בווידאו: טיול מיוחד ליום העצמאות - השביל הראשון שסומן בישראל
הידעתם כי בין פרחי הבר של ישראל הצבע הכחול הוא הפחות נפוץ? אולם אלה שכן פורחים בכחול או בכחול-לבן (לעיתים ב"תבלון" של צבע נוסף), הם מיוחדים ואהובים, ולחלקם הגדול תזכורת במסורת היהודית או הנוצרית.
לכבוד יום העצמאות ה-70 של ישראל, בחרנו שבעה פרחים (אחד לכל עשור של המדינה), שפורחים בכחול-לבן (לעתים גם בצבע סגלגל) ברחבי הארץ, ורובם גם פורחים ממש בתקופה זו של האביב, כך שניתן לראותם באחד מהטיולים שלכם בחג הלאומי. כחול ולבן, ז הפרח שלי!
1. ורוניקה סורית
מי אני? צמח קטן ושרוע שופע פריחה כחולה וחיננית. גדל בכתמים ויוצר בהמוניו מרבדי פריחה צפופים ומרהיבים. צבעי הפרח כצבעי דגל ישראל, השם שלו מגיע מהשם המדעי "סורית". אבל יש מי שמכנה אותה "הורוניקה הציונית". הברוניקה פורחת מבאר שבע עד הצפון בין החודשים ינואר לאפריל (גם עכשיו).
במסורת: השם על שמה של ורוניקה הקדושה. במסורת הנוצרית ליוותה את ישוע למקום הצליבה (הוויה דולורוזה), וניגבה את פניו במטפחתה. בהיסטוריה של סוף ימי בית שני היו בארץ עוד כמה נשים מיוחדות בשם זה, מהן שנודעו כיפהפיות מושכות וקטלניות.
2. תורמוס ההרים
מי אני?
צמח חד-שנתי גבוה, הפריחה תפרחת בת עשרות פרחים. יפה כצמח בודד ומרשים כמרבד בנוף, צובע בכחול מדרונות ועמקים. העלים מבצעים תנועות מעקב אחר השמש. בבוקר פונים העלים לשמש העולה במזרח, ובמשך היום משנים העלעלים את עמדתם. אבותינו נהגו לאכול את זרעי התורמוס אחרי שליקה (מחמת הרעילות). פורח בסוף החורף במרכז הארץ ובצפונה בדרך כלל במרבדים.
במסורת
בבראשית רבה, מובא הסיפור הבא: מעשה ברבי שמעון בר יוחאי שטבל בכנרת לאחר יציאתו מהמערה, וכדי להכיר טובה על כך פנה לאנשי טבריה ושאל: האם יוכל לעשות דבר מה לרווחתם. תושבי טבריה סיפרו לו שישנם אזורים בעיר, החשודים בטומאת מת וצריך לטהרם. רבי שמעון זרע בשטחים החשודים זרעי תורמוס, ובמקומות שבהם נקברו מתים צמחו התורמוסים בגלל הריקבון שבקרקע, וכך טיהר את טבריה לשמחת תושביה.
3. לשון פר סמורה
מי אני?
צמח המתנשא לגובה של 1 מטר ויותר. רוב חלקי הצמח מכוסים שיכים זיפניים דוקרנים. העלים ארוכים, מעוגלים בראשם ומזכירים לשון פרה. צבע עלי הכותרת של הפרח בצבע: כחול, תכלת כחול-לבן או לבן. הצמח נפוץ בכל חלקי הארץ, פורח עכשיו מפברואר עד מאי.
ברפואה העממית
נעשה שימוש בעיקר בעלים ובשורש לריפוי פצעים בעור וכוויות.
4. עדעד כחול
מי אני?
צמח עם "פריחת אלמוות" בצבע כחול עז. פורח באביב ותחילת הקיץ לאורך שפת הים, בחול ובכורכר במדרונות הפונים לים וסובלים מרסס של טיפות מלוחות. הצמחים מצויידים בבלוטות המפרישות מלח ומווסתות את כמות המלח ברקמות הצמח.
השם "עדעד" ניתן לסוג זה בגלל פרחיו שאינם נובלים, כביכול חי הפרח לעדי-עד. "אשם" בכך בעיקר הגביע, שהוא צבעוני, קרומי ושעיר בעוד הכותרת הלבנה נובלת ונושרת.
שימוש בגינון
ממין זה טופחו זנים שונים לגינת הנוי ולקטיף, מהם בצבע המקורי ומהם בצבעים שונים.
5. איריס טוביה
מי אני?
איריס טוביה הוא גיאופיט, (צמח בעל בצל או פקעת) חינני בגובה בינוני. מבנה הפרח אופייני לאיריס, צבעו נע בין פרטים כמעט-לבנים לבין תכולים. המין קרוב למין איריס ארצישראלי. איריס טוביה הוא מין אנדמי להר הנגב בישראל ולאדום ומואב בדרום ירדן. הפרח היפהפה הזה פורח בחודשים ינואר ופברואר בנגב והרי אילת.
בעבר נקרא "איריס עוזיה", אבל שמו העברי הוסב לאירוס טוביה על שם הבוטנאי הדגול טוביה קושניר ז"ל, שנהרג בשיירת הל"ה, אשר אסף את המין לראשונה עוד ב-1943.
6. זיכריני מאונקל
מי אני?
צמח בינוני בעל פרחים זעירים בצבע תכלת-לבן ממשפחת הזיפניים. פורח באביב, בעיקר בחרמון. הפרח מאוחה בתחתיתו ונפרד למעין עלי כותרת. מינים אחדים מקובלים בגננות.
פולקלור
השם זכריני (או ליתר דיוק "אל תשכחני/תשכחיני") מקורו באירופה של ימי הביניים. מספרים כי גברות נשאו פרח זה על בגדיהן לאות נאמנות ואהבת נצח. נקשרו בו סיפורים רומנטיים על גורל טראגי של אהוב שמת ולא יישכח. במאה ה-15 היה מקובל בגרמניה, כי הנושא פרח זה לא יישכח על ידי אוהביו.
זכריני הוא "פרח המדינה" של אלסקה.
7. גלעינית זעירת-פרחים
מי אני?
לגלעינית זעירת-פרחים יש פרח זעיר, צנוע ומסתתר. כל גודלו 5-20 ס"מ, קוטר פרחיו 2 מ"מ. הצמח שעיר כיאה לבן משפחת הזיפניים, הפרח משפכי כחול או תכול, במרכזו מצוייר כוכב לבן.
הפרח פורח מוקדם באביב, מפברואר עד אפריל. גלעינית זעירת-פרחים גדלה בבתה ים-תיכונית ובשדות בור וכן בערבה. היא שכיחה למדי בחבל הים-תיכוני ובחגורת הספר.
