תזרמו איתו: סיפורו הפתלתל של הנהר הקדוש בהודו

הוא עורק החיים של הודו, כל טיפה בו קדושה והוא המאחד את מיליוני בני האדם שחיים בתת היבשת. נהר הגנגס זורם לאורך כ-2,500 קילומטרים, ממורדות הרי ההימלאיה שבצפון ודרומה ומזרחה אל מפרץ בנגל שבאוקיאנוס ההודי. בדרך הארוכה הזאת הנהר האדיר מתפתל בין ערים, הרים, שדות וכפרים. הכול קורה בו - ההודים מתרחצים במימיו, נעזרים בו לכבס את בגדיהם, שוחים בו להנאתם, ממלאים בקבוקים לטקסים פולחניים, מטהרים באמצעותו את גופם ושוטפים ממנו את החטאים, ומפזרים את אפר מתיהם במימיו כדי לשפר את חייו בגלגול הבא.

מסלולו של הגנגס הוא גם הדרך לחוות את הודו ועוצמתה, להבין את המגוון האנושי העצום שבה. נהר יאמונה, שהוא יובל מרכזי שלו, מתהדר בערים כמו הבירה ניו דלהי, המעוטרת במונומטים המייצגים את ממשלה של הודו החדשה אך גם במבנים שמספרים את סיפורה של הודו העתיקה, ואגרה, שסמוך לה טאג' מאהל, מבצר אגרה ושרידי העיר המונגולית פטהפור סיקרי, ששלושתם הם אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו. לאחר שנהר היאמונה מתאחד עם הגנגס בעיר אלהבאד, מתחיל מסעו את הים ולאורכו שורה של ערים מרתקות.

נתחיל בעיר הצפונית ביותר והקטנה ביותר במסע זה. כמאה אלף תושבים בלבד אשר חיים בשיפוליה ההימליה, כשמצפון להם נישאים ההרים האדירים וסביבם גבעות ירוקות ומרחבים שופעי מים ובעלי חיים. העיר משמשת בסיס ליציאה לטיולים רגליים וסמוך לה מסלולי ראפטינג. בעיר מספר אשרמים המושכים אליהם מקומיים ותיירים, ואחד מסמליה הוא גשר רם ג'ולה התלוי מעל הגנגס. העיר היוותה השראה לחברי להקת הביטלס, אשר הגיעו אליה בשנת 1968 כדי לפגוש את מאהרישי מהש יוגי, מייסד תנועת המדיטציה הטרנסצנדנטלית. ג'ון לנון הקליט במקום שיר בשם "The Happy Rishikesh Song", והלהקה הלחינה 48 שירים נוספים במהלך שהייתם באשראם, שכיום מושך אליו צעירים רבים מרחבי העולם.

מרישיקש הגנגס מתפתל לכיוון דרום-מזרח ולאחר כמה מאות קילומטרים מגיעים לעיר קנפור, אחד המרכזים בהם החלה המהפכה התעשייתית בהודו. עברה הולך אחורה עד למאה ה-10, אז נוסדה על ידי שושלת צ'אנדלה ונשלטה מאז על ידי אימפריות ושושלות שונות. העיר מפורסמת בזכות גנים ופארקים רבים שמתוחזקים היטב ומספקים מקומות רבים למנוחה ולהתחברות לנפש. מקדש ג'יין הזכוכית בעיר מיועד לבני דת הג'ייניזטית שבה חברים לא מעט מבני השכבות האמידות יותר בהודו, והמבנה מקושט באמנות זכוכית מרהיבה וציורי קיר המסמלים את המתארים את העקרונות המוסריים של דת זו. בעיר יש גם גן חיות אשר נמצא בתוך יער המשמש בית גידול טבעי לחלק מהחיות שבו.

העיר ידועה גם בשם פראיאג'ה, ולפי האמונה היא הייתה קיימת עוד כשברהאמה - יוצר היקום לפי אמונת ההינדים - ערך במקום טקסים פולחניים. הארכיאולוגים מצאו עדויות להתיישבות באזור משנת 700 לפני הספירה. האטרקציה התיירותית החשובה בעיר היא מקום המפגש בין נהר היאמונה לנהר הגנגס במקום שנקרא טריבני סנגם (Triveni Sangam). אחד המקומות השלווים והירוקים בעיר הוא פארק אלפרד. זהו שמו הקולוניאליסטי ובעיר הוא מוכר יותר כפארק שנדרשקאר אזאד (Chandrashekhar Azad Park) על לוחם החופש שפעל למען עצמאותה של הודו בשנות ה-20 של המאה ה-20. בעיר ישנה גם קתדרלה מרשימה שמעניקה לה מראה אירופאי, וזו קתדרלת כל הקדושים הבנויה בסגנון גותי ונבנתה על ידי הבריטים בשנות ה-80 של המאה ה-19. בעיר מונומנטים אדריכליים נוספים דוגמת מגדל האוניברסיטה והמבצר המקומי, וכדאי מאוד לבקר בפלנטריום שנבנה בעיר בשנת 1979.

ברוכים הבאים לבירת הדת ההינדואית ולאחת הערים הכי קדושות לבודהיסטים. וראנאסי היא הלב של הודו, עיר מאז ולתמיד. במשך אלפי שנים היא הייתה הגדולה, המשפיעה והחשובה בערים שבצפון הודו והיא נחשבת לאחת הערים בעולם שמיושבות ברציפות במשך הזמן הארוך ביותר. הסופר האמריקאי מארק טוויין כתבה עליה בשנת 1897 כי היא "עתיקה יותר מההיסטוריה, מהמסורת ואפילו מהאגדות".
על פי המיתולוגיה ההינדואית, ואראנסי נוסדה לפני כ-5,000 שנה על ידי האל שיווה, האחראי על ההרס ובריאתו מחדש של העולם. מזג האוויר הכי נוח בה לביקור הוא בין החודשים אוקטובר למאי, כשבנובמבר נערך בה פסטיבל "אורות האל" המושך אליו המוני הודים ותיירים, כשבמהלכו הגנגס מוצץ במאות אלפי אורות.

הרוחניות של העיר באה לידי ביטוי במקדש אסי גאט (Assi Ghat), שבו העולים לרגל סוגדים לאל שיווה. מקום רוחני נוסף הוא דשאשוואמדת' גאט (Dashashwamedh Ghat) על גדות הגנגס, בו מתקבצים אלפים כדי לחוות טרנסנדנציה רוחנית, שבו הרוחצים מטהרים את חטאיהם ויש בו מופעי אש, מופעי רחוב שונים ובסביבתו דוכני אוכל רחוב.

שיט בגנגס מספק את הריחות, הצלילים והפולחן שיש סביב הנהר. במהלך השיט רואים את עולי הרגל הרבים הבאים לבקר במקדשיה של ואראנסי, את המתרחצים במימי נהר הגנגס הקדוש, וכן אפשר לצפות בגאטים לשריפה, אשר בהם נשרפות הגוויות לאחר שעשו את דרכן האחרונה אל הגנגס הקדוש. מקדש באראט מאטה שבעיר משרת את "אימא הודו" ובו מוצגת מפת שיש של הודו, ומקדש קאשי וישווואנט הוא החשוב בעיר ומוקדש לאל שיווה. מקדש דורגה הוא אחד הצבעוניים בעיר, תרתי משמע, הן בשל המבנה האדום הגדול והמרשים שנבנה במאה ה-18 והן בזכות הקופים הרבים המסתובבים בין כתליו ובסביבתו.

בסמוך לואראנסי נמצאת העיר סרנאת, שהיא אחד מארבעת המקומות הקדושים לבודהיזם. בעיר ישנו מקדש במקום בו לפי האמונה נשא בודהא את הראשונה מבין ארבע דרשות האמת שלו, וכן פארק הצבאים ומוזיאון בו מוצגים סמלי הודו.

טיול מאורגן להודו ולנפאל

מזרחית לוראנסי, על הגדה הדרומית של הגנגס, נמצאת אחת הערים העתיקות בהודו, שבעבר הייתה מרכז פוליטי ותרבותי חשוב בתקופת האימפריות של מאוריה וגופטה, ובמאה ה-17 פותחה על ידי הבריטים כמרכז סחר בינלאומי. העיר מתפתחת בקצב מסחרר, כשחברות בינלאומיות מקימות בה מטות שונים והיא מאפשרת לסוחרים להקים עסקים בקלות יחסית בהשוואה לערים אחרות בהודו.

אחד המבנים היפים והמרשימים בה הוא המקדש הסיקי בשם "ממשיכי הדרך", בעיר גם מגדל תצפית עגול על גדות הגנגס ומוזיאון גדול לאמנות וארכיאולוגיה. פארק הבודהא בעיר הוא מקום לעשות בו מדיטציה, לבד או ביחד עם אחרים, ובעיר נבנה פלנטריום שהוא מהגדולים באסיה ובו מרכז מדע, תערוכות בנושא אסטרונומיה וסרטים שונים על החלל.

אחרי ואראנסי ופטנה, בגלאפור נראית צנועה וקטנה יותר, ובה "רק" כמיליון תושבים. היא מסקרנת לא רק בזכות העבר שלה אלא גם בזכות ההווה, או יותר נכון העתיד, משום שהיא אחת משום שממשלת מדינת ביהר מייעדת אותה להיות "עיר חכמה". מזג האוויר הנוח ביותר לביקור בה הוא בין דצמבר לפברואר. קופה גאט שעל גדת הנהר משמש מקום עלייה לרגל עבור המאמינים אשר חוגגים את יום הולדתו של המהרישי. בגלאפור ישנו מקדש מיוחד במינו למען דולפין הגנגס, מין נדיר של דולפין אשר נמצא בסכנת הכחדה ונחשב לקדוש. כיום נותרו כ-1,500 פריטים בטבע וההערכות הן כי מחציתם נמצאים בסמוך למקדש. כ-30 קילומטרים מהעיר נמצאת גבעת מנדר, אתר תצפית אפוף מיתולוגיה הינדואית שבו פסלי סלע גדולים ומערה ובה פסל בגובה חמישה מטרים.

טיולים מאורגנים לחו"ל