נראה שלא תמצאו ישראלי אחד שלא אוהב את תאילנד. האיים, החופים, השופינג בבנגקוק. וגם: זיהום האוויר. יודע כל אדם שביקור בבנגקוק בזמן הלא נכון יכול להסתיים בקשיי נשימה ובחוויה לא נעימה בכלל. אבל אפשר גם אחרת. ישנן ערים ברחבי העולם ששמו דגש על איכות הסביבה והקיימות וקידמו פרויקטים שונים על מנת לשנות את אופיין ולשפר את רמת החיים בהן. עיר גדולה אינה חייבת להיות מזוהמת ומזהמת, אלא יכולה להיות ירוקה, מתקדמת וסביבתית. הנה כמה דוגמאות לערים גדולות שגורמות לתושבים להרגיש כאילו הם גרים בכפר מרענן ואיכותי.
אוסלו (נורבגיה)
אוסלו, בירת נורבגיה, היא הבירה הירוקה של אירופה לשנת 2019. זאת בזכות שיבוץ המאבק בשינוי האקלים במקום גבוה סדר העדיפויות העירוני. הבירה הנורבגית מתכננת לקצץ את כמות הפליטות המזהמות ב-50% בשנתיים הקרובות ולהפוך לניטרלית מבחינת פחמן בשנת 2050.
כדי להגיע ליעדים אלה, העיר הציגה שלל אמצעים וכלים. כך למשל, העיר הוכרזה כבירת הרכבים החשמליים של העולם. כ-30% מכלי הרכב שנמכרים בעיר הם חשמליים (מלאים או היברידיים). עידוד המעבר לרכבים חשמליים גם יסייע לעיר להשיג את מטרתה וגם, כמובן, יפחית את זיהום האוויר וירחיב את המרחב העירוני המוגן עבור התושבים. עולם הרכב מתאים את עצמו למציאות החדשה. מותג היוקרה לקסוס, לדוגמה, כבר מיישם זאת שכן כל דגמי הרכב של החברה היברידיים והמכוניות שלו מושלמות לכל עיר סביבתית בעולם.
מטרה נוספת באוסלו שממוקמת גבוה בסדר העדיפויות העירוני היא מחזור משאבים קיימים. כך למשל, ביוגז שמופק מפסולת ביולוגית ומתוכני הביוב בעיר, משמש לתדלוק אוטובוסים עירוניים ומשאיות זבל.
סינגפור
אחת הערים הצפופות בעולם היא גם אחת הערים הירוקות בעולם. ובשנים האחרונות הדבר בולט בצורה חזקה. כך למשל, משנת 2008, כל בניין שנבנה בעיר חויב לעמוד בתקן של "בנייה ירוקה". כלומר כל בניין צריך לעמוד בתקן של חיסכון במים ובאנרגיה, ולקחת בחשבון השלכות סביבתיות וחברתיות שונות.
בנייה, מעצם אופייה של סינגפור - עיר מדינה על אי, יכולה להוות בעיה אך בסינגפור מצאו פתרון מפתיע שגם עובד: הם פשוט משנים את מיקום השטחים הירוקים שאבדו בגלל הבנייה. נניח, מקימים גנים לגובה. נוסף לתמיכה בסביבה, הגנים והמרפסות הגבוהים מספקים גם מקום מפגש לסינגפורים שרוצים לבלות בטבע.
Pinnacle@Duxton, מבנה הדיור הציבורי הגבוה בעולם שמורכב מכמה בניינים, מחובר באמצעות גנים בקומות ה-26 וה-50 ואפשר אף ליהנות מריצת ג'וגינג באותן הקומות. בעיר גם שואפים ופועלים לחבר את הפארקים השונים שנמצאים ברחבי העיר בדרכים שונות כמו גשרים על מנת ליצור רצף ירוק עבור התושבים.
ניימכן (הולנד)
ניימכן ההולנדית היא הבירה הירוקה של אירופה לשנת 2018. עם כ-170 אלף תושבים ולמעלה מ-2,000 שנות היסטוריה, ניימכן היא ללא ספק שם שיש לזכור. העיר הקטנה ממוקמת במזרח הולנד ואחד ממאפייניה העיקריים הוא נהר ואל. אחת הסיבות שגרמו לזינוק של ניימכן ברשימת הערים הירוקות היא עירוב תושבים ויזמים במהלך להפוך את העיר לבריאה ומשגשגת. עד שנת 2045, ניימכן, שנודעה בעבר בשל ייצור מעגלים חשמליים, מקווה להפוך לעיר שצורכת רק אנרגיה ירוקה ומקווה לרתום את החברים בה למשימה זו.
מפה מיוחדת שהועלתה לאינטרנט כוללת את הפרויקטים השונים שנמצאים בהרצה. נוסף לכך, העיר הרחיבה את השטחים הירוקים במרכזה ושדרגה גנים שונים במתחמים בעיר. סיפור מעניין נוסף על המהפך שעוברת העיר נמצא בפארק טורבינות הרוח הראשון שהוקם. אלפי אנשים רכשו מניות בחברות שייצרו את טורבינות הרוח וכך נוצר שיתוף פעולה כולל בין מי שחי בעיר ומי שמספק לה אנרגיה.
ונקובר (קנדה)
שמה של ונקובר עולה בכל פעם שנערכת רשימת ערים ירוקות וזה לא ממש מפתיע. העירייה הצהירה במפורש כי אחת ממטרותיה היא להפוך לעיר הירוקה מכולן. לוונקובר תכנית מפורטת בכל תחום: החל ממחזור פסולת, דרך מים נקיים וכלה בבנייה ירוקה. אם תרצו, ונקובר היא גן עדן עבור חובבי איכות הסביבה ואוהבי החי והצומח ברחבי העולם.
אם ננסה להציע טעימה על קצה המזלג, הרי שבתחום המים הנקיים, בוונקובר סבורים שהשינוי באקלים והגידול באוכלוסייה ישפיעו על צריכת המים בעתיד ובין היתר, הם פועלים כבר עתה לצמצום צריכת מים על ידי תושבי העיר. בד בבד, בעיר גם נקטו ביוזמה אקטיבית ובשנת 2016 אימצו תכנית רב-שנתית לאגירת 90% ממי הגשמים על מנת שיהיה ניתן להשתמש בהם בעתיד. אם הרעיון הזה פתח לכם את התיאבון, מומלץ לבקר באתר העירייה וללמוד עוד - בהחלט יש מה.
תל אביב
גם ישראל עלתה על המפה הירוקה. בשנה שעברה הוכתרה תל אביב כעיר השביעית הכי ירוקה בעולם. הכבוד הירקרק הגיע תודות למחקר של MIT ולכמות העצים הגדולה שנמצאת בעיר הלבנה. בעשור האחרון, כך מתברר, הוכפלה כמות העצים בעיר ונכון לשנה שעברה, ישנם בעיר 260 אלף עצים, לא פחות. לאחר פרסום התוצאות, אמר ראש העיר, רון חולדאי, כי כעת תושבי העיר קוטפים את פירות העבודה הקשה שנעשתה בתחום. ואנחנו אומרים: מילא קוטפים, הם גם נושמים טוב יותר.