פסטיבל טעמים בעמקים: לטייל, ללגום ולטעום

מזה 14 שנים חוגג עמק יזרעאל את הפסטיבל הכי מוכר וותיק שלו - טעמים בעמקים. אין לו, לעמק, יותר מדי פסטיבלים להתהדר בעמק בניגוד לאזורים אחרים בארץ, והוא גם בדרך כלל נשכח בדרך לטיול ב"צפון" או ברמת הגולן המושלגת בחורף. והנה, העמק כבר ירוק, וזה עוד לפני מנת הגשמים ההגונה ששטפה אותו בחודש ינואר, ועתה מתדפק פסטיבל הקולינריה והטיולים שלו שיחל ב-28 בינואר ויימשך במשך שבועיים עד ה-11 בפברואר 2018.

במסגרת הפסטיבל השנה, שבו יתקיים אירוע הפתיחה במוזיאון העמק בקיבוץ יפעת (ב-21 בינואר), יהיה מתחם ענק של דוכנים של תוצרת חקלאית מרחבי הקיבוצים והמושבים, כמו גם דוכני אוכל של 12 המסעדות המובילות בעמק וחמישה יקבים שידאגו שיהיה שמח - והכל לצלילי להקות והופעות מתחלפות. זוג שירצה לאכול 12 מנות שונות ממסעדות האזור ולטעום חמישה יינות, ייאלץ להיפרד בסך הכל מ-250 שקלים (מסעדה בתל אביב תעלה לכם לפחות פי שניים).

אני יוצא עם סיימון מרקוביץ' מ"אופק בשטח" (052-2662181) לסייר ברחבי העמק. סיימון הוא "שועל" מנוסה בכל הדרכים המוכרות והלא מוכרות ברחבי האזור הנהדר הזה. הוא מקיים סיור ג'יפים מודרכים וגם ניתן לשכור אצלו אופניים לכל המשפחה לטיולי בשבילים שפותחו לאחרונה באזור, כמו בנחל ציפורי או בסינגל שמשית החדש שמחבר כמה נתיבי רכיבה לכדי יום טיול נהדר. אפרופו רכיבה, ביום שישי, 2.2.18, יתקיים אירוע "נהנים על גלגלים" באתר רכבת העמק בכפר יהושע ובו רכיבה בשני מסלולים, קצר וארוך, כולל פעילות גרפיטי, ספינינג וביקור במרכז המבקרים.

ולמי שצריך טיפים נוספים היכן לעצור ומה לעשות - סיימון הוא האיש שכדאי לשאול וכל עצה שלו - בונבוניירה. למשל:

כשמו כן הוא, קפה יוניקו הוא בית קפה מיוחד וקטן בתחנת הדלק של קיבוץ יגור, השוכן למרגלות הכרמל. הוא אומנם לא יושב על פיסת הר או משקיף לעמק הירקרק, אבל מה שמיוחד בו הוא מגוון סוגי הקפה שתוכלו למצוא בו.

אסף ריפס הוא קולה וטועם של קפה והיחיד בארץ שמוסמך להיות קואצ'ר של קפה לפי תקן אירופי. מזה 17 שנים הוא בתחום, ולפני שלוש שנים וחצי פתח את יוניקו ומתעתד לפתוח סניפים נוספים בארץ. הקפה שהוא מביא לארץ נטחן אצלו, כשהדגש הוא על קלייה איטית וחומרי גלם משובחים. הפולים מקבלים תאריך תפוגה ונמכרים כקפה טחון למביני עניין, אבל גם לבתי קפה ולחובבי הדבר.

בין המדינות שמהן הוא מייבא קפה תוכלו למצוא קפה קולומביאני ואתיופי מוכר, אבל גם ברזילאי הודי ואפילו מאינדונזיה. אסף ישמח לערוך לכם סיור במטחנה שמאחורי בית הקפה, לפני שתלגמו את השחור-השחור הטוב הזה.

קפה יוניקו. מתחם חוצות יגור. כשר. 04-8451002.

אחרי הקפה כנסו לראות דבר יפה: משתלת יגור. ממש באותו מתחם נמצאת משתלת יגור, מהמשתלות הוותיקות בארץ, שחוגגת השנה 90 שנה להכנסת השתיל הראשון. ובאווירת ט"ו בשבט ויום ההולדת לשתילים, אסור לפספס את הסיור בהאנגר הבלתי נגמר הזה שכולו פריחה, גנים פורחים ונוי. כמובן שרוב הפעילות במשתלה מתקיימות בשבתות, אבל במקום כה גדול לא תרגישו ביער של אנשים.

במשתלה, מעבר לשתילים ועציצים יפים ככל שיהיו, ישנם מודלים של מספר גנים שניתן לקבל מהם השראה. למשל, גן אנגלי, גינה ישראלית שמאוד פופולרית כיום עם גידולי ירק וירקות למיניהם ואפילו דגם של גן יפני. במסגרת הפסטיבל, תתקיים פעילות של הכנת עציצים מבצק סוכר, הכנת ראש דשא והכנת פיצות בטבון עם תבלינים.

משתלת יגור. חלק מהפעילויות בתשלום: 04-9848108.

עדיין ביגור, מי היה מאמין, כנסו לסיור מרתק בקיבוץ, כי חייבים קצת תוכן למלא בו את היום. קיבוץ יגור, שהוקם ב-1922 על-ידי קבוצת "אחווה" ומשמר את השם הכפר הערבי במקום - יג'ור - ידוע לרבים מסיבות רבות, ממבצע שחרור המעפילים בעתלית (אוקטובר 1945) והחבאתם בבתי התושבים, דרך שביל ישראל העובר בסמוך ועד המשורר יהורם טהרלב שכתב על "ההר הירוק תמיד" שמאחורי הקיבוץ.

אבל דווקא גן אביבים שבו מוזיאון היסטורי לתולדות יגור הוא נקודת חובה שכדאי לפקוד. נכון, תראו בו צילומים בשחור לבן ורצץ היסטורי של מאורעות בקיבוץ, ואפילו סרט של ותיקי הישוב שנזכרים בימים ההם, אבל המוזיאון, שנמצא בבית מחסנים של רכבת העמק שעברה ממש ליד, מספק יופי של רקע למה שתראו בסיור מודרך בן שעתיים.

הסיור כולל יציאה מגן אביבים (לזכר משפחת זר אביב שנקטלה בפיגוע ב-2003), ועובר בקרון רכבת ישן (לא של רכבת העמק) ומספק הצצה לסיפור של תחנת יגור בחייה של אותה רכבת שפעלה מ-1905. לאחר מכן ייחכה לכם הסליק האגדי של יגור, שנמצא כמו שהיה בתוך צריף עשוי מפח גלילי מ-1936, וממנו ירדו פעם לסליק שהתגלה ב"שבת השחורה" (1946) על-ידי הבריטים. מעניין לראות שמעל לפתח הסליק המודרני, נמצאת מחרטה שבה ייצרו את תת-המקלע עוזי לראשונה, שנקרא על-שם עוזי גל ז"ל, חבר הקיבוץ.

סיור: 40 שקלים לאדם לשעתיים. 04-9848100 או 04-9848859.

המסעדה של זיו בנטוב ודוד ששון, חברי ילדות מנהלל, היא אולי הבשורה הקולינרית הראשונה בעמק. לפני 17 שנים הם הפכו קרקע חקלאית שהיתה ברשותם למסעדה "מתומנת" (אוקטגונלית) לפי הרעיון של מושב העובדים הראשון, הוא נהלל, שתוכנן כמעגל, אבל את צורת המסעדה קטמו כך שנוצר אותו מתומן.

בתחילה, התפריט כלל בעיקר מנות בשריות, אבל עם הזמן התאימו אותו לחידושים ולאווירה הרווחת בציבור, כך שניתן למצוא מנות צמחוניות וטבעוניות, וכמובן מנות לילדים שצובאים על המסעדה עם הוריהם בשבתות. אחת לחצי השנה התפריט מתעדכן ומשתנה, ובין המנות המיוחדות שתמצאו שם כדאי לנסות את קדירת פירות הים מזרח ומערב (109 שקלים), רביולי עזים (59 ש') וסלט נהלל "תסתכלו מהחלון" (55 ש'), שכולל מבחר חסות, סלק, כרובית ושאר דברים טובים שמגדלים ממש לידכם.

אוקטגון היא בעצם גם המסעדה הראשונה שנתנה את הטון לפסטיבל "טעמים בעמקים" לפני 14 שנים (השנה צפו לתפריט מיוחד בימי הפסטיבל), כדי ליצור מודעות שהעמק הוא גם מקום קולינרי. והוא בהחלט כך.

אוקטגון, כביש 73, לפני רמת דוד. כל יום מ-12 עד 22. 04-6415333.

ממשיכים קצת בכביש 73 לכיוון צומת נהלל (עם כביש 75), ופונים שמאלה (מערבה). אחרי כמה ק"מ רואים מבנה לבן, כאילו אתם ביוון. זוהי משטרת נהלל ההיסטורית, שהבניין שלה שתכנן האדריכל אוסטן הריסון ונבנה על-ידי סולל בונה ב-1925, שימש את הגפירים/נוטרים ואם תרצו - את השוטרים היהודים בימי המנדט.

לימים (1936) הגיע למקום גם צ'ארלס טגארט, אותו מומחה בריטי לטרור שנשלח לסכל את "המרד הערבי", שהעמיד כאן מפקדות בטון מזוינות ברחבי הארץ, ושיפץ גם את זו. המשטרה לשמירה על הדרך העוברת לנצרת, על שטחי העמק החקלאיים וגם רכבת העמק שנסעה פה בעבר, וב-2016 חידשה את ימיה.

לאחר קום המדינה, הוקם במקום בסיס של חטיבה 9, כמו גם בית סוהר ומחנה שבויים, ולאחר מכן הוא ננטש והפך למאורת סמים. היתה תוכנית להרוס את המשטרה הישנה, אבל ב-1992 החלה המועצה לשימור אתרים לשפץ את המקום ולהקדיש אותו ל-12 שנות פעילות הנוטרים. כיום פועלת בו גם תחנת משטרה מקומית, והמבקרים יוכלו לקבל סיור מודרך, לראות צילומים ישנים מימי הנוטרים שמעטרים את חומות המשטרה ולתת כבוד למי שפעם נתנו להם כבוד.

משטרת נהלל. על כביש 75. פתוח בתיאום מראש). מבוגר - 18 שקלים, ילד 15 שקלים. 04-6415073.

פסטיבל "טעמים בעמקים" יתקיים בין ה-28 בינואר ל-11 בפברואר 2018. פרטים נוספים באתר הפסטיבל.