מאז ימי קדם העריץ האדם את העצים: בזכות יופיים, גובהם, אצילותם, מימדיהם התחדשותם ואריכות ימיהם. היו שייחסו לעצים כוחות מגיים, קדושה וכוחות רוחניים אחרים, כשהכל החל מ"עץ הדעת" - שכל האוכל ממנו ידע להבחין בין טוב ורע.
בעבר היו פולחנים הקשורים לעצים (למשל, לאלת העצים "אשרה"). העץ נחשב כמעניק לאדם כוחות, והוא מסמל חיוניות ומתווך בין האדם לאלוהיו. מנהיגים נמשלו לעצים, במיוחד לאלונים. עצים קדושים נזכרו במקרא, והתופעה מוכרת גם באיסלם והנצרות.
גם כיום יש בארץ ישראל עצים מופלאים וקדושים, עצי משאלות ועצים מקוללים שלא יושבים בצילם, ועצים רגילים שנקשרו סביבם מיתוסים.
בואו להכיר חמישה עצים מיוחדים וישישים מדרום לצפון. עצים "עם סיפור" או בלעדיו.
1. דקלי הדום בעברונה, ליד אילת
מראה העצים הנדירים על רקע הנוף של הרי אדום שנפרש לבאים לשמורה, מהווה תפאורה טבעית המעניקה למקום המדברי הייחודי הזה, ולעצים קסם מיוחד. עץ הדום הוא ממשפחת הדקליים. גובהו של העץ כ-15 מטרים. עצי הדום בארת ישראל תוארו על ידי החוקר האנגלי, הכומר הנרי בייקר טריסטראם, כבר בשנת 1864.
העצים הינם בעלי מבנה מיוחד. גזעם מתפצל, דבר שלא נשמע כמותו במשפחת הדקליים הענפה. הגזע איננו ממשיך להתעבות לרוחב עם הגדילה, ועוביו שווה לכל אורכו. בראש כל סעיף מתנוסס זר של עלים ענקיים וקשים. לעלה פטוטרת ארוכה ששוליה קוצניים, וטרף דמוי מניפה, בדומה לעלה של דקל הוושינגטוניה, קוטרו 70 ס"מ! הציפה של הפרי נאכלת באפריקה על ידי קופים. במזרח התיכון נאכלים הפירות הצעירים על ידי בני אדם והם נמכרים בשווקים. מתחת לשכבת הציפה האכילה, ישנה שכבת סיבים קשה השומרת על הזרע ומאפשרת לו לצוף על פני המים.
במלחת עברונה ישנן שתי קבוצות, אחת גבוהה ותמירה שבה קבוצת עצים בולטת, והשנייה נמוכה יוצאת מתוך תלולית חול. גדר נמוכה מקיפה את העצים לשמירה מפני פגיעה.
ייחודו של העץ
עצי הדום המצרי הללו זכו לתשומת לב גדולה, מכיוון שמדובר במין נדיר של עץ ממשפחת הדקליים ועברונה היא מקום תפוצתם הצפוני ביותר בעולם. תפוצתו של העץ משתרעת באזורים חמים במזרח אפריקה, במיוחד בעמק הנילוס. דום מצרי הוא צמח מוגן בישראל, יש לשמור עליו!
איך מגיעים?
נוסעים על כביש 90 מאילת לכיוון צפון ולאחר כעשר דקות נסיעה (גישה בדרך עפר מסומנת בשחור, בין סימני ק"מ 23-22) פוגשים בשלט ימינה לדקלי הדום. נוסעים על כביש כורכר עד שמגיעים לדקלים. הדרך מתאימה לכל כלי הרכב, על דרך כורכר המובילה היישר לקבוצת עצי הדום.
לעצי הדום המצרי אפשר לטייל כחלק מטיול בשמורת עברונה, כ-10 ק"מ צפונית לאילת. המסלול קל ומתאים לכל המשפחה.
2. איקלפטוס לימוני, פתח תקווה
ברחוב אברהם שפירא בפתח תוקוה, מול בית מספר 8, ניצב לו עץ איקליפטוס ענק הנישא לגובה של 20 מטרים (ויש אומרים 30), ומתהדר בגזעו הלבן ובעלוותו הריחנית-לימונית. מטיילים רבים מגיעים לבקרו ובסמוך אליו ניצב שלט ובו, בין השאר, התייחסותה של המשוררת אסתר ראב: "גזעך הישיש הרחב/ און ענפיך/שנים עמדו בגשם וסער".
האיקליפטוס הלימוני הזה, כיתר האיקליפטוסים בעיר, ניטע כדי "לטהר את האוויר" במושבה שהיתה מוכת יתושי קדחת שדגרו בביצות, ושכדברי השיר "אם ציפורים אינן נראות
המוות פה מולך".
העץ ניטע על ידי משפחת רביזון. המשפחה נטעה בחצר שניים או שלושה עצים כאלה, אולם במכת הארבה שפקדה את המושבה בשנת 1915 כוסה רק עץ אחד בחבית, וכך ניצל.
משגדל, הבחינו בייחודו: בגזעו הלבן ובריח הלימון הנודף כשממוללים את עליו. מקור הריח נמצא בחומר ציטרונלין הנמצא בכמות של שליש ממשקל העלה!
טיפ: איספו לכם עלים יבשים שנשרו למדרכה והניחו במגרות הבגדים ובארון.
איך מגיעים?
העץ נצא מול הבית ברחוב שפירא 8 בפתח תקווה.
3. האלון הבודד/עץ המשאלות, כרכור
בהיותי חניכה בתנועת בני עקיבא, היינו מטיילים מדי פעם מהכפר קילומטרים לעץ אלון תבור זה, המוערך כבן 400 שנה, כדי לשבת בצילו, להשתובב בתוך גזעו החלול ולהקשיב לדברי המדריכה. עץ זה היה ידוע בסביבה בתור "העץ הבודד" או "העץ החלול". הוא אלון תבור המוערך כבן 400 שנה.
והנה עברו הימים והעץ נעשה "סלב" על ידי תושבי כרכור החדשים הרוחניים, ושמו הפך לעץ המשאלות. למרגלותיו נערכות קבלות שבת המוניות, מוקדשים לו שירים ודפי פייסבוק, ותמיד ניתן למצוא לידו מתבודדים או מטייל בלווית ילד ו/או כלב.
העץ גבוה, חלול ומרשים ונחשב לבודד (לידו גדל עץ מתחרה קטן קומה, אולי הוא מתכונן להחליפו מתישהו). זהו שריד מיער אלונים צפוף שהיה בשרון, עד שבאו העת'מנים וכרתו את היערות כדי להפעיל את רכבות הקיטור.
הגבעה (הנמוכה מאוד) שעליה גדל העץ, הינה טבעית ופורחים עליה פרחי בר לפי העונה: חצבים בסתיו, כעת רקפות ועוד מעט תפרחנה כלניות. המקום פסטורלי, ילדים אוהבים להיכנס לתוך הגזע החלול של העץ ולצאת מהפתח העליון. בימים אלה עומד העץ בשלכת קצרה, וגם אז הוא בולט למרחוק.
איך מגיעים?
נוסעים ברחוב העליה בכרכור עד רחוב ברקאי, שם פונים מזרחה עד קצה הרחוב. ממשיכים בדרך עפר עבירה לכל רכב עד לחממות נטושות. השביל פונה ימינה, כלומר דרומה, וכעבור 300 מטר נראה את עץ האלון על גבעה קטנה ושלט קטן הניצב ליד השביל המוביל אליו.
4. אלה אטלנטית קשישה, ליד מלכיה
בקיץ העץ מצל על שטח שגודלו כדונם, וענפיו המרשימים מהווים מוקד משיכה למשחק, טיפוס וצילום. בסתיו עלים נושרים בצבעי שלכת נאים, ובמהלך החורף נחשף מופע מדהים של שלד הגזע הפיסולי וענפים על רקע שמים מעוננים, גשומים או בהירים. בשעות הזריחה והשקיעה מתגלה חוויה שחובה לראות ולצלם. באביב מלבלבים עליו בגווני אדמדם.
זו אלה אטלנטית בעלת מעט רקע הסטורי, אולם מימדיה מרשימים ביותר: גובהה: 18 מטרים וגילה כ-450 שנה. העץ ממוקם בחניון האלה שהוקם ומתוחזק על ידי קק"ל - אתר שבו גדלים עצי אלה אטלנטית רבים בעלי נוף מרשים. מומלץ לבקרו בכל עונות השנה על מנת להתרשם מביצועיו המרשימים והשתנותו.
עצי אלה נזכרים פעמים רבות בתנ"ך. השם העברי גזור משם האלוהות, רמז לקדושתו של העץ בימי קדם. האלה מוזכרת בשם "בכא".
אגדה שנקשרה לעץ: מספרים על פגישה היסטורית, שבה רפול (רפאל איתן ז"ל) פגש לראשונה את מייג'ור חדד, מפקד צד"ל, מתחת לעץ. בשיחתי הטלפונית עם רפאל איתן על-אודות המידע, הוא לא אישר ולא הכחיש אלא אמר "קשקוש".
איך מגיעים?
בדרך העולה מכביש קרית שמונה - ראש פינה, למלכיה (כביש הצפון 899), 1 ק"מ מערבית למצודת ישע מצד דרום של הכביש, על פי השילוט "חניון האלה". מיקום העץ: כביש הצפון, סמוך לצומת יפתח, נ.צ: רוחב: 779672, אורך: 251472.
5. "עץ המדינה", קיבוץ דגניה
במדשאה המרכזית בקיבוץ דגניה א', גדל לתפארת עץ ברוש מצוי ענק ויפהפה. גובהו כ-20 מטרים ולמרגלותיו נבנה ספסל, ועל אחת מדפנותיו כתוב נוסח המגילה שנטמנה בבית השורשים של העץ. העץ ניטע בט"ו בשבט 1948 והשם שניתן לו הוא: "עץ המדינה". העץ משקיף על הכנרת עד עצם היום הזה.
בט"ו בשבט תש"ח התקבלה הוראה מיוחדת מקק"ל על נטיעת "עץ המדינה" במקום מיועד ומיוחד. תוך כדי מלחמת השחרור, נטעו את הברוש בגן המגינים. ברוש זה בא להזכיר את הברוש שנטע הרצל בהיותו בארץ.
טקס הנטיעה נפתח בשירת "התקווה", שהחדירה בלבבות הנוכחים את חשיבות השעה. כל הנוכחים הבינו את האחריות לגורל "הנטע החדש", שגורל השתרשותו וגידולו יסמל את גורלנו. הברוש המרשים, ניצב במקום נטיעתו משקיף על הכנרת, גבוה וירוק ועלוותו הרעננה מכסה את הגזע החזק והיציב.
ביום הזיכרון לחללי צה"ל עורכים חברי הקיבוץ את הטקס המרכזי ליד "עץ המדינה", הנראה כמו נר זיכרון גבוה.
איך מגיעים?
בשער הכניסה לקיבוץ דגניה א' פונים ימינה לעבר הכנרת ונוסעים בכביש המקיף את הקיבוץ כ-250 מ'. העץ נמצא במדשאה שמשמאל.
רוצים להכיר עוד עצים ופרחים מיוחדים בארץ? היכנסו לפרויקט "70 צמחים ועצים שהתברכה בהם ישראל" ומשמשים לתועלת האדם מאז ועד היום.
