פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נסיך הגאות והשפל: סיפורו של המנזר הכי יפה ומיוחד בצרפת

      הוא הוקם בזכות חלום של בישוף נוצרי, הפך לסמל העמידה הצרפתית מול האנגלים, "המלך המטורף" ביצר אותו והחיילים הנאצים הסתתרו בו. הכירו את ההיסטוריה הפתלתלה של מון-סן-מישל, שתופעת הגאות והשפל והאדריכלות המפוארת שבו, הפכו אותו לפנינה של טבע ותרבות

      מון סן מישל, צרפת (ShutterStock)
      נוצר מתוך חלום. מון-סן מישל (צילום: ShutterStock)

      לילה אחד, בשנת 708 לספירה, הבישוף אובר מאברנש חלם חלום. בחלום הופיע המלאך מיכאל, שהורה לו לבנות ארמון על האי הסלעי בשפך נהר הקואנון שבחבל נורמנדי. אובר התעורר ולא עשה דבר. בסך הכול חלם עוד חלום, אחד מיני רבים. אבל החלום לא הרפה ממנו. באחד הלילות המלאך מיכאל הופיע שוב בחלומו, החדיר את אצבעו אל תוך ראשו של אובר ופקד עליו לבצע את המשימה - ומהר. החלום הזה חזר על עצמו שלוש פעמים. אובר התעורר, תרתי משמע, והבין שעליו לבצע את השליחות שהוטלה עליו, ובמובן קצת פחות תיאולוגי - לממש את החלום.

      אזור שפך הנהר קואנון הוא אזור קשוח ומתעתע. תופעת הגאות והשפל בו היא קיצונית, ואי הגרניט שנישא כקילומטר מהחוף אינו המקום הכי נוח לבנות בו ארמון. מכיוון שמי האוקיינוס הקרובים ליבשה רדודים במיוחד, שינוי של מטרים בודדים במפלסם הופך את המקום לאי ולסירוגין מאחד אותו חזרה עם היבשה. המקום היה ידוע לאובר, ובנורמנדי של אותם ימים היה מוכר כמקום פולחן עתיק של בני המקום. האי שימש כנקודה אסטרטגית עוד בימים שבהם הרומאים שלטו בצרפת. עכשיו המלאך מיכאל "רצה" שיהיה בו מנזר, ואובר ביצע. הלך ובנה. מנזר מון-סן מישל קם, וההיסטוריה ואיתני הטבע הפכו אותו למקום מרתק ויפה כאחד.

      הנוף שנשקף ממרומי מון סן מישל, צרפת (ShutterStock)
      נישא לגובה של 100 מטרים מעל פני הים. המראה ממון-סן מישל (צילום: ShutterStock)

      המנזר נישא לגובה של 100 מטרים מעל פני הים והנוף ממנו עוצר נשימה. הוא רווי סמטאות, אולמות, חדרים וכוכים סודיים, חומותיו האדירות הגנו עליו מפני פולשים ועמדו איתן מול גלי הים. בשנת 933 קיבל הסלע חשיבות אסטרטגית כשוויליאם הראשון, דוכס נורמנדי סיפח את האזור כולו לדוכסות שלו. האי הורחב על ידי הנורמנים והפך למבצר שהיווה מכשול מאתגר בחזית האנגלית. האנגלים ניסו לכבוש את האי מספר פעמים אך ללא הצלחה. המנזר היה למבצר. שניים מתותחיהם של האנגלים הוצגו לראווה כעדות לעמידותו של המבצר, והם שם עד היום. האגדה מספרת שעמידתו האיתנה של מון-סן-מישל מול האנגלים העניקה השראה לז'אן דארק להנהיג את צרפת מול הכיבוש האנגלי, וגרמה לה לשמוע את קולותיהם של המלאך מיכאל וקתרינה הקדושה.

      מון-סן-מישל הפך לסמל. ריצ'רד השני, דוכס נורמנדי, שכר אדריכל איטלקי כדי שיעצב את הכנסייה הרומנסקית של המנזר, ומלאכת המחשבת שלו יצרה את הטירה אדירת הממדים שנמצאת באי עד ימינו. בפריז כינו את המקום "הבסטיליה של הים" ובנוסף להיותו כנסייה הוא שימש ככלא. האסירים היו מבוניו. במקום נבנו גלגלי עץ גדולים שאליהם חוברו כבלים עבים והאסירים היו מסובבים אותם כדי להעלות חומרי בניין לראש האי.

      טיול מאורגן לצרפת

      חצר המנזר במון סן מישל, צרפת (ShutterStock)
      היותו מון-סן-מישל מקום קדוש ומקום מוגן בכל אויב, הפכו אותו לאתר עלייה לרגל בימי הביניים (צילום: ShutterStock)

      שארל השישי, "המלך המטורף", הוסיף צריחים, חצרות, תעלות וסוללות, ומון-סן-מישל עמד איתן מול שיני הזמן, הים והאויבים השונים. היותו מון-סן-מישל מקום קדוש ומקום מוגן בכל אויב, הפכו אותו לאתר עלייה לרגל בימי הביניים. נזירים, צליינים וגם דייגים וסוחרים השתכנו בו מפעם לפעם, והשהות במנזר שצץ מתוך הים הייתה מיסטית.

      אולם עליית הזרם הפרוטסטנטי פגעה בו. פחות ופחות נזירים קתולים הגיעו אליו, ובתקופת המהפכה הצרפתית היו נזירים ספורים במקום. המנזר הפך לכלא שנועד להחזיק מתנגדים מהכמורה למשטר הרפובליקאי, וההזנחה פשתה בו. במהלך המאה ה-19 היה המקום מוזנח והעיירה הלכה והתרוקנה מתושביה. בעקבות לחצים פוליטיים אותם יזם הסופר ויקטור הוגו, נסגר בית הכלא ב-1863, ונפוליאון השלישי פיזר את 350 הכלואים בו לבתי סוהר אחרים ברחבי צרפת. ב-1874 הוכרז האתר כמקום לשימור, אולם מון-סן-מישל האדיר והיפה הפך מצבה מפוארת לימים שהיו ואינם.

      ב-20 ביוני 1940, בעיצומו של מהלך הכיבוש הנאצי של צרפת, הגיעו שלושה קצינים של הצבא הנאצי אל האי וקנו מהנזירים מוצרים שונים אותם ייצרו. כמה ימים אחר כך הנאצים התקינו עמדות תצפית במנזר ואיישו אותו עם חיל מצב בן חמישה חיילים. בעידן של מטוסים וספינות, למון-סן-מישל לא היה ערך אסטרטגי כבעבר. למרות זאת הנאצים עיבו את המערך במקום ושמו יצא למרחוק. אלפי חיילים נאצים ניצלו את חופשותיהם כדי לבקר במקום. ב-1944, לאחר פלישת בעלות הברית מחופי נורמנדי, המנזר הפך למקום מקלט לחיילים הנאצים הנסוגים, ומאות מהם, פצועים ומותשים, הסתופפו בחדרים ובאולמות, מתוך ידיעה שבעלות הברית לא יפציצו את המקום נוכח חשיבותו ההיסטורית וייחודו הארכיטקטוני. ב-31 ביולי הגיעו החיילים האמריקאים למון-סן-מישל והמקום היה נטוש. הם מצאו בו כ-180 נזירים וכבשו אותו בלי לירות ירייה אחת.

      מאז, הפך מון-סן-מישל הוא אחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות בצרפת. ב-1979 המנזר הוכרז אתר מורשת עולמית של אונסק"ו בזכותו היותו "אתר שחשיבותו בשילוב הייחודי שבין טבע לתרבות". יופיו של המנזר, השפך הרדוד בו מתפתל נהר הקואנון ותופעת הגאות והשפל המרהיבה הפכו אותו למוקד תיירותי מהמעלה הראשונה.

      מון סן מישל, צרפת (ShutterStock)
      מושך אליו כשלושה מיליון תיירים בשנה ותופעת הגאות והשפל הופכת אותו למיוחד. מון-סן מישל (צילום: ShutterStock)

      העיירה שלמרגלות המנזר בנויה סביב רחוב אחד ראשי המתפתל העולה במעלה הגבעה. בתי המגורים והעסקים העתיקים הנמצאים בה ורחובותיה וסמטאותיה הצרות נבנו שכבות-שכבות במשך השנים. במקום, אגב, עדיין מתגוררים כמה עשרות נזירים.

      האי חובר כבר בשנת 1879 אל אדמת צרפת בגשר אדמה שהפך לדרך של ממש, ובשנות ה-90 נבנה גשר קבע על גבי כלונסאות. עם הכניסה בשערי האי מגיעים אל הכנסייה הקהילית של סנט פייר, הקדוש הפטרון של הדייגים, אשר הוקדמה במאה ה-15. ביקור באולמות בעלות העמודים הגדולים והקשתות שמחברות ביניהם ותומכות במנזר שמעל, חושף את המבקרים לאדריכלות ימי הביניים במלוא תפארתה. באי יש מוזיאון המציג את ההיסטוריה שלו, מוזיאון אקולוגי ונקודות תצפית מהחומות והמגדלים השונים.

      כיום מון-סן-מישל מושך אליו כשלושה מיליון תיירים בשנה. הם באים לצעוד היכן שצעדו אנשי דת מימי הביניים, סוחרים ידועי שם בתקופת הרנסנס, סופרים מהוללים, אסירים פוליטיים, חיילים מצבאות שונים וכאלה שכמותם, שבאו לראות את האי ולהתרשם מהטבע שסביבו ומההיסטוריה שלו.