הנה הם באים, איים של שקט: להתנתק מהיום-יום בלי לצאת חופשה

פעם אפשר היה להשיג שקט די בקלות. מספיק היה לצאת מהבית ואיש לא יכול היה להשיג אותנו. משהגיעו הטלפונים הניידים המשימה נהייתה מסובכת. אמנם נהיה קל יותר להיפגש עם אנשים בלי לקבוע מקום ושעת מפגש, אבל אליה וקוץ בה: נהיינו זמינים בכל שעות היום ובכל מקום, גם כאשר זה ממש ממש לא מתאים לנו.

יש הטוענים כי ההצצה הבלתי פוסקת במסך הטלפון הנייד נובעת מהפחד להחמיץ חוויות מהנות שאחרים חווים. הסוציולוגים מכנים זאת FoMo - Fear of Missing out - חרדת ההחמצה. הבעיה העיקרית בחרדת ההחמצה היא שאנחנו נותנים לה לנהל את חיינו. השילוב בין שגרה יומיומית שוחקת לבין ההיצמדות לסמארטפון מתישה, יוצרת מתחים ומרחיקה אותנו מהסביבה. אנחנו עובדים שעות ארוכות, מנהלים בין לבין את חיי הבית והמשפחה ולא פעם מגיעים למיטה בלילה באפיסת כוחות.

איך שוברים את השגרה? כיצד מתנתקים מהרצף הלא נגמר הזה? מהי הדרך לייצר איים קטנים של שקט בתוך יממה עמוסת התראות וצפצופים? מחליטים לעשות unplug - להתנתק כדי להתחבר. ליצור לעצמנו שקט, לעשות דברים שהם עבורנו ולעשות אותם ללא הסחות דעת. איך? יש לנו כמה רעיונות.

אחת הדרכים הטובות ביותר ל-unplug היא תרגול מדיטציה. בשנים האחרונות עוד ועוד אנשים מתרגלים מדיטציית מיינדפולנס (ובעברית: ק?שיבו?ת) - תהליך הבאת תשומת לב ממוקדת ונטולת שיפוטיות לתחושות הגופניות ולדברים המתרחשים עכשיו. תרגול מדיטציה ידוע ככלי נהדר להפגת מתחים. הסיבה פשוטה למדי: אשר אנחנו מרוכזים בתחושות הגופניות אנחנו נמנעים ממחשבות על העבר, שמייצרות לעתים אשמה או חרטה, וממחשבות על העתיד, המובילות פעמים רבות לדאגה ופחד מפני הבאות.

קיימות דרכים רבות לתרגול מדיטציה. אפשר לתרגל לבד או להשתמש בהנחיה מוקלטת (חפשו אפליקציות מיינדפולנס או סרטוני יוטיוב). להשגת אפקט מרבי כדאי לתרגל באופן יומיומי, ואפילו כמה פעמים ביום. אם אתם משתמשים בטלפון שלכם לתרגול הקפידו לנטרל כל צפצוף שיכול להפריע לכם במהלכו.

מיילים, הודעות ווטסאפ ושיחות טלפון אחרי שעות העבודה הפכו לחלק מהיום-יום בישראל ונדמה שלכל מקום שאליו אנחנו הולכים, העבודה הולכת איתנו. אם נחליט לתחום את שעות העבודה מהבית, נפנה את שאר הזמן לתחביבים, סידורים, בילוי עם משפחה או חברים, וכמובן - ליהנות מהשקט שלנו.

כדי להפסיק להביט בו, ולו לשעה אחת ביום, טוב נעשה אם נכוון את הטלפון למצב טיסה. ההתראות תפסקנה להופיע על צג הטלפון ואנו לא נתפתה להביט בו. מומלץ להעביר את הטלפון למצב טיסה בכל זמן שבו אנו מעוניינים בשקט אמיתי נטול הסחות דעת - כאשר אנחנו ישנים, כאשר אנחנו נוהגים, כאשר אנחנו מנסים לסיים מטלה דחופה בעבודה, כאשר אנחנו מתרגלים מדיטציה, וכאשר אנחנו רוצים לבלות עם הילד באין מפריע.

אנחנו עובדים שעות ארוכות מדי יום, ומתכננים ומצפים לחופשה הבאה שלנו. ובכן, למה שלא תצאו לחופשה על בסיס שבועי? תקבעו לכם יום אחד בשבוע שבו אתם יוצאים מוקדם יותר, ולוקחים את הזמן לעצמכם. בין אם זה בילוי עם הילדים, קפיצה לחוף הים או חוג - כל מה שישכיח מכם את הטרדות בעבודה ויעניק לכם אחר צהריים וערב לעצמכם.

אנחנו עסוקים בעיקר בעצמנו, וזו עוד סיבה לכך שאנחנו חיים במעין לופ קבוע של עבודה-בית-עבודה-בית. להתנדב בעמותה או בארגון חברתי ולעשות למען אחרים, יצרו לנו מעגל חיים נוסף, שונה ורחוק מזה שאנחנו מורגלים אליו. ההתנתקות מהחיים שלנו כדי להקדיש מאמץ לטובת האחר, ימלא אותנו בסיפוק וירוקן את הראש ממה שמטריד אותנו.

כפי שכבר הבנתם, ההתנתקות מהטלפון היא עניין של החלטה. עלינו להחליט להשתיק אותו, להניח אותו בתיק, להשאיר אותו בבית, לנתק אותו מהרשת. כדי לתמוך באסטרטגיה הזו טוב נעשה אם נחליט על שעה קבועה ביום המוקדשת לפעילות שאיננה כוללת אביזרים טכנולוגיים. אפשר ללכת, לרוץ, לרכוב על אופניים, לתרגל יוגה או טאיצ'י. אם קשה לכם מאוד להימנע מלהציץ בטלפון אפילו בשעת ריצה או הליכה הימנעו מלקחת אותו אתכם. בשיעור יוגה או טאיצ'י העניין כבר פשוט יותר, שכן ממש לא נהוג להציץ בטלפונים בעת התרגול.

שעה יומית של פעילות גופנית היא הניתוק המושלם, אבל גם פעילויות פשוטות שאינן דורשות התגייסות מיוחדת - בישול, אפייה, טיפול בחיית המחמד, מלאכת יד, קריאה, האזנה למוזיקה - יכולות לעשות את העבודה. נעצו ביומן שעה קבועה ביום (ואם זה קשה אז פעם ביומיים) שבה לא תתבוננו במסך הטלפון. פתחו את ספרי הבישול (או הורידו מתכון מהאינטרנט מבעוד מועד), צאו עם הכלב לטיול ללא הטלפון, סרגו, תפרו, קראו עיתון או ספר כאשר הטלפון רחוק מכם. אם צריך, תנו אותו לאחד מבני הבית למשמורת ובקשו ממנו שייתן לכם אותו שוב רק בחלוף שעת השקט שלכם. נמסטה.