פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      צפו: חומה ומגדל ב-360 מעלות

      במבצע "חומה ומגדל" הוקמו 52 ישובים חקלאיים מבוצרים בארץ ישראל. הימים היו ימי מהומות הדמים (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט 1936-1939) וארץ ישראל הייתה תחת שלטון המנדט הבריטי. זהו מבצע ההתיישבות הגדול והמהיר בארץ מאז ועד היום

      התקופה הייתה תקופה ממושכת של סכנות, מתיחות וכוננות. לאחר שנחסמו ונשרפו שדותיהם של חברי קיבוץ תל עמל (ששהו באותה עת בקיבוץ בית אלפא) נאסר עליהם לעבוד את שדותיהם, וכך למעשה החלו חברי קיבוץ תל עמל בגיבוש תכנית להקמת יישוב תוך יום אחד.

      סוד הצלחת השיטה, ולאחריה גם המבצע כולו היה בהכנת "אבני הבניין" עבור כל הישובים, מבעוד מועד. חלקי מבנים, מגדל, חלקי חומות, כולם הוכנו והוסעו במהירות למקומות המיועדים להתיישבות, כך יכלו המתיישבים החדשים להגן על עצמם כבר מהלילה הראשון בישובם החדש.
      עם הזמן התווספו למניעים לתכנית ההתיישבות, בנוסף למניעים הכלכליים והבטחוניים, גם מניעים מדיניים – עם פרסום תכנית החלוקה בשנת 1937, מאחר והיתה הנחה שמפת ההתיישבות הקיימת תקבע את גבולות המדינה שעתידה לקום. כך "חומה ומגדל" איפשרה הקמת ישובים יהודים באזורים בהם לא היתה התיישבות יהודית קודם לכן, כמו עמק בית שאן, עמק החולה, דרום הארץ ועוד.

      חומה ומגדל הפך מפתרון "טכני" להתיישבות באזור עויין, לסמל ואידיאולוגיה של התיישבות כחלק ממאבק מדיני על גבולות הארץ ובטחון הישובים.

      תל עמל – ניר דוד

      מגדל המים של ניר דוד, 1939 ו-2010 (יח"צ , רודי ויסנשטיין (1939), בן פטר (2010))
      רודי ויסנשטיין (1939), בן פטר (2010)

      "ת??ל-ע?מ?ל, ר?אש?ו?נ?ה ל?חו?מ?ה ו?מ?ג?ד??ל...." (נתן אלתרמן)

      חברי קיבוץ תל עמל ישבו בקיבוץ בית אלפא והכינו עצמם לעליה על הקרקע בתל עמל שבפתח עמק בית שאן. בין חברי הקיבוץ היה המהנדס שלמה גרזובסקי (גור) שיזם יחד עם האדריכל ומראשי ארגרון "ההגנה", פרופ' יוחנן רטנר שיטת בנייה וביצור שתאפשר הקמה מהירה והגנה על המתיישבים.
      השיטה כללה בניית חומה מתבניות עץ, כשביניהן מפריד חצץ.

      החומה סיפקה הגנה נגד אש מקלעים ורובים, וגדר התיל שנפרדה סביבה סיפקה הגנה מפני מטילי רימונים.
      החומה מקיפה חצר שמידותיה 35 מטר רבועים ושטחה כ-1,000מ'. בשתיים מהפינות נקבעו עמדות שמירה מבוצרות.
      בחצר הוקמו 4 צריפים, ובמרכזה – מגדל שמירה בגובה 10-12 מ'.

      "הצעתי שנשים שקי חצץ בגובה המיטות באוהלים
      שנקים, וכך נגן על האנשים בשנתם. החברים בבית
      אלפא טענו אז, כי הערבים יצלפו על האוהלים. אז
      הצעתי שנקים צריפים, ובגובה סף החלון נגן עליהם
      בתבניות ממולאות חצץ. גם לזאת התנגדו חברי בית
      אלפא, שאנחנו היינו בעצם בני חסותם, בטענה
      שיצלפו בנו כשננוע בין הצריפים. ואז, באופן טבעי,
      כדי לרצות את חברי בית אלפא הצעתי להקיף
      ארבעה צריפים - בחומה בגובה 160 ס"מ, שתיבנה
      מתבניות עץ שימולאו חצץ. בהמשך שיכללנו את
      ההצעה ותכננו להקים מגדל שמירה במרכז החצר.
      התכנית הייתה להקים את כל המחנה הזה מראש,
      בבית אלפא, ולהעבירו מפורק לנקודת ההתיישבות.
      לפי התכנית הזאת הייתה גדר תיל אמורה להקיף את
      חומת העץ, מרוחקת כ 60- מ' מהחומה, כדי למנוע
      את הערבים מלהטיל רימונים. בפינות היו מתוכננות
      שתי עמדות שמירה מבוצרות ובהן פתחי ירי."
      (שלמה גור, מתוך עידן 9 הוצאת יד בן צבי, תשמ"ז)

      את חלקי המחנה הכינו מבעוד מועד, כאשר חברי הקיבוץ העבירו אותם מפורקים לנקודת ההתיישבות והשלימו את הקמת הישוב ביום אחד.

      ב-10 בדצמבר 1936 יצאו 80 חברי תל עמל מלווים בנוטרים מחברי קיבוץ בית אלפא והקימו את קיבוצים ביום אחד.
      בניגוד למיתוס, הקמת ישובי חומה ומגדל לא נעשתה "מאחורי גבם" של הבריטים אך הבריטים הכירו בישובים החדשים מוצבים המוקמים בשטחים המהווים בעיה עבורם בשל המרד הפלסטיני ובכך סייעו לייצר באזור שקט ובטחון.

      לאחר הכרזת "הספר הלבן" הקמת הישובים לא תואמה עם שלטון המנדט, אך ההתנגדות אותה פגשו המתיישבים הגיעה דווקא מכיוון של כנופיות ערביות ולא מהשלטון הבריטי בארץ ישראל.

      פרטים נוספים באתר