ראש פסלון ייחודי נחשף בקיץ האחרון בחפירות תל אבל בית-מעכה שליד מטולה, בהובלתן של ד"ר נעמה יהלום-מאק, ד"ר נאוה פניץ-כהן (האוניברסיטה העברית) ופרופ' רוברט מולינס (אזוסה פסיפיק).
העיר אבל בית-מעכה הייתה ממוקמת בתקופת הברזל על הגבול בין ממלכת ישראל, ממלכת ארם-דמשק ועיר הממלכה הפניקית צור. הפסלון, עשוי פאיינס, הוא פריט ייחודי ברמתו ובסגנונו, ובשלב זה של המחקר טרם נקבע מוצאו ושיוכו התרבותי. הסגנון המהודר של ראש הגבר מצביע על כך שמדובר באיש נכבד, כנראה מלך. הפסלון נמצא בתוך מבנה מונומנטאלי מן המאה התשיעית לפני הספירה. מיקום איתורו ותאריכו מעלים את השאלה האם מדובר בשבר של פסלונו של אחד המלכים ששלטו באזור באותה תקופה. בין המועמדים האפשריים ניתן למנות את אחאב מלך ישראל, חזאל מלך ארם-דמשק ואת אתבעל מלך צידונים. כולם דמויות מוכרות היטב מן המקרא וממקורות אחרים.
מצד אחד, עבודת פאיינס ברמה כה גבוהה מצביעה על יד מצרית, אך מצד שני, הסגנון והפרטים קרובים יותר לעבודות אבן ושנהב בנות התקופה במרחב הסורי-פיניקי, והדמות המתוארת הינה שמית, ולא מצרית. ייתכן כי חשיפתם של שברים נוספים של הפסלון בחפירות הממשיכות להתקיים באתר ישפכו אור על זהות הפסלון המסתורי.
ממצאים על התיישבות אינטנסיבית בתל
במהלך החפירות במקום נחשפו שרידיה של עיר כנענית מתקופת הברונזה. בתקופת הברונזה המאוחרת שלטה אמנם במרחב חצור "ראש כל הממלכות האלו", אך משזו נהרסה ונעזבה במאה ה-13 לפני הספירה, ייתכן שעבר מוקד הפעילות, ואולי אף השליטה באמצעי הייצור, בדרכי המסחר ובמשאבים האזוריים של עמק החולה, צפונה, לאבל בית מעכה.
מראשית תקופת הברזל זוהה בתל אבל בית-מעכה רצף של שכבות יישוב ובהן מבנים בעלי תכנית אדריכלית ייחודית, המעידים על התיישבות אינטנסיבית. על גבי עיר זו שחרבה בשריפה עזה במהלך המאה ה-10 לפני הספירה, נבנתה עיר בתקופת הברזל ב'. המבנה האיתן שבו נמצא ראש הפסלון שייך לתקופה זו, שהיא תקופת ממלכת ישראל.
השרידים שהולכים ונחשפים בתל אבל בית-מעכה שופכים אור על דפוסי ההתיישבות והתרבות החומרית של עמק החולה וממלאים פער בעדות הארכיאולוגית של דרום לבנון ודרום סוריה, בהיות התל אתר המשתייך גיאוגרפית, ואולי אף כלכלית ותרבותית, לאזורים אלו.