פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למה לא נוגן ההמנון? הסיפורים המפתיעים מאחורי טקס הכרזת העצמאות

      ככה נראה כיום המבנה ההיסטורי ברחוב רוטשילד שבו התכנסו מנהיגי היישוב להכרזת העצמאות ב-1948

      14 במאי 1948 היה יום שישי שגרתי בתל אביב. כל העיר ממהרת בהכנות לשבת, אך במוזיאון בשדרות רוטשילד ההכנות לכינוס מנהלת העם היו בעיצומן.

      הכינוס, למוזמנים בלבד, הוכרז יום קודם באמצעות הזמנות שנמסרו לחברי מועצת העם ובהן צויין בפירוש "לשמור בסוד את תוכן ההזמנה את מועד כינוס המועצה", וכן המשתתפים נתבקשו להגיע ב"בגדי חג כהים", אולם אחד מחברי מנהלת העם, לא עיכל את חשיבות המעמד, והגיע לבוש במכנסיים קצרים.

      כל המשימות לקראת הכינוס הסודי הוטלו על אנשים שונים:
      על אברהם ריבקינד, מקרן היסוד הוטל ארגון הטקס כולו, ניתנה לו יד חופשית לבחור את "המקום, הצורה, המוזמנים ושאר הפרטים" על מזכירתו של דוד בן גוריון הוטל לרכוש את העט איתה יחתמו חברי מנהלת העם על קלף המגילה, אותו עט שמאז נעלמו עקבותיו. על אוטו ואליש, איש הפרסום, הוטל להכין את אולם המוזיאון לטקס תוך 24 שעות. הוא רכש עץ ובדים בדרום תל אביב, לווה מקרן היסוד תמונה גדולה של הרצל, חוזה המדינה, לווה שטיח לאולם מבית מסחר מקומי, רכש ובדל את הקלף עליו מאוחר יותר יכתוב את נוסח המגילה, ואת הדגלים שלח לכביסה מהירה כדי שיהיו ראויים למעמד ההיסטורי.

      הקשיים לקראת הטקס היו רבים - האולם הקטן היה ועמוס מוזמנים, על כן את התזמורת הפילהרמונית שהוזמנה לצורך נגינת ההמנון מיקמו בקומה העליונה, אך הנער עליו הוטל למסור את האות לתחילת הנגינה של ההמנון נדחק לשירותים, ולבסוף לא הושמע ההמנון במעמד. המיקרופון של צוות הרדיו היחיד הוצב בסמוך לשירותים והם הסתמכו על פתקים שהועברו להם מכתב ה"ארץ" על מנת לדווח על המתרחש.

      אך על אף כל הקשיים, הסיבוכים והמכשולים ההתרגשות היתה רבה כשדוד בן גוריון אמר את המילים -
      "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, היא מדינת ישראל".