פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נכנס יין יצא סוד: פורטו היא היהלום הנחבא של פורטוגל

      אחרי טיול בסמטאות הציוריות ובארמונות המפוארים, וביקור בבית הכנסת הגדול שהקים "דרייפוס הפורטוגלי", זה הזמן לפתוח בקבוק יין פורט, לשבת מול השקיעה ולתת לעיר הקסומה שלחופי האוקיאנוס לחלחל אליכם. הכירו את פורטו, עירו שכולה קסם היסטורי והווה תוסס

      קתדרלת סה, פורטו, פורטוגל (ShutterStock)
      קתדרלת סה מעל בתיה של פורטו (צילום: ShutterStock)

      יש ערים שיפה לראות מתצפית בגורד שחקים, יש ערים שקסמן בא לידי ביטוי בעונת שנה מסוימת, יש ערים שמבט למטה מקצה ההר חושף את יופיין ויש ערים שחובה לבוא בעריהן דרך הים. פורטו היא עיר של ים ונהר, עיר של מים, ויופייה מתגלה בשיט על נהר הדורו - "נהר הזהב" - עד לאוקיאנוס האטלנטי, כשבתי הרעפים והמבנים ההיסטוריים שעל שתי הגדות התלולות כמו מחזיקים את עצמם לא ליפול אל המים.

      פורטוגל למעשה קיבלה את שמה מהעיר פורטו (במקור הלטיני "Portus Cale") שהייתה בירתה לפני ליסבון. כיום היא לבו של כרך הומה בן 1.7 מיליון תושבים. היא החלה כעיר נמל קטנה על שפך נהר הדורו עוד בתקופת האימפריה הרומית, ובמאות ה-16 וה-17 התפתחה במהירות והייתה לנמל הגדול והחשוב באימפריה הפורטוגלית. באותו זמן השם הלטיני של פורטו היה פורטוס קייל, ואזור זה היה ידוע בשם "קונדדו Portucalense" (באנגלית, מחוז Portucale). הכינוי של פורטו הוא "Invicta", מילה פורטוגזית שמשמעותה היא "מעולם לא נכבשה" וזאת משום שבמלחמת האזרחים במאה ה-19 היא שרדה מצור של בן יותר משנה.

      העיר יושבת על גבעות תלולות שביניהן חותר הנהר. העיר וילה נובה דה גאיה בצד הדרומי היא מרכז התעשייה והשילוח של יין הפורט ואילו מרכזה ההיסטורי של פורטו נמצא בגדה הצפונית. פורטו, המכונה עיר הגשרים, הקימה את גשר הקבע הראשון שלה, גשר פונטה דאס, ב-1806. כעבור שלוש שנים הוא קרס תחת משקל אלפי פליטים מהפלישות הצרפתיות במלחמת חצי האי האיברי ומאז הוקמו בעיר ארבעה גשרים שמחברים בינה ובין העיר וילה נובה דה גאיה שמדרום לה. לפני שבנה את המגדל המפורסם בפריז, גוסטב אייפל עיצב את גשר מריה פייה וחלק מגשר דום לואיש הראשון (Ponte de Dom Luís I), שעובר מעל נהר הדורו בעיר. שני הגשרים עשויים ברזל ומזכירים בעיצובם את מגדל אייפל.

      השכונה שבה כל פינה היא הזדמנות לסלפי

      שכונת ריביירה (Ribeira) שבצד הצפוני של העיר הוא לבה העתיד, והיא מאופיינת בסמטאות צרות ושקטות המעוטרות בשפע של בניינים יפהפיים ואתרי תיירות מרכזיים. כל פינה בה היא לוקיישן מושלם לסלפי או תמונה שתשתפו ברשת. בשכונה יש בתי קפה רבים, מסעדות וגלריות, וארגון אונסק"ו הגדיר אותה כאתר מורשת עולמית. כדי להכיר את פורטו ולהתוודע בקסמה, צריך להתחיל בריביירה וללכת ברחובותיה.

      ב-2001 הוכרזה פורטו לבירת התרבות של אירופה. יש בה מוזיאונים בעלי שם, תיאטראות וגלריות והאדריכלות המאפיינת את מבני התרבות השונים נעה בין המאה ה-15 למאה ה-21. בית המוזיקה לדוגמה, בו נערכים קונצרטים שונים הוא מבנה מודרני בסגנון רדיקלי, כשמבחוץ הוא מאופיין בקווים ישרים וחדים. כנסיית סן פרנסיסקו היא ללא ספק אחד המבנים המרהיבים בעיר. הניגוד בין ספסלי העץ הצנועים לבין קירותיה המעוטרים בעבודות זהב מופלאות הוא גדול.

      במרכז ריביירה נמצא המבנה שהוא במידה רבה סמלה של העיר - קתדרלת סה (Sé). כנסייה רומית קתולית זו היא אחד המבנים העתיקים בעיר. בנייתה החלה באמצע המאה ה-12 ונמשכה עד למאה ה-16. הקתדרלה מוקפת בשני מגדלים מרובעים שבראשם כיפות. החזית בעלת חלון ורדים יפהפה בסגנון רומנסקי ובין המגדלים מרפסת בסגנון בארוקי. בצד הצפון-מערבי של השכונה, צמוד לפארק ליסבון, נמצאת כנסיית קלריגוש, שמגדלה המרשים מזדקר בין בתיה הנמוכים של העיר. מגדל הפעמונים הכהה נבנה מסלע גרניט במאה ה-18 והטיפוס אליו לראשו הוא למיטיבי לכת - כ-250 מדרגות מקומת הכניסה עד לקצהו, והנוף הנשקף ממנו הוא עוצר נשימה. זה בדיוק המקום שבו אפשר לתפוס את מהותה של פורטו - ים כחול, נהר מתפל, גגות רעפים אדומים ונוף אורבני מנוקד עצים שנגמר באוקיאנוס.

      בניין העירייה של פורטו, פורטוגל (ShutterStock)
      בית העירייה בשדרת אוונידה דוש אליאדוש (צילום: ShutterStock)

      שדרת אוונידה דוש אליאדוש (Avenida Dos Aliados) היא היפה והמפוארת בעיר, ובה בניין העירייה - ארמון שיש ובו מגדל הנישא לגובה 70 מטרים. בחזיתו פסל הסופר והמשורר הפורטוגזי יליד העיר אלמיידה גארט, ובחלקה הדרומי של השדרה כיכר החירות (Praça da Liberdade), שהוקמה בתחילת המאה ה-18 כחלק מפיתוחה של העיר.

      בקצה הדרומי של ריביירה, סמוך לקו המים, שוכנים ארמון בולשה (Palácio da Bolsa) וכנסיית סן פרנסיסקו. הארמון, ששימש בעבר כבורסה של פורטו, נוסד כמנזר במאה ה-13 ולאחר שנהרס בשריפה בשנת 1832, נתרם המבנה על ידי המלכה מרי השנייה לסוחרי העיר. הם שיפצו את המבנה מהיסוד ובעזרת האדריכל חואקים דה קוסטה לימה ג'וניור שבנה אותו כארמון ניאו-קלאסי, והסוחרים הקימו בו את מושבו של האיגוד המסחרי. כיום מדובר במויזאון מפואר שבו פורטרטים רבים, פסלים ואולם נשפים שעוצב בסגנון ערבי. הכנסייה היא ללא ספק אחד המבנים המרהיבים בעיר והניגוד בין ספסלי העץ הצנועים לבין קירותיה המעוטרים בעבודות זהב מופלאות הוא גדול.

      בית הכנסת שהקים "דרייפוס הפורטוגלי"

      גולת הכותרת מבחינת המוזיאונים בעיר הוא המוזיאון הלאומי סוארס דוס רייס (Nacional Soares dos Reis), שבו אוסף אמנות פורטוגלית מהתקופה בהם שלחה האימפריה זרועות ארוכות אל מעבר לים. מגוון סוגי האמנות גדול וגם מגוון החומרים - מכסף וזהב ועד זכוכית וקרמיקה, ולאחר ביקור בו אפשר ללכת ברגל לאורך הנהר לכיוון מערב ולתפוס תנומה בפארק היפהפה והשקט שמקיף את פביליון רוזה מוטה.

      צפונית-מערבית לפביליון, סמוך לשדרות בואבישטה, נמצא אחד האתרים המרשימים בעיר - בית הכנסת "מקור חיים". זהו בית הכנסת הגדול ביותר בחצי האי האיברי והוא נחנך ב-1938, כשענני מלחמת העולם השנייה כבר התקדרו מעל אירופה. מקימו הוא ארתורו קרלוס דה בארוס באסטו, קצין בצבא פורטוגל אשר גילה כי הוא מצאצאי האנוסים ולאחר שגילה זאת מפי סבו כשהיה בן 10 פעל לחדש את תפארתה של הקהילה היהודית בעיר. באסטו נחשב לגיבור לאומי בפורטוגל ועלילת חייו המפותלת ורוויית עלילות השווא נגדו גרמה למקומיים לכנותו "דרייפוס הפורטוגזי", אולם למרות שמת ב-1961 מר נפש, מורשתו חיה ופועלת ופורטו נחשבת כיום כאחד משני המרכזים הגדולים בפורטוגל יחד עם ליסבון) שבו פועלת קהילת האנוסים.

      העיר פורטו, פורטוגל (ShutterStock)
      יפה בכל שעה ביום. פורטו (צילום: ShutterStock)

      נעימה ביום ותוססת בלילה

      בעוד שביום פורטו נינוחה ואטית, בלילה היא מתעוררת לחיים. הסטודנטים של אוניברסיטת פורטו, שנמצאת בלב הריביירה והתיירים הממלאים את העיר הופכים את הרחובות השקטים ביום לתוססים בלילה. ההילולה בעיר מגיעה לשיאה מדי יוני בפסטיבל סאו ז'ואאו המתרחש בין ה-23 ל-24 בחודש. ביום זה כל העיר יוצאת לרחובות, ובדומה ליום העצמאות אצלנו, ישנם מופעי מוזיקה ברחבי העיר, זיקוקים והרבה אלכוהול. דוכני האוכל ברחובות, המוזיקה הבוקעת מהמקומות השונים והמון האדם יוצרים אווירה שמחה ופסטיבלית לעילא.

      ליוונים יש טברנות, לספרדים פלמנקו ולפורטוגלים יש את פאדו (Fado), סגנון המוזיקה המסורתי של פורטוגל, המנוגן ומושר במסעדות השונות. השילוב בין הים, המוזיקה והאוכל הוא דרך מצוינת להתוודע לרבדים השונים של התרבות המקומית ולקבל את צליליה וטעמיה של פורטו. כאמור, פורטו היא ים. האוכל, הנופים, והאדריכלות מכוונים כולם לאוקיאנוס שלחופו היא שוכנת. לעיר טיילת יפה וארוכה המשובצת חופי רחצה נעימים, ובה תמצאו מסעדות דגים אשר מגישים מנות טריות וטעימות.

      המנה המפורסמת ביותר של המטבח המקומי היא "פרקסיניה" (Francesinha), כריך בן חמש שכבות המורכב מסוגים שונים של נקניקים וגבינות ומלווה ברוטב עגבניות וצ'יפס. גודלו ומרכיביו הופכים אותו לארוחת בראנץ' משביעה במיוחד. מנה נוספת שמזוהה עם העיר היא tripas à moda do Porto - נזיד של שעועית לבנה ותערובת בשרים של בקר וחזיר. מקור המנה, כך מספרים המקומיים, הוא בשנת 1415, אז נלחמו תושבי העיר בפולשים ממרוקו ונאלצו למסור להם את כל בשרם מלבד חלקי פנים וראש. אגב, אם חשקה נפשכם בקפה הפוך או בקפוצ'ינו כדאי שתוותרו ותבקשו מהמלצר את ה"פ?ינגו" - אספרסו עם חלב חם מוקצף מעט.

      טיול מאורגן לפורטוגל

      חביות יין פורט בעיר פורטו, פורטוגל (ShutterStock)
      הסוחרים האנגלים חיפשו תחליף ליין בורדו - ויין פורט הפך למותג עולמי (צילום: ShutterStock)

      הניצחון המוחץ של פורטו על ליסבון

      פורטו וליסבון מנהלות תחרות גלויה ביניהן בכל תחום, אולם יש תחום אחד בו ליסבון נכנעת לפורטו ללא תנאי - יין. אי אפשר לדבר על פורטו מבלי להזכיר את היין שקיבל את שמו מהעיר - יין פורט -שהתפרסם בכל העולם בטעמו המתקתק הייחודי וביכולתו לסובב ראשים במהירות. והיין מתחיל בנהר. עמק נהר הדורו הציורי מתחיל בגבולה המזרחי של פורטוגל, ומתקדם עד לנקודת השפך בפורטו. אורכו כ-900 קילומטר והוא מהגדולים שבנהרות חצי האי האיברי. פניו מגוונים, ונדמה שלאורכו אין נקודה אחת הדומה לרעותה. מדובר בפנינת טבע פורייה ומרהיבה, שבה כרמים עצומים המשמשים לתעשיית היין הענפה של האזור.

      האגדה מספרת על סוחרים אנגלים שחיפשו תחליף ליין בורדו בעקבות המלחמה בין בריטניה לצרפת במאה ה-17. אחד מהם, סוחר מליברפול, הגיע לעמק הדוורו ושתה באחד המנזרים יין מיוחד שאת טעמו לא הכיר. ביין הפורט נהוג להוסיף כוהל ענבים במהלך התסיסה ולא בסיומה ויכולתו להתיישן היטב עמדה לו בתלאות הדרך חזרה לאנגליה. היין הפך מהר מאוד ללהיט בקרב אצילי בריטניה ואלה הפיצו אותו לכל פינות תבל. היין נקרא בפשוט על שם הנמל שממנו שווק לעולם - נמל פורטו. עבור חובבי יין מסלול "דרך היין" שכולל ביקור בעשרות אתרים שונים המוקדשים לתהליך הגידול, הייצור והשימור של יין הפורט, הוא בגדר חובה.

      החופים הכי פופולריים נמצאים באזור הנדל"ני הכי יקר בפורטו ובין היקרים ביותר בפורטוגל כולה, אזור ה"פוז" (Foz) שנמצא במקום בו נהר הדורו פוגש את האוקיאנוס האטלנטי. שם, על החול הרך, אחרי טיול בעיר ולפני ארוחת הערב, פתחו בקבוק פורט, שתו בנחת מול השמש השוקת ותנו לאוקיאנוס להשמיע לכם את הצליל המזוהה עם פורטו - קולם של גלי הים.

      טיולים מאורגנים לחו"ל