גיאורגיה ידועה כיעד תיירותי לחובבי הנופים והאקסטרים, מטראקים בהרים הירוקים ועד חופשות סקי מסנוורות ביופיין. ובכל זאת, גיאורגיה יכולה להקשות על המטיילים בה בתנאים לא קלים, תשתיות וכבישים בעייתיים המקשים על הנסיעות, רמת אירוח בסיסית במלונות או תקשורת מוגבלת עם המקומיים.
קזבגי היא עיירה קטנה ומרוחקת ממרכז גיאורגיה, כשלוש שעות נסיעה מטביליסי, על כביש שנקרא הדרך הצבאית. הדרך הצבאית חולפת בין ההרים והאגמים ומובילה צפונה מטביליסי אל עבר הגבול עם רוסיה ולהרי הקווקז. קזבגי היא בעצם שתי עיירות מחוברות משני צדי הנהר כשמעליהן בולטת בסינוורה הפסגה המושלגת כל השנה של הר קזבק המתנשא לגובה של 5,047 מטרים מעל פני הים.
עד לפני חמש שנים מי שהגיע לקזבגי נאלץ להתפשר על תנאי אירוח, או שתנאי האירוח כלל לא היו חשובים לו. קרבת העיירה למסלולי טבע וסקי מביאה אליה חובבי נופים וטיולים רבים שהלינה והאירוח לא היו בראש מעייניהם והם השתכנו לרוב בהוסטלים או בחדרי אירוח של משפחות מקומיות. עכשיו יש אפשרות להגיע אל המקומות המרוחקים האלה בגאורגיה בהם הטבע פראי והחוויה היא אותנטית מבלי להתפשר על רמת האירוח.
לא רק לתרמילאים
את הפוטנציאל לשדרוג חוויית האירוח בעיירה קזבגי זיהה לפני כמה שנים טימור אוגולבה. בתור חובב עיצוב, וגם כמי שהשתתף בכמה הפקות סרטים, הוא היה הבעלים של המלון רומס (Rooms) בטביליסי, מלון שזכה להרבה תשומת לב בינלאומית, כאשר הביא לטביליסי לראשונה, עיר בת 1400 שנה, את בשורת העיצוב המודרני המוקפד, אבל כזה שלא מתעלם מההקשר התרבותי המקומי. לפני חמש שנים החליט אוגולבה לעשות זאת שוב והפעם בקזבגי, עיירה שנחשבה עד אז ליעד תרמילאי בעיקר. אוגולבה העביר את העיירה הקטנה מהפך. רומס קזבגי זכה כבר עם פתיחתו למטרים של ביקורות חיוביות בכל העולם ששיבחו את הבחירה המדויקת בלוקיישן, את העיצוב הייחודי שהופך את האירוח בו לחוויה גיאורגית יוצאת דופן וכמובן השירות הקפדני והחייכני, אלמנטים שנעדרים מרוב המלונות בגיאורגיה.
רומס קזבגי הוא בניין מלבני הנמתח לאורך התרוממות הרכס של הרי קזבגי, ממש היכן שהוואדי פוגש בהר. המדשאות המטופחות המקיפות אותו הן היחידות המפרידות בינו לבין ראשוני הבתים של העיירה, בתי אבן פשוטים וצפופים, עם חצרות בהן משוטטות התרנגולות מסביב לעצי הפרי. הדיסוננס ברור בין בתי המגורים הללו בהם שוכנים הגיאורגים הכפריים לבין המלון המעוצב הניצב בראש העיירה שבחנייתו מחכות מכוניות יוקרה לבעליהן, אבל מרגיש שהשילוב בין המלון לכפר הוא הרמוני ולא כפוי. אורחי המלון מגיעים לרומס קזבגי בכל חודשי השנה, מתענגים בחוץ על השמש העדינה בקיץ או משתבללים בפנים כשהשלג מכסה כל חלקה טובה.
הכנסייה שמושכת מטיילים
בקיץ רבים מהמטיילים נוהגים לטפס על פסגת הקזבגי בטיול מאורגן. לשם כך יש לעלות ברכבים (אפשר גם ברגל אבל זה טיפוס ארוך) עד לכנסיית גרגטי המפורסמת, שם יוצאים לטרקים של כמה שעות או אפילו כמה ימים למעלה אל פסגת קזבגי. הנופים ירוקים בקיץ ולבנים בחורף, והתחרות מי מהם יפה יותר קשה מאוד. כנסיית גרגטי נבנתה במאה ה-14 בשביל לשמש מקום בטוח לחפצי ערך נוצריים בתקופה בה הביזה היתה נפוצה בגיאורגיה. עד היום נחשבת הכנסייה, שנקראת גם כנסיית השילוש הקדוש, בנוף הפראי והקדום הזה לאטרקציה.
טנדרים שעברו הסבה ל-4X4
קזבגי היא עיירה מאוד בסיסית, לא תמצאו בה מסעדות אטרקטיביות, חנויות מעניינות או מקומות שחובה לבקר בהם. שיטוט בעיירה מוביל למסקנה האחת, מדובר במקום מאוד אותנטי. הקזבגים חיים בצורה מאוד פשוטה, בתי אבן קטנים, ארובות מיתמרות עשן, כביסה תלויה בחצר. תושבי העיירה מתפרנסים בעיקר מהסעת התיירים ממקום למקום ברכבי ה-4X4 שלהם שהיו פעם טנדרים רגילים ועברו הסבה לרכב שיתאים לאדמה הבוצית של האזור.
מסביב לעיירה יש כמה מסלולי טיול שנהוג לפקוד אבל לא חובה, המוצלח ביניהם הוא המסלול הקליל העולה אל מפל גוולטי (Gvelety), מסלול שטובע בצמחייה ירוקה בקיץ ומתכסה בשלג לבן בחורף, כשגם חלקים מהנחל קופאים. טיול חביב נוסף באזור הוא נסיעה לכפרים סנו וג'וטה (Sno, Juta), טיול רכב נחמד בתנאי שטח לא תמיד אידיאליים, אבל זו אפשרות לבקר בכפרים גיאורגיים עוד יותר קטנים ועוד יותר אותנטיים מקזבגי, והכל על רקע נוף בתולי מרהיב.
וויילד הורסס
למלון יש צוותים של מדריכי טיולים שיכולים לקחת אתכם לטיול לכנסייה הקטנה בקזבגי, כנסייה חמודה הממוקמת על המדרונות של ההר, ואפשר גם להגיע לשם בטיול סוסים. באזור קזבגי יש כמה להקות של סוסי פרא, מחזה מרהיב ומפחיד בו זמנית של עשרות סוסים הגדלים לבדם בטבע שדוהרים בקבוצה בהרים ובוואדיות המקיפים את העיירה. במקרה שנתקלתם בהם חשוב להישמע להוראות המדריך ולהתרחק מהם ככל הניתן.
רבים מהאורחים של מלון רומס מגיעים בתקופת החורף להתארח במלון בגלל הספורט האתגרי האטרקטיבי הלי-סקי (Heliski), הרפתקה ספורטיבית לגולשי סקי מתקדמים. המסוק אוסף מספר גולשים יחד עם מדריך וציוד (בדרך כלל ציוד איתור וחילוץ) ומוריד את הקבוצה על קצה הר נידח ומשם הם גולשים בשדות בתוליים עד לנקודת מפגש או לנקודת יישוב. גולשי סקי מיומנים (הלי-סקי בצרפת למשל אינו חוקי) רק תרים אחר היעד הבא המתאים להרפתקה הזאת ומנחת המסוקים ברומס הוטל יכול לסגור את הפינה הזאת גם בגלל מסלולי הסקי הסובבים את האזור וגם בגלל שאין כמו לחזור אחרי יום גלישה למלון מפנק כמו הרומס הוטל.
רומס הוטל מעוצב בשיא ההקפדה. הבניין, שבעברו איכלס בית הבראה רוסי, עבר שיפוץ מסיבי אבל שמר על האלמנטים הקבועים במבנה, רק שלוש קומות ומסדרון אחד מאורך בכל קומה. העיצוב עצמו יוצא דופן לפחות בכל הנוגע לאירוח בגיאורגיה, נושא העיצוב קרוב לליבו של טימור אוגולבה, הוא ידוע כמי שבעסקיו העיצוב מקבל מקום מרכזי. רומס קזבגי עוצב כבקתת חורף חמימה, רצפות עץ ישנות, שטיחים גיאורגיים קלאסיים, ריהוט וינטאג' אמיתי, כורסאות עור מהוהות, שולחנות עץ מלא משופשפים, גופי תאורה בסגנון שנות ה-80 והרבה אלמנטים שמתקשרים לאזור ולתרבות כמו גולגולות של חיות על הקיר או נברשות ענקיות עשויות קרניים של חיות ציד. הלובי המרכזי בנוי כספרייה ענקית שבה, בינות מדפי הספרים (המרתקים) יש פינות ישיבה מרובות המשקיפות כולן דרך החלונות השקופים הענקיים אל פסגת הר הקזבגי, שהיא המונומנט המרכזי בעיצוב המלון.
במלון יש גם חדר קזינו, חלל מרכזי בו מוגשות הארוחות (בוקר או ערב, לפי הרכב האירוח שלכם), בריכה ענקית מחוממת ומרפסת שיזוף ענקית המשקיפה כמובן למונומנט המרכזי, הפסגה המושלגת של הקזבגי. כמובן שיש גם ספא וחדר אירועים שלעיתים קרובות מתקיימות בו חתונות בגלל שהלוקיישן כל כך יפה ורומנטי.
קזבגי היא יעד לחופשה רגועה, האטרקציות לא מרובות והעיירה קטנה אבל נעימה ויפהפייה. אין ספק שמדובר בלוקיישן מושלם לחובבי הטבע והספורט החורפי, אבל גם למי שמחפשים להתפנק במלון משגע ביעד מרוחק ואותנטי. זו אפשרות לראות את גיאורגיה האמיתית, הכפרית והמנותקת יחסית, מבלי לישון בהוסטלים או להתארח בבתים של אנשים כפי שהיה נהוג בעבר. התיירות בגיאורגיה מפנה את פניה לעבר הקדמה.
*הכותבת היתה אורחת של מלון ROOMS בגיאורגיה.
