"שרונה" של העת העתיקה: רצפת פסיפס נדירה נחשפה בקיסריה

פסיפס רומי נדיר ויפהפה מהמאה ה-3-2 לספירה, שעליו כתובת ביוונית עתיקה, נחשף בימים אלה בגן לאומי קיסריה בעבודות שמבצעות רשות העתיקות והחברה לפיתוח קיסריה ברחבי הגן הלאומי, בשיתוף רשות הטבע והגנים.

הפסיפס התגלה במסגרת חפירות שמבצעת רשות העתיקות במסגרת שחזור גשר הכניסה המרשים לקיסריה בתקופה הביזנטית - חלק מפרויקט הטיילת שמקימה בימים אלו החברה לפיתוח קיסריה, שתוביל מג'סר א-זרקא לגן הלאומי קיסריה. בחפירה נחשף חלק ממבנה גדול ומפואר שעמד במקום בתקופה הביזנטית (לפני כ-1500 שנה). מבנה זה היה - להערכת החוקרים, חלק מרחבה ציבורית גדולה ששימשה לפנאי, לבילוי ולעסקים - מעין "שרונה" של העת העתיקה. להפתעת הארכיאולוגים, מתחת למבנה המפואר, התגלתה רצפת פסיפס מרהיבה, שהייתה שייכת למבנה קדום אף יותר; בן כ-1800 שנה.

לדברי ד"ר פטר גנדלמן וד"ר עוזי עד - מנהלי החפירות מטעם רשות העתיקות, "מדובר בפסיפס צבעוני בגודל של יותר מ-5X3.5 מ"ר, נדיר באיכותו, שעליו שלוש דמויות, דגמים גיאומטריים צבעוניים, וכתובת ארוכה ביוונית שניזוקו בעת שנבנה המבנה הביזנטי מעליו. הדמויות בפסיפס -כנראה גברים, לבושות טוגה (מן בגד מאריג צמר שלבשו הרומאים), ונראה כי השתייכו למעמד חברתי גבוה: דמות מרכזית בתנוחה חזיתית, ושתי דמויות פונות אליה משני צדיה. במי מדובר? תלוי בשימוש המבנה, שטרם הוברר. אם הפסיפס היה חלק מבית אמידים, יתכן שמתוארים בו בעלי הבית. אם המבנה היה ציבורי- הדמויות עשויות לתאר את תורמי הפסיפס, או בעלי תפקיד במועצת העיר".

ג'ק נגר, ראש ענף שימור אמנותי ברשות העתיקות מציין כי הפסיפס הנדיר נעשה ברמת אמנותית גבוהה מאוד, מהסוג שניתן למצוא במקומות כמו אנטיוכיה שבטורקיה. תיאור הדמויות נבנה מאבנים קטנות בצפיפות גבוהה - כ-12,000 אבנים למ"ר. מנהל השימור של רשות העתיקות עובד בימים אלה בשטח על מנת לודא שחלקי הפסיפס שנחשפו ישתמרו כפי שהם ולא יתפרקו עם הזמן, ואזור הגשר מתוכנן מחדש על מנת שניתן יהיה להנגיש את הפסיפס לקהל הרחב".

גיא סברסקי, סגן ומ"מ יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד, מספר כי: "קיסריה העתיקה אינה מפסיקה להפתיע, לרתק ולרגש, ופעם אחר פעם היא חושפת בפנינו פיסת היסטוריה בעלת חשיבות ברמה בינלאומית. הפסיפס המדהים שנחשף הוא תגלית ייחודית בישראל. החשיפה הזו - ובמיוחד כשהיא מצויה בחלקו הצפוני של הגן הלאומי, באזור שכמעט וטרם נחפר, מהווה עדות נוספת לחשיבות מפעל השימור והשחזור חסר התקדים שמאפשרת קרן אדמונד דה רוטשילד, בראשות הברון בנג'מין דה רוטשילד ורעייתו הברונית אריאן דה רוטשילד. ההשקעה האדירה של הקרן, של למעלה מ-100 מיליון שקלים, מאפשרת את הרחבת פעילות החפירה האינטנסיבית לאזורים אחרים בעיר העתיקה של קיסריה ואנו מחוייבים, כמובן, להמשיך ולחשוף את אוצרות קיסריה הגנוזים". סברסקי מדגיש כי מעבר לערך ההיסטורי-ארכיאולוגי החשוב, לחשיפות הארכיאולוגיות החדשות ערך כלכלי משמעותי, שכן הן מהוות שדרוג חשוב למוצר התיירותי הישראלי ומאיצות עוד יותר את תנופת הפיתוח שקרן אדמונד דה רוטשילד יוזמת ומקדמת בקיסריה ובמרחב כולו".

לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, "אני מברך על שיתוף הפעולה הפורה בין כל הגופים שחברו יחדיו ואחראים על העשייה המבורכת בקיסריה. הפעילות שנעשית בשנים האחרונות תנגיש את מורשתה המפוארת של העיר לקהל הרחב ותחזיר את קיסריה לימיה המפוארים, כעיר נמל קוסמופוליטית תוססת, המספקת חוויה תרבותית עשירה לכל המבקרים בה".

לדברי שאול גולדשטיין, מנהל רשות הטבע והגנים, "גילוי הפסיפס מהתקופה הרומית, מציג שוב את קיסריה כפסיפס של תרבויות ועיר רבת פנים. פריחת קיסריה עולה בקנה אחד עם שקיעת ירושלים ובית המקדש שנחרבו בשנת 70 לספירה, על-ידי אותם רומאים ששאפו להנחיל את תרבותם למזרח.

מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, מציין כי מבצע החשיפה, השימור והשחזור הייחודי מתנהל בקיסריה תוך שמירה קפדנית על הערכים הארכיאולוגים ההיסטוריים וערכי הטבע של קיסריה לאורך כל התקופות. כבר כיום מספקת קיסריה חוויית ביקור מהטובות והמרגשות בעולם - וזוכה בשל כך יותר מ-700 אלף ביקורים של תיירים ישראלים וזרים בשנה".