חנוכה 1949: כך כבשנו את מצדה עם כובע טמבל ומימיה

מזה 70 שנה בחנוכה יוצאים כל תנועות הנוער למסע למצדה ועין גדי. המסע של 1947 נגדע עקב מלחמת השחרור והתקיים ב-1949. בין מאה החניכים שיצאו אליו, היה גם יוסי פלדמן, שכונה גם "יוסי הערבי" והקים את בית ספר השדה הראשון בארץ. טרק גדול היה פה

מערכת וואלה!
18/12/2017
טיולי תנועות הנוער לעין גדי ולמצדה, 1949(צילום: מערכת וואלה! NEWS, יוסי פלדמן, יח"צ רבקה שרגא)

הצופים, הנוער העובד והלומד, מחנות העולים, בני עקיבא, השומר הצעיר - כולם יוצאים השבוע למסעות החנוכה של תנועות הנוער - אחד מרגעי השיא של הפעילות התנועתית. כבר 70 שנה מציינים בכל תנועות הנוער את מסעות חנוכה, רובם ככולם במדבר יהודה. אלפי בני נוער מרחבי הארץ יוצאים למסעות מאתגרים במסלולים המיוחדים שמציע המדבר. סיפור היסטורי על המסע לעין גדי ולמצדה של תנועת "מחנות העולים" ייתן אולי לחניכים שיוצאים עכשיו למסעות חנוכה זריקת עידוד לאורך דרך.

התנאים בשטח קשים, חום, מסלולים בערוצי הנחלים התלולים, גבים לרחצה, סכנת השיטפונות בייחוד בעונה הזו של השנה, חיות מדבריות ובמיוחד יעלים ועופות דורסים, הם רק חלק קטן מהחוויה שמצפה למטיילים במדבר.

ואם כיום המסלולים עדיין מהווים אתגר לא קטן למטיילים הנחושים, חשוב לשמוע על מה שקרה אז, ב-1949, זמן לא רב לאחר הקמת המדינה ותום מלחמת השחרור. אז, כשהשבילים לא היו מסומנים, כשאמצעי הקשר היו פרימיטיביים ובשטח הסתובבו מאות בדואים, כשגם זאבים ונמרים שכנו אז במדבר וציוד ההליכה היה מיושן, כשהנעליים נקרעו בדרך, על שקי שינה היה אפשר לחלום ובלילות התכסו בשמיכות צמר צבאיות דוקרות, פנסים היו מצרך נדיר, המימיות היו עשויות מפח ולראש כמובן היה כובע טמבל - ואם עוד לא אמרנו, אז גם את כל הציוד הם נשאו על הגב.

עוד בוואלה!

"קשה להסביר במילים את איכות התמונה. זה מסך מושלם לגיימרים"

וואלה! TECH בשיתוף LG
החלו מסורת של טיולי חנוכה. שיירת המטיילים של 1949 בעלייה למצדה(צילום: מערכת וואלה! NEWS, יוסי פלדמן, יח"צ רבקה שרגא)
את הכל סחבו אז על הגב(צילום: מערכת וואלה! NEWS, יוסי פלדמן, יח"צ רבקה שרגא)

מסע חנוכה למדבר ולנגב היה לשם דבר בתנועות הנוער ולאחד משיאי הפעילות השנתית שלהן. אך המסע של "מחנות העולים" לעין גדי ולמצדה בשנת 1947 בוטל בגלל מלחמת השחרור, לאכזבתם הרבה של החניכים. עם סיום מבצע "עובדה" לכיבוש אילת ושחרור עין גדי, הטיול יכול היה לצאת לפועל וכך, בחנוכה של שנת 1949, יצאה לה קבוצת נערים בני 17 בהובלת משה כלפון מבית קשת ועזריה אלון מבית השיטה למסע ממצד זוהר לעין גדי ולמצדה.

בין כמאה החניכים שיצאו למסע היה גם יוסי פלדמן, שכמה שנים לאחר המסע ההוא, קבע את משכנו בעין גדי וכונה גם "יוסי הערבי". הוא הקים את בית ספר שדה עין גדי - בית הספר הראשון והחלוץ, שאחריו הוקמו כל שאר בתי ספר השדה ברחבי הארץ. על המסע ההוא מספר פלדמן בגעגוע ובהתרגשות, כאילו חווה אותו לפני זמן קצר.

"חג החנוכה הוא הזמן המועדף על תנועות הנוער ועל המטיילים לסיור באזורים המדבריים ובמיוחד במצדה ועין גדי - לשם תנועות הנוער היו נוהגות לטייל באופן מיוחד בכל שנה עוד לפני מלחמת השחרור, ובייחוד לאחר שמדבר יהודה שוחרר במסגרת מבצע עובדה", מספר פלדמן. "לטיול למצדה, מעבר לנופים המרהיבים וגילוי נווה המדבר שופע המים, היה ערך ערכי-לאומי. סיפור הגבורה של היהודים שהתבצרו על הר המצדה היה מיתוס שעליו התחנכו דורות של בני נוער ולוחמים, וסימל את הגבורה היהודית אל מול הרומאים. אלפי בני נוער מכל תנועות הנוער היו יוצאים למסע ממצד זוהר לעין גדי ולמצדה ואפשר היה לראות את השיירות והטורים הארוכים של מאות ואלפי החניכים צועדים במדבר. חניכי תנועת "מחנות העולים" ואני בתוכם, היינו הראשונים לצעוד את המסע לאחר סיום מלחמת העצמאות".

מפל שולמית בנחל דוד, עין גדי(צילום: מערכת וואלה! NEWS, יוסי פלדמן, יח"צ רבקה שרגא)
טיולי תנועות הנוער לעין גדי ולמצדה 1947(צילום: מערכת וואלה! NEWS, יוסי פלדמן, יח"צ רבקה שרגא)

בתום הליכה של 35 ק"מ הגעתי לתחתית המצדה

"יצאנו לדרך בשעת בוקר מוקדמת ממצד זוהר (על כביש ערד- ים המלח)", ממשיך לספר פלדמן, "וצעדנו ברום המדבר, ירדנו מברכת צפירה לנחל צאלים, ביקרנו בנחל חבר וירדנו במעלה האיסיים אל נחל ערוגות שופע המים. בתום שני ימי הליכה הגענו למחנה אוהלים צבאי ששימש מעין כלא צבאי. החיילים, שהתרגשו מביקורם של הנערים ובעיקר של הנערות החליטו לבצע עבורנו תצוגת אש רובים ורימונים ורסיס רימון פצע אותי בפניי. ציוד העזרה הראשונה שלנו לא הספיק והוחלט לפנות אותי לבסיס בחצבה לקבלת טיפול רפואי.

על הביקור במצדה לא הסכמתי לוותר בעד שום הון ולכן מיד עם תום הטיפול יצאתי למסע רגלי מסדום, ללא מפה או מזון ועם מימיית מים אחת, באזור שורץ בדואים עוינים. בתום יום הליכה של 35 ק"מ הגעתי לתחתית המצדה לעיניהם המשתאות של חברי לתנועה. בתחילה כשראו את הדמות הצועדת הם חשבו שמדובר בבדואי, אך מאחר והם הכירו את ה"שריטה" שלי על המצדה, שאותה קיבלתי מסיפוריו של יצחק טבנקין, הבינו שאני הוא ה"בדואי" הבודד...".

שנים לאחר מכן, יוסי פלדמן קבע את משכנו בעין גדי. הוא הוביל וייסד רבים מהגופים והארגונים שעוסקים בטיולים ובשימור הסביבה כמו הוועדה לסימון שבילים, היחידה לתיאום טיולים לבתי ספר, "נוער חובב טבע", המועצה לשימור אתרים ועוד - בקיצור, כל מי שמטייל היום בארץ עושה זאת הרבה בזכותו.


הסיפור הזה ועוד סיפורים מעניינים רבים מופיע בספרו החדש של יוסי פלדמן, "בבריתך", בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

מנוחת הטייל במסע ההוא(צילום: מערכת וואלה! NEWS, יוסי פלדמן, יח"צ רבקה שרגא)
"לטיול חנוכה למדבר היה ערך ערכי-לאומי"(צילום: מערכת וואלה! NEWS, יוסי פלדמן, יח"צ רבקה שרגא)
הטיול של 1947 בוטל בגלל מלחמת השחרור, אבל נערך שנתיים לאחר מכן(צילום: מערכת וואלה! NEWS, יוסי פלדמן, יח"צ רבקה שרגא)
  • חנוכה
  • תנועות נוער

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully