      על הקמע הוטבעה כתובת בערבית בת שתי שורות (צילום: אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד)
      נר שמן מהתקופה העבאסית נמצא בחניון גבעתי בירושלים (מערכת וואלה! NEWS , אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד)
      נר שמן מהתקופה העבאסית שנמצא במסגרת החפירות בחניון גבעתי (צילום: אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד)
      קמע עם כתובת ערבית מימי העבאסים נמצא בחניון גבעתי בירושלים (מערכת וואלה! NEWS , אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד)
      הכתובת כנראה נושאת ברכה או תפילה פרטית (צילום: אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד)
      נר שמן מהתקופה העבאסית נמצא בחניון גבעתי בירושלים (מערכת וואלה! NEWS , אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד)
      (צילום: אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד)
      חפירות חניון גבעתי בירושלים (מערכת וואלה! NEWS , אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד)
      החופרים בחניון גבעתי בירושלים (צילום: אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד)