שווייץ לובשת חג, כמו בכל שנה, וכבר מוארת באור יקרות, החל משדה התעופה ציריך שמקבל אליו את רוב הטיסות, דרך עיירת הסקי היוקרתית צרמט שבאלפים על גבול איטליה, וכלה בעיר המפתיעה בזל, שאמנם פחות מתוירת מז'נבה וציריך, אבל מציעה שקט אירופי וסטייל משלה בתקופה חג המולד.
אז מה אנחנו יודעים על בזל? על פניו, לא מהערים הראשונות שתבחרו בהן לחופשה שלכם, בטח לא לפני ציריך וז'נבה, אבל העיר השלישית בגודלה במדינה בהחלט מהווה יופי של פתרון לחופשת סיטי-ברייק נעימה, כשבחג המולד היא עוטה על עצמה שמלת אורות כמצופה ממנה.
בזל הוקמה על נהר הריין כבר בימי רומא העליזים, ושוכנת ממש ליד משולש הגבולות שוויץ-גרמניה-צרפת. גם הרצל מיודעינו העביר פה תקופה, וב-1897 ארגן את הקונגרס הציוני הראשון בעיר ובעצם הניח את היסודות להקמת מדינת היהודים, כפי שמוכר לנו מהמשפט האלמותי "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים".
אבל במיוחד זכור לנו הצילום שבו עמד על המרפסת הצופה אל הריין במלון שלושת המלכים היוקרתי, שמוכן גם הוא לכריסמס השווייצרי. ניסיתי להיכנס לחדר 117 שבו לן הרצל בעת צילום התמונה בעת הקונגרס החמישי (1901), וצולם על ידי האמן אפרים משה ליליין, אך לשווא. "תפנה לקבלה", הטיחה בי החדרנית חמורת סבר הפנים, כשעמדתי ליד דלת הכניסה לחדרו. אבל טיפ שנתנה לי אחת המארחות בבית המלון היוקרתי, שבו מסעדה ופסנתרנית שמנעימה את זמן האורחים העשירים, הוביל אותי לאיגוף המלון. "שם תוכל לראות את המרפסת מלמטה", סיפרה. ואכן, אחרי דקה של הליכה אתה רואה כמה מרפסות ומתחיל לחשב באיזו מהן בדיוק עמד הרצי שלנו, והיכן צולם.
סנטה קלאוס על הארלי דייוידסון
אבל בזל היא לא רק הרצל, וכנראה שרוב רובם של התיירים לא יודע בכלל מיהו, ומה פועלו. רק לנו, הישראלים, אולי ה"ג'וק" הזה לא יוצא מהראש, ואם תסתכלו על הצילום שלו היום, הרצי החמוד שלנו ייראה בכלל כהיפסטר מגניב, עם זקן מחודד שתראו ברחובות בזל ובשכונת בזל בתל אביב כאחד.
ואפרופו רחובות, אז רחובות העיר כבר מקושטים מזה מספר שבועות, כמיטב המסורת, ובשווקים מתהלכים התיירים והמקומיים עם כוס גלו-ויין ביד - אותו יין מתובל וחם, עוברים בין דוכני הערמונים, השקדים המסוכרים והמתנות. הרחוב הראשי שבו קורה הכל, הוא ה-Freie Strasse ("רחוב החופשיים"), שבו כל חנויות המותגים היקרים - כל כך יקרים שממש כמו נרות חנוכה - יש לראותם בלבד. אפילו ב"זארה" נדמה כי המחירים יקרים יותר מבשאר סניפיה בעולם.
בכיכר העיר, המרקטפלאטץ, השוכנת ליד בניין העירייה האדום (הרטהאוס) והמרהיב של בזל, כבר הדליקו את עץ האשוח הגדול, והמונים מתקבצים לצפות בתהלוכות החגיגיות, אפילו של סנטות על הארלי דייוידסון. שם גם תמצאו את דוכני הירקות והפירות הטריים בכל יום מימות השבוע, חוץ מיום ראשון בבוקר.
בלי קונצים (חוץ מאחד)
במקרה של יום גשם, אתם יכולים להימלט אל מוזיאון ההיסטוריה, שהיה בעבר כנסייה, ושוכן בכיכר ברפוסרפלאץ ("כיכר היחפים" - Barfüsserplatz), ומעבר להיסטוריית ימי-ביניים ורנסנסית של אירופה ושוויץ עצמה, מציג גם אוסף של פריטים שנמשו מנהר הריין, ביניהם שקפקפים ישנים, מצתים, מצלמות, משקפיים שונים ואפילו אופניים חלודים.
גם הקתדרלה של העיר מהווה אתנחתא ליום סגריר ושווה ביקור בפני עצמה. היא נבנתה במאה ה-11 ככנסייה קתולית, אך שופצה בסגנון גותי במאה ה-14 לאחר שחוותה רעידת אדמה וניזוקה, וכיום היא בית תפילה פרוטסטנטי. שימו לב לחלונות הויטראז' היפים שלה, ביניהם גם למגן דוד (שהוא סמל עתיק מהמזרח וכאן אין לו שום קשר ליהדות) ובתוכו ישוע הגואל ומסביבו ארבעה מלאכים. נחמד גם לצאת מהכנסייה ולבדוק את הקלויסטר (חצר עמודים פתוחה) שלה, ואת העיטורים והפיתוחים הנהדרים מאבן הגיר האדומה שממנה נבנתה הכנסייה.
לוקיישן אחר שכדאי לפקוד בימים אלה, ובכלל, הוא מוזיאון קונץ (Kunstmuseum) לאמנות בעיר. מעבר לבניין היפה והאפור שהוא, מוזיאון קונץ מציג בימים אלו תערוכה נהדרת של הצייר היהודי מארק שאגאל ואת עבודותיו בין השנים 1919-1911, בעיקר משהותו בפריז. התערוכה כוללת יצירות רבות מהעולם היהודי ופריטיו השונים, כולל אלו עם המוטיבים של "היהודי הנודד", ושאר עבודות שנעות בין הז'אנר הקוביסטי לריאליסטי שעמו נמנה הצייר.
אז אמנם היא לא מינכן או פראג בכל הנוגע לחג המולד, אבל בזל היא בהחלט לא חיזיון לחופשת חורף טובה. תשאלו את הרצל.
מודיעין שלום
לטוס: לבזל יש טיסות ישירות של איזי ג'ט, וגם SWISS טסה ישירות מישראל לציריך וז'נבה, כך שאפשר לסייר גם בערים הללו ולקחת רכבת של כשעה וקצת (מציריך) לבזל. כדאי (אם אפשר) לבקר גם בלאונג' החדש של SWISS בשדה התעופה בציריך - חוויה בפני עצמה.
לקנות: השווייצרים משתמשים, כידוע, בפרנק שווייצרי שכיום הוא שווה כ-3.5 שקלים לפרנק אחד.
לאכול: מסעדת Schlüsselzunft ברחוב פריי היא מסעדת יוקרה נהדרת, כמו גם מסעדת Gifthuttli שבעיר העתיקה שמגישה יותר אוכל מקומי.
לישון: מלון "סוויס הוטל לה פלאזה" נמצא מרחק של 15 דקות הליכה ממרכז העניינים ושתי תחנות בטראם. מחיר ללילה בערב חג המולד - החל מ-160 פרנק, כולל ארוחת בוקר נהדרת.
*הכותב היה אורח של חברת סוויס איירווייס ולשכת התיירות של בזל.
