אין שום דבר נורמלי בלהתעורר בחמש בבוקר, ללבוש בגדי ספורט ולהתחיל בשש ריצה של 42.2 קילומטרים שנגמרת בחיוך גדול על הפנים. לא שעת ההתעוררות, לא הריצה, לא 42.2 הקילומטרים ולא החיוך בסוף. וכשהריצה הזאת היא בין הרי אילת, בחום שמטפס במקביל לעליית השמש מעל הרי אדום, ובדרך חולית ברובה שהופכת את האתגר לגדול יותר, ברור שמדובר בשיגעון. ליתר דיוק 415 משוגעים לדבר. הם באו מבנימינה ומברזיל, מעמק יזרעאל ומהונג קונג, מפתח תקווה ומקנדה. אבל האמת היא שאחרי שלושה ימים מבינים שהמרתון המדברי באילת הוא הדבר הכי משגע בעולם.
לאט לאט, בלי ששמנו לב, ריצה הפכה לספורט הלאומי. המוסכניק חופר לך באוזן איך נהנה במרוץ הר לעמק וראה את הזריחה תוך כדי ריצה והפקידה בבנק מספרת לך תוך כדי הלוואה שהיא נרשמה למרוץ הלילה של תל אביב עם כל החברות מהמחלקה. מדינה בתנועה. אבל המרתון המדברי בכל זאת אחר, שונה, מיוחד יותר. כי זה לא ארבע שעות ריצה של גומרים-הולכים. המרתון הוא רק חלק מפסטיבל ספורט, תרבות ונופש שנמשך שלושה ימים. לוקחים סופ"ש בנובמבר, ממלאים אותו במרוץ משפחות פתוח, פעילות מדברית לילדים, ארוחת פסטה חגיגית, יוגה מול השקיעה, הופעה של עברי לידר ומקצים שונים של ריצה ממסלול של 5 ק"מ ועד למרתון ומקבלים חוויה. כולם מחייכים בקו הסיום. השתגענו. בקטע טוב.
זאת השנה השביעית שבה מתקיים המרתון המדברי באילת, היחידי בארץ בז'אנר הזה ואחד הבודדים בעולם. ספוילר: הוא קשה. ספוילר נוסף: הוא מהנה. השילוב בין הרי אילת לים סוף הכחול יוצר נוף מרהיב שעושה חשק לטייל בו, לנפוש בו וגם לרוץ בו. וזה פחות או יותר מה שקורה בסופ"ש הזה.
בסמוך לקן הסיום עומד כחתן ביום חופתו עופר פדן, הבעלים של חברת מרתון ישראל שיזמה והפיקה את האירוע בשיתוף עיריית אילת, ומקבל את פני הרצים שמסיימים את המקצים השונים בחיוך גדול. "זאת חוויה מעצימה", הוא אומר, "החלום הוא שבשנה הבאה נביא לפה אלף רציף מחו"ל וסך הכול 5,000 רצים וזה אפשרי". בינתיים קצת גאווה ישראלית כשאת הריצה ל-21.1 קילומטרים מסיים ראשון ישראלי בשם שלום אזולאי ב-1:24.07 שעות. בחיי, יש מכוניות שיותר אטיות ממנו. לא רחוק ממנו עומד ראש העיר אילת יצחק מאיר הלוי בחולצה ספורטיבית שחורה, מזיע אחרי חמישה קילומטרים של דוגמה אישית.
הוא לא ראש העיר היחיד שהשתתף. במרוץ רץ גם פיטר קולהנק, ראש עיריית קרלובי וארי הצ'כית, עיר תאומה של אילת שידועה בעולם כעיר מרחצאות וספא. קולהנק הוא גבוה, קרח ואתלטי. הוא נראה יותר רץ מרתון מראש עיר, זה בטוח. אשתו רצה חצי מרתון. משפחה ספורטיבית, אבל היי היו גם משפחות כאלה כחול-לבן. "זאת פעם ראשונה שאנחנו רצים באילת", אומר ניר שבתאי בן ה-22 מבנימינה. הוא רץ חצי מרתון, ואחותו גאיה בת ה-19 הסתפקה בחמישה קילומטרים של ריצה. בינתיים הם מחכים שאימא שלהם תחזור מריצת המרתון. הנה לכם משפחה ספורטיבית מייד אין יזראל, והיא לא הייתה היחידה. "החוויה מעולה, כשאתה רץ בבוקר ורואה את השמש עולה מההרים של ירדן זה עושה הרגשה כיפית", הוא אומר בעיניים נוצצות.
המרתון משך אליו יותר מ-300 רצים שהגיעו מרחבי העולם. ביניהם פרנצ'קסקה ומריה שהגיעו מאיטליה. הן לא צעירות והן כן בהיי. "היה מדהים", אומרת מריה בחיוך ענק, "זאת פעם ראשונה שאנחנו רצות חצי מרתון באילת ובמדבר. זה שונה כי לרוץ במסלול כזה זה יותר מרגש מלרוץ על כביש. הסוף היה מדהים, הרגשנו טוב, ריצה היא תשוקה עבורי".
מקצה המרתון הוזנק מהטיילת ובסמוך למלון קלאב הוטל, שאירח את הרצים ופינק אותם לפני, במהלך ואחרי המרוץ. לפני ההזנקה כולם רוקדים כחימום. מאות אנשים במעין מסיבת טרנס גדולה ומלאת בריאות. "זה מדהים", אומר לי אורן דרורי, סמנכ"ל המלון המארח קלאב הוטל, "אתה מרגיש בעצמך את הקרנבל, מרגישים את הווייב". המסלול עובר ב"ארץ החרדונים", נחל נטפים, נחל שחורת, פארק הצפרות והטיילת הצפונית. משתתפי חצי המרתון עברו לראשונה בעין נטפים וזכו לחוויה מדברית ממושכת יותר.
ונסה מקליפורניה ואב?י משיקגו רצו 5 ק"מ. "היה מאוד יפה, במיוחד לרוץ ליד המים", אומרת ונסה. הן באו לישראל כדי ללמוד באוניברסיטת חיפה ולומדות את הארץ דרך הרגליים. "זה היה מדהים", ממשיכה ונסה ואבי מחזקת את דבריה בהנהון. "רציתי לרוץ במרוץ קצר כדי לחוות את ישראל. הרגשנו ממש טוב בריצה. במה זה שונה מקליפורניה? ההרים שונים, והיה יפה לראות את דגלי ישראל לאורך המסלול". פטריוטית.
מי שזכתה לתשואות היא לובוב מורגנובה. הרצה מרוסיה השתתפה במרתון באולימפיאדת סידני 2000 ונחתה מאוחר בערב שלפני התחרות בגלל עיכוב בטיסה. זה לא מנע ממנה לטוס חצי מרתון בתוך 1:31.09 שעות. היא כבר רצה בכל חור בכדור הארץ, אז מה מיוחד באילת? "חם", היא אומרת, "אבל יפה פה". גם ג'ו דייל, בריטי בעל שיער מאפיר, שחצה את קו הסיום ראשון בזמן של 2:53.53 שעות, הסביר מדוע חזר למרוץ כדי לנצח בו זו שנה שנייה ברציפות. "מה שמבדיל את אילת ממקומות אחרים זה החום", הוא אומר ומנסה לנשום תוך כדי. רואים שהוא מותש. מה את אוהב באילת ג'ו? "יפה מאוד פה, זה שונה מההרים באנגליה", הוא עונה ועיניו מתחננות למים, מזגן וקצת שקט. תנאי השטח מאתגרים, המסלולים מרתקים והנוף הפראי הופכים את המרתון המדברי לקשה ומרהיב באותה מידה.
המרתון המדברי באילת הוא חוויה שהיא משהו שבין חופשה משפחתית רוויית פעילות מהנה לבין משהו שהוא לרוץ ולספר לחבר'ה. על קו הזינוק אפשר היה לראות ילדים מדור הסמארטפון לצד מבוגרים מימי קום המדינה. יותר מ-2,000 משתתפים שנהנים מחופשה אתגרית. קחו אנשים שמוצפים באנדרופינים, שימו אותם במלון מפנק, תנו להם מסלול אתגרי ויפהפה, תוסיפו את השמש והים של אילת וגם כמה פעילויות מהנות ותקבלו קוקטייל משובח של ספורט, תרבות ונופש. גם אתם רוצים? נו, אז רוצו על זה.
